אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ז › פרט יד

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ז · פרט יד

פרט יג

יבואר לשיטת רא"ש וטור כפי דעת רמ"א בנעקר הקביעות אם כולן מותרין

נו) רמ"א בסי' ק"י סעיף י' כתב וז"ל והא דאסור אם הפרישו במתכווין היינו שלא פירש רק מעט ונשאר מקצת האסורים במקומם דאז חיישינן שמא יקח מן הקבוע ג"כ אבל אם נתפרשו כולן ביחד ולא נשארו במקומן ובשעת עקירתן פירשו קצתן אותן שפירשו אז מותרין רק שנים אחרונים אסורין עכ"ל והב"ח הובא בש"ך שם ס"ק ל"ז חולק וסובר דגם שנים אחרונים מותרין כיון דליכא קביעות כלל וכן הסכים עמו בפר"ח שם בס"ק כ"ח ולפ"ז הוכיח דבע"כ קושית הש"ס בזבחים דף ע"ב נכבשינהו דניידי שלא יעקור כל הקביעות דאי אפשר לפרושי דליבדרינהו כולן ואפי' ברואה אותן ומפזרן בידים יהיה מהני להתיר דז"א דבכה"ג אסור לבדרינהו בידים דהוי מבטל איסור לכתחילה כיון דכולן מותרין אע"כ דהפי' ונכבשינהו שיהיה ניידי קצת מקביעות ויהיה מותר רק מיעוטן הנפרשין ושנים הנשארין לבסוף אסורין משום דבכל חד וחד דפריש אמרינן איסורא ברובא איתי' וכשנשארו שלשה ופירש חד אמרינן איסורא ברובא דהיינו בשנים איתא ואין כאן מבטל איסור אבל אי נימא שיפזרו וניידי כולן ויהיה כולן מותרין בע"כ מבטל איסור עכ"ד ולפי דבריו קמה הקושיא על פירש רש"י שהבין שקושית הש"ס היה שיבדרינהו לכולהו ולפי הבנת רמ"א לא קשה אך לשיטת הב"ח וש"ך ופר"ח שהבינו היכי דניידו כולן אפי' שנים אחרונים מותרין קמה קושית הנ"ל מה מקשה וניכבשינהו דניידי הא אין מבטלין איסור לכתחילה ולכאורה קושיא חזקה הוא לפי מה דקיי"ל ביו"ד סי' צ"ט דאין מבטלין איסור לכתחילה ואפי' באיסור דרבנן כדאי' בס"ו ולכ"ע באיסור דרבנן שיש לו עיקר בדאו' אין מבטלין כמ"ש בפרישה ס"ק י"ז וא"כ קושיא פר"ח בתקפו מה מקשה וניכבשינהו דניידי וכו' ונימא כל דפריש מרובא קפריש הא אין מבטלין איסור לכתחילה דמה לי שאסור לבטל היכי שנפל איסור לתוך היתר ואין בו שיעור לבטלו שאסור להוסיף היתר כדי לבטלו או לגרום לסמוך על רובא דכל דפריש מרובא קפריש הגם שכתבו תוס' בד"ה ונכבשינהו שיהיה שלא בפניו יפרשו ממקום הקביעות ובע"כ ר"ל כמש"ל שיעשה ע"י עכו"ם וכיו"ב ע' ש"ע סי' ק"י ס"ג ברמ"א וש"ך ס"ק י"ח מ"מ הא אסור אם עושה במזיד למי שנתבטל בשבילו כדאי' ביו"ד סי' צ"ט סעיף ה' וש"ך ס"ק י"א והא קושיא הש"ס שיורו לו לעשות כן לכתחילה וכיון דגוף איסור הוא מדאו' רק השיעור הוא מדרבנן אסור לבטל לכ"ע וכן הקשה הפרי מגדים במשבצות זהב סי' ק"י ס"ק י"ז וכבר קדמו הפר"ח כנ"ל:

נז) ולכאורה עלה בדעתי לומר הא דאין מבטלין איסור לכתחילה היינו ע"י ביטול איסור ברוב כיון שעכ"פ נהנה מן האיסור כיון שאיסור מעורב משא"כ ברובא דכל דפריש מר ובא קפריש כיון דבוודאי פרוש מן הרוב לא נהנה כלל מאיסור יש לומר דאפילו לכתחילה מותר לגרום ולסמוך על רוב כזו ולכאורה יש להביא ראיה לחילוק זה ממ"ש הר"ן במס' ביצה דף כ"ט ע"ב והובא ג"כ במשנה למלך שפרק ז' ממעילה הלכה ו' וכ"כ בפ"ק דביצה דף ז' דלוקחין בצים מעכו"ם ביו"ט דאזלינן בתר רובא דרובן של בצים לאו בני יומן נינהו וכשבא העכו"ם לבית ישראל אמרינן כל דפריש מרובא קפריש ואע"ג דקיי"ל דשיל"מ אפי' באלף לא בטיל שאני התם דאיתחזק איסורא וכן הוכיח המשנה למלך ממה דקיי"ל ביו"ד סי' ט"ז סי"ב באותו ואת בנו שנתערבו דניכבשינהו דניידי ואמרינן כל דפריש מרובא קפריש אף דהוי דשיל"מ שיכול להמתין עד למחר ובע"כ צריך לומר כנ"ל דדוקא לענין ביטול איסור ברוב כיון דאתחזק איסורא שייך לומר עד שתאכלנה בספק איסור תאכלנה בהיתר כמ"ש רש"י במס' ביצה דף ג' ע"ב כיון דעכ"פ האיסור בתוכו משא"כ לענין כל דפריש מרובא קפריש דאמרינן דבוודאי נפרש מהיתר לא שייך כלל לומר עד שתאכלנה בספק איסור כו' כמו כן יש לומר בהאי דאין מבטלין איסור לכתחילה דדוקא בביטול איסור ברוב משום דנשאר האיסור בתוכו משא"כ רובא דכל דפריש אמנה המעיין במג"א בסי' תקי"ג ס"ק י"ג מ"ש בשם מוהרש"ל מוכח דסובר דלא מהני רובא דכל דפריש בדשיל"מ וכבר התעורר בזה בס' צל"ח במס' פסחים דף ט' ע"א ובמס' ביצה דף כ"ז והשיג על מוהרש"ל ומג"א אמנם להבין כוונת מוהרש"ל ומג"א ולהסביר דבריהם דלכאורה מצד סברא ג"כ קשה להבין וכמש"ל הטעם נלענ"ד בכוונתם דהנה הפלתי בסי' ק' ס"ק א' הקשה על גוף הדין דקיי"ל דשיל"מ אפי' באלף לא בטיל גם כשנתערב יבש ביבש לפמ"ש הרא"ש הובא בטוש"ע יו"ד סי' ק"ט דנהפך מיעוט איסור להיתר ומותר אפי' לאדם אחד לאכלן כולן כאחת האיך שייך הטעם עד שתאכלנה בספק איסור הא נהפך להיתר יע"ש ונלענ"ד הטעם פשוט כעין דקיי"ל ביו"ד סי' א' דאין לסמוך על רוב לכתחילה וכן קיי"ל בכמה דוכתי דאין סומכין על רוב היכי דאפשר לברורי אפי' היכי דליכא חזקת איסור המתנגדו כמ"ש במקומו שכן דעת כמה פוסקים מקמאי ז"ל וכמ"ש המג"א בסי' ח' ס"ק י"א ודלא כמ"ש בסי' תל"ז ס"ק ד' וע' בספר דגול מרבבה שם, וא"כ הטעם פשוט כיון שיש לו מתירן ולא נצטרך לסמוך על הרוב החמירו חכמים דלא בטיל ול"ק קושית פלתי ויש לומר שכן ס"ל למוהרש"ל ומג"א דגם ברובא דכל דפריש כו' לא סמכינן בדשיל"מ ומה"ט נראה לשיטתם דאין מבטלין איסור לכתחילה דהיינו לגרום לכתחילה לסמוך על רובא בכל דפריש וא"כ למוהרש"ל ומג"א קשה קושי' פר"ח הנ"ל:

נח) ונלענ"ד ליישב קושיא הנ"ל דהנה אי חוששין לפסידא דקדשים יותר ממה שיש לחוש לפסידא דחולין מבואר במס' זבחים דף ע"ט ע"א אליבא דר' זביד סובר כן ר' אליעזר ואליבא דר' פפא לגירסת תוס' בד"ה רב פפא כ"ע ס"ל דאין גוזרין גזירה בקדשים וכתב רש"י דאין עושין סייג בקדשים להרחיק מעבירה וחיישינן להפסד קדשים שלא יפסיד אלו בשביל סייג דאחרים א"כ חזינן דחשו יותר לפסידא דקדשים מפסידא דחולין וא"כ שפיר מקשה הש"ס ונכבשינהו דניידי כו' אף אמנם דאין מבטלין איסור לכתחילה ואסרו אפי' במקום פסידא דהא אפי' נתערב איסור בהיתר ואין בו שיעור לבטלו אסור להוסיף כדאי' בסי' צ"ט ס"ה מ"מ במקום פסידא דקדשים לא החמירו ובשגם אין מביאין קדשים לבית הפסול ע' במס' זבחים דף ע"ה ובמס' פסחים דף צ"ח ע"ב ורמב"ם בפ' ו' מפסולי מוקדשין הלכה י"ב וא"כ שפיר מקשה אמאי ימותו כולן ניכבשינהו דניידי ונימא כל דפריש כיון דאיכא פסידא דקדשים הוי כדיעבד ולא דמי להא דקיי"ל בדשיל"מ דלא, סמכינן על רובא דכל דפריש דהתם ליכא פסידא דהא יש לו מתירין למחר ולא דמי להא דאין מבטלין איסור לכתחילה ואפי' במקום פסידא היינו בחולין דלא חיישינן כל כך לפסידא משא"כ בקדשים ואין להקשות לדברינו אמאי איתא ביו"ד סי' ט"ז באותו ואת בנו דנכבשינהו דניידי דהוא חולין הא אין מבטלין איסור לכתחילה דז"א דשם שנים אחרונים אסורין לא הוי כמבטל איסור לכתחילה כמ"ש פרי חדש וא"ש:

נט) ודע דלכאורה יש לומר בהך דינא אי מותר לכתחילה לסמוך על רובא דכל דפריש יש לומר דתליא במחלוקת קמאי שהבאתי כמה פעמים בספר דהנה בס' שיטה מקובצת במס' ב"מ דף ו' ע"ב כתב בשם הרא"ש דמצד סברא גם האי רובא דכל דפריש הוא ספק רק התורה התירה ספק זה באיסורין ואמרה שיהיה לו דין ודאי ומתוס' בכמה דוכתי מבואר דס"ל מצד סברא רוב הוא ודאי וע' בפלתי סי' ס"ג ס"ק א' ובסי' ק"י ס"ק ג' א"כ אי נימא דרוב מצד סברא הוא ספק מסתבר לומר דאין לגרום ולסמוך לכתחילה אפי' על רובא דכל דפריש אבל אי נימא דרוב מצד סברא הוא ודאי שפיר יש לומר אף דאין מבטלין איסור לכתחילה דוקא היכי דאיסור מעורב בהיתר כיון דעכ"פ האיסור בתוכו ולפי דעת שערי דורא שהבאתי בכלל רובא באיסורא דמוכח דסובר דלא אמרינן מיעוט איסור נהפך להתיר ואפילו מדאורייתא שפיר החמירו חכמים שלא לבטל איסור לכתחילה כיון דאפי' לאחר ביטול ברוב נשאר האיסור טמון משא"כ ברובא דכל דפריש כיון דמצד סברא תלינן דפריש מרובא דהתירא דהוא בגדר וודאי מהיכי תיתי יחמירו שלא לסמוך על רוב וע"כ צריך לומר הא דהחמירו חכמים שלא לסמוך על רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם משום דחזקת איסור מתנגד לרוב כש"ש מג"א בסי' תל"ז ס"ק ד' ויש להאריך בזה הרבה ואכ"מ, ויהי' איך שיהי' מיושב קושי' פר"ח הנ"ל וא"ש:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה