שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל ח · פרט ח
יבואר ר"מ דחייש למיעוטא אי מהני ס"ס:
כד) לכאורה נראה לר"מ דחייש למיעוטא דלכ"ע עכ"פ חייש מדרבנן כמ"ש בפרט ז' דלא מהני לשיטתו ס"ס להקל באיסור ובע"כ הא דאיתא מוסכם בש"ס דסמכינן על ס"ס היינו לדידן דקיי"ל כחכמים דר"מ דלא חיישינן למיעוטא, ובטעמא דמילתא נראה דהנה בגוף ס"ס דמהני להקל באיסור דאורייתא נאמרו ונשנו ב' טעמים, חדא כמ"ש רשב"א בתשובה סי' ת"א וכן מוסכם בתשובת אחרונים ז"ל דס"ס הוי כמו רוב דספק אחד משווי פלגא ופלגא ואידך גורם שיהי' רובא, טעם ב' כתב הפני יהושע במס' כתובת דף ט"ו ובקונטרס אחרון סי' מ"ו לשיטת הרמב"ם דספיקא דאורייתא מן התורה לקולא רק מדרבנן לחומרא ספק ב' הוי ספיקא דרבנן דאזלינן לקולא ועיין בבדק הבית לרא"ה בבית ד' שער ב' ודוק (וע' במשנה למלך בפרק ח"י מאיסורי ביאה הלכה י"א שכ' וז"ל, ונ"ל שאפילו האומרים ספיקא דאורייתא לקולא רק מדברי סופרים לחומרא יש להחמיר בה משאר איסורי דרבנן ויש בה חומרא יותר כיון דמחמת ספק איסור דאורייתא אתי' לה וזה הי' סברת המקשה בהאי דנחיל של דבורים יע"ש, וא"כ יש לפקפק בסברת הפני יהושע בטעם ג') וא"כ לר"מ נסתר הני טעמי' טעם ראשון ליתא דהא ר"מ חייש למיעוטא וטעם ג' ג"כ ליתא לר"מ דנראה להוכיח דבע"כ לר"מ ספיק' דאו' מדאו' לחומר' דהנה הרשב"א בתה"א ור"ן במס' קדושין בפ"ק הקשו לשיטת הרמב"ם האיך משכחת א"ת דהא ספיקא דאו' מדאו' לקולא ותירץ במוהרי"ט ספר ב' סי' א' ובפר"ח בכללי ס"ק ס"ק א' דתליא במחלוקת תנאי' ואמוראים במס' כריתות דף י"ט ע"ב למאן דמחייב א"ת אפילו בחתיכה אחת ספק חלב בע"כ סובר סד"א מדאו' לחומרא ומאן דסובר דלא חייב רק בחתיכה מב' חתיכות דאיקבע איסורא סובר כשיטת הרמב"ם ולכן בעינן איקבע איסורא דבכה"ג ספיקו לחומרא מדאו' אבל היכי דלא איקבע איסורא ספיקו מדאורייתא לקולא, ורמב"ם אזיל לשיטתו דסובר בפרק ג' משגגות כמ"ד דבעינן איקבע איסורא יע"ש, והנה ר' מאיר סובר במס' כריתות דף י"ח ע"א כר' אליעזר שם דלא בעינן איקבע איסורא ואפילו בחתיכה אחת ספק חלב חייב א"ת ובע"כ סובר ספיקא דאו' לחומרא מדאו' וא"כ נסתר ג"כ טעם ב'. שוב מצאתי בשו"ת שב יעקב בסי' מ"ח שכתב לבעל פני יהושע זצ"ל וז"ל ולטעמי' דמר דבעי להוכיח מהכא דרוב עדיף מס"ס א"כ לר"מ דחייש למיעוטא היכי דליכא חזקה בהדי מיעוטא לא אזלינן בתר רוב כמ"ש תוס' במס' חולין דף י"א ע"ב ד"ה ר"מ דחייש וביבמות דף קי"ט ע"א ד"ה מחוורתא ובבכורות דף כ' ע"ב ד"ה חלב וכן סובר רשב"ג וכיון דס"ל אין הולכין אחר רוב אע"ג דאין חזקה נגדו מכ"ש דאין הולכין אחר ס"ס כלל לר"מ ורשב"ג ובאמת לא מצינו שיש פלוגתא בש"ס בדין ס"ס היכי דהוי ס"ס גמור אדרבא מאי מקשה תוס' אמתני' דבתולה נשאת בדף י' ע"ב בד"ה אי כו' וקשה אמאי מפסדת כו' הא הוי ס"ס כו' דילמא סתם מתני' כר"מ דלא מהני ס"ס אלא ודאי דאין שום הוכחה דרוב עדיף מס"ס עכ"ד ולא הבנתי דגם לפי דבריו שמשיג עלה פי' וסובר דרוב לא עדיף מס"ס עכ"פ שווין הם כיון שכתב הרשב"א דס"ס הוא מטעם רוב וגם לשיטתו קמה הקושיא על תוס' ואולם אפשר לומר דמודה ר"מ דמהני ס"ס דהוי כמו רובא דאיתא קמן דספיקות הם קמן וברובא דאיתא קמן מודה ר"מ דל"ח למיעוטא כמ"ש תוס' במס' יבמות דף קי"ט ע"א וכן מצאתי בס' קצות החשן בקונטרס הספיקות כלל ז' ס"ק ז' שכתב כן דס"ס הוי כמו ובא דאיתא קמן וא"כ דין ס"ס מוסכם לכ"ע: