אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ז › פרט ט

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ז · פרט ט

פרט ח

יבואר דין קבוע דאו בנמצא ביד עכו"ם

ל) גרסי' במס' חולין דף צ"ה ע"א וכתובת דף ט"ו ע"א ובפסחים דף ט' ע"א וז"ל ט' חניות כולן מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב עכ"ל ובמס' חולין שם מוקי לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור בנמצא ביד עכו"ם, וע' ברמב"ם בפ"ח ממ"א הלכה י"א ובהרב המגיד שם וביו"ד סי' ס"ג סעיף א' ובסי' ק"י סעיף ג' ואולם הא דמקילין בשפירש כתב רמ"א בסי' ק"י וז"ל הא דאמרינן כל דפריש מרובא קפריש היינו שלא פירש לפנינו אבל כשפירש לפנינו או שראה שעכו"ם לקחו הו"ל כאילו לקחו משם בידו עכ"ל ומקורו מתוס' חולין דף צ"ז ד"ה הכא וכן כתבו שאר קמאי ז"ל וע' בהגהת מיימוני בפ"ח ממ"א ס"ק ה' ומשמע להדיא ברוב קמאי ז"ל כשפירש לפנינו ונולד ספק במקום הקביעות אסור מדאו' כמ"ש הש"ך סי' ק"י ס"ק כ"ג ופר"ח בס"ק י"ט שכ"כ בספר התרומה ודלא כר"ן שכתב שם שאעפ"י שראוהו אותו פורש מקבוע מדינא שרי דמדאו' לא מיקרי קבוע אלא במקום קביעתו רק שחכמים גזרו כשראוהו פורש מקבוע גזירה שמא יקח מקבוע יע"ש וראיתי בפלתי שהקשה וז"ל כפי וי"ש הר"ן לכן במקום שאין מכריזין אסור לקנות מעכו"ם ולא אזלינן בתר רובא דחיישינן דעכו"ם יקנה בשר טריפה דאזולי אוזיל גביה מבשר כשירה קשה א"כ בט' חניות בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר אמאי מכשרינן ניחוש דקונה מבשר טריפה דמוזיל גבי' עכ"ל וכן הקשה הפר"ח בסי' ס"ג ס"ק ג', ולענ"ד לק"מ דהנה כבר כתבתי בפרט ה' שדעת רש"י מבואר דהא דבשר הנמצא ביד עכו"ם מותר היינו מה שמוכר במקולין שלוקחין מן הטבחים להשתכר בו דהוא ודאי לא שחטה דבתר רוב טבחים אזלינן ולטריפה ליכא למיחש דאם איתא דהיה טריפה לא הי' הטבח ישראל מוכר לו כדי למכור במקולין אבל מה שנמצא בביתו אסור. וכן הבינו תוס' ד"ה אנן ובד"ה ר' והנה מקור דברי הר"ן הנ"ל הוא בעובדא דטבחא בדף צ"ה ע"א שכתב וז"ל ובלישנא בתרא אמרינן דוקא משום דאכווין לצעורא הא לאו הכי כיון דאיתחזק איסורא אסור דכי שרינן בשר הנמצא ביד עכו"ם תני מילי היכי דלא ידיע דאיכא נבילה וטריפה אבל כשהוחזקה טריפה אסור לפי שרובן של עכו"ם מן הטריפה לקחו דמוזלי גבייהו עכ"ל ולפי מה שכתב רש"י ותוס' הנ"ל דבשר הנמצא ביד עכו"ם מותר היינו מה שנמצא במקולין של עכו"ם שמוכר שם כיון דאיכא חזקת כשרות דטבחי ישראל שלא היו מוכרין בשר טריפה לעכו"ם למכור במקולין שלא יבוא מכשול על ידי גרמתו שיקנה ישראל ממנו כיון שעכו"ם מוכר במקולין לישראלים. וא"כ לא קשה על הר"ן דהוא ז"ל כתב שם כן ללישנא בתרא דחיישינן כיון שטבח עשה שלא כהוגן נגד שורת הדין שאסרו למכור דחיישינן אולי מכר ג"כ לאחרים ע' בתוס' ד"ה אנן ורשב"א וריטב"א שם לכן חיישינן דעכו"ם קנה טריפות ממנו דהיא בזול כיון דלית ליה להאי טבח חזקת כשרות דאיתרע משא"כ בנמצא ביד עכו"ם בדין דט' חניות דליכא ריעותא בטבחי ישראל לא חיישינן אולי קנה העכו"ם מבשר טריפה שהוא בזול כיון דאיכא לטבחי ישראל חזקת כשרות בוודאי לא מכרו לו שלא להכשיל לישראלים וא"ש ואפי' לפמ"ש רשב"א וריטב"א שהשיגו על רש"י וכתבו דאפי' בשר הנמצא בבית עכו"ם מותר כיון דרוב טבחי ישראל לא חיישינן למיעוט טריפות וכן נראה מדברי הר"ן שהשמיט דברי רש"י בזה וכן מוכח בר"ן חולין דף צ"ד ע"א מ"מ לפמ"ש ריטב"א דמתני' דט' חניות מיירי במקום דליכא מנהג והניחו על דין שמותר לקנות מעכו"ם ואסור לישראל למכור לו טריפות כמ"ש קמאי הנ"ל משום חשש שמא ימכור לישראל וא"כ איכא ג"כ חזקת כשרות דמסתמא לא מכר לו טריפות וכיון דטבחי ישראל מוכרים לא חיישינן וא"ש:

לא) ואכתי איכא למידק בדין בשר הנמצא ביד עכו"ם לפמ"ש רשב"א וריטב"א דאפי' בשר הנמצא אצל העכו"ם בביתו מותר הא כיון דאיכא מיעוטא שמנבלין בביתם כמ"ש תוס' בד"ה ר' ור"ן בדף צ"ד איכא חזקה דכ"נ וכ"ה דהוא חזקה אלימא דאם נימא שקנה בשר מטבחי ישראל והביאן לביתו לא היה כאן ואף דקיי"ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב מ"מ קשה לפמ"ש הרמב"ן במס' ב"ב דף כ"ז ע"ב גבי עינבי דמצנעי וטו"ז ביו"ד סי רצ"ד ס"ק י"ז חזקה דכ"נ וכ"ה עדיף מרוב וע' פר"ח סי' ס"ג ס"ק ג' וסמ"ע סי' רנ"ט ס"ק ו' ותבואת שור סי' ס"ג ס"ק ב', ואין לומר הא הסוגיא קאי לרב דאמר בשר שנתעלם מן העין אסור וכתב רש"י אפי' הי' מונח על שולחנו א"כ בע"כ לית ליה חזקה דכ"נ וכ"ה משום הכי בנמצא ביד עכו"ם מותר דז"א דרב לא קאמר רק להחמיר לא סמכינן על חזקה זו כמ"ש תוס' ד"ה אמר דהוא חומרא בעלמא ואכתי מנלן להקל, ואפי' להחולקים קשה לפי מ"ש תוס' במס נדה דף י"ח ע"א ד"ה הלך הובא בפרט ד' וה' בהאי דט' חניות כיון דאחת מוכרת בשר נבילה איכא חזקת איסור דהוי ספק בשחיטה, ולפמ"ש בתשובת ריב"ש סי' שע"ט רובא לא מהני נגד ב' חזקות ולפי' רש"י א"ש כיון דאיירי בבשר שמוכר במקולין ליכא חזקה דכ"נ וכ"ה כיון דבע"כ לא היה מנבל שם רק בביתו והביא למקולין אבל לרשב"א וריטב"א קשה ונראה טעמייהו כיון דלא ברור שהי' לו בשר נבילה בביתו ואפי' היה לו איכא רק מיעוטא נגד רוב בשר כשר כיון דרוב הוא ודאי וחזקה דכ"נ וכ"ה הוא ספק אין ספק מוציא מידי מידי ודאי רוב ולפ"ז נולד לנו דין חדש היכי שידוע שבאותו יום הי' לו בשר נבילה בביתו ממה שניבל בעצמו אסור ליקח ממנו אף דספק הוא אם אותו בשר הוא מנבילה או שקנה מרוב כשירות מ"מ ב' חזקות עדיפי מרובא, ולפ"ז יש לומר גם תוס' בד"ה מודו לרשב"א וריטב"א רק דהם מיירי שידוע שהי' לו בשר נבילה בביתו דבכי האי גוונא אסור לקנות ממנו בביתו אבל כשאינו ידוע אפי' בביתו מותר לקנות ממנו וצ"ע:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה