אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ז › פרט ה

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ז · פרט ה

פרט ד

יבואר ביאור דין נמצא ביד עכו"ם

יד) דעת רש"י מבואר דבשר הנמצא ביד עכו"ם דמותר היינו מה שמוכר במקולין אבל מה שנמצא בבית אסור שכתב בדף ע"א בהא דאמר ר' מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר וז"ל מקולין וטבחי ישראל כלומר מקולין העומדין בעיר וטבחי ישראל מתעסקין בה בשר הנמצא ביד עכו"ם שם שלוקחין מן הטבחים להשתכר בו דהוא ודאי לא שחטה מותר דבתר רוב טבחים אזלינן דלטריפה ליכא למיחש דאם איתא דאיכא טריפה לא הוי מזבין לי' לעכו"ם כדי למוכרה במקולין עכ"ל וכ"כ בד"ה נמצא וז"ל נמצא ביד עכו"ם שאני שהי' בחזקת משתמר והוא לא שחטה וטריפה לא מוכרו לו למוכרה כאן יע"ש, וכן נראה מדברי תוס' שכתבו בד"ה אנן שמקולין הם אותן עכו"ם שלוקחין בשר מן הטבח להשתכר בו ובד"ה ר' כתבו וז"ל מקולין וטבחי ישראל בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר ולא חיישינן שמא יביא עכו"ם מנבילה שבביתו למכור במקולין או אם מכר אחד מן הטבחים טריפה לעכו"ם הבא לקנות ממנו לאכילה ולא כדי למכור למקולין אין לאסור בשביל כך מקולין עכו"ם דבתר רוב בשר מישראל שקונים מטבחים ישראל כדי למכור במקולין שהיא כשירה יע"ש משמע להדיא דפי' בבשר הנמצא ביד עכו"ם שמוכר במקולין ומדברי רש"י מבואר דהוא מטעם חזקת כשרות שבודאי הטבח ישראל לא היה מוכר לעכו"ם בשר נבילה כיין שהעכו"ם מוכר במקולין לישראל ולפ"ז לכאורה קשה כיון דעיקר ההיתר הוא משום דאי איתא דטריפה הוי לא הי' מוכרן והיינו חזקה כשרות דהמוכר אמאי אי' בנמצא הלך אחר הרוב ומוקי הש"ס בנמצא ביד עכו"ם למה לי רוב שחוטות אפילו במחצה על מחצה כגון שחמשה חניות מוכרת בשר שחיטה וחמשה בשר נבילה יהיה ג"כ מותר בנמצא ביד עכו"ם בשר במקולין מכח הוכחה דחזקת כשרות דטבחי ישראל לא היו מוכרין לעכו"ם בשר נבילה למכור במקולין, ואין לומר דהאי הוכחה מחמת חזקת כשרות לא עדיף מאם היה ישראל הטבח אומר בפירוש שבשר הנמצא ביד עכו"ם היא כשר ג"כ אינו נאמן כיון דאיקבע איסורא דז"א דרש"י כתב במס' גיטין דף ב' ע"ב ויבמות דף פ"ח ע"א הא דאין ע"א נאמן נגד חזקה היינו היכי דאיתחזק איסורא בחתיכה, אבל בחתיכה מב' חתיכות נאמן לברר כמ"ש הנימוקי יוסף וביו"ד סי' קכ"ז ס"ג וה"נ כיון דהוא מחצה על מחצה הוי כב' חתיכות שנאמן לברר מחמת חזקת כשרות שיש לעד וה"ה כשמוכר לעכו"ם למכור במקולין איכא הוכחה מחמת חזקת כשרות דהוי כאמר בפירש דהיכי דמחשבתו ניכר מתוך מעשיו הוי כאמירה כדאיתא בדוכתי טובא וגדולה מזו היה נראה אפי' ברוב חניות מוכרת בשר נבילה ומיעוט חניות מוכרת בשר שחיטה כיון שבעלי החניות הם ישראלים ג"כ ראוי לומר כשנמצא ביד עכו"ם בשר במקולין שמותר לקנות ממנו כיון שעכו"ם זה מוכר במקולין איכא הוכחה מחמת חזקת כשרות שמכר לו בשר כשר דאף שאומר נגד הרוב מ"מ לפי מ"ש הפני יהושע במס' קדושין דף ס"ג ע"ב ע"א נאמן נגד רוב דהוי כמברר המיעוט מתוך הרוב מיהו כלל זה לא ברור כמ"ש במקומו ומ"מ קשה למה בעינן רוב כשרות ואולם לפמ"ש תוס' במס' נדה כנ"ל בפרט צ' בבשר הנמצא ואין ידוע אם מבשר שחיטה או מבשר נבילה איכא חזקת איסור לא קשה מידי דלכן אסור במחצה על מחצה כיון דאיכא חזקת איסור אפי' היה אומר המוכר ישראל שמכר לו בשר כשירה אין ע"א נאמן נגד חזקה לשיטת הרבה פוסקים כדאי' ביו"ד סי' קכ"ז, והא דנאמן, טבח ישראל על השחיטה אף שאינו נאמן נגד חזקה כיון שהי' בידו כמ"ש תוס' במס' גיטין דף ד' ע"ב תוס' ד"ה ע"א משא"כ בנמצא ביד עכו"ם אמנם לפ"ז קשה להסוברים ביו"ד סי' קכ"ז דע"א נאמן להקל נגד חזקת איסור כמ"ש בכללי ע"א אמאי אי' בנמצא ביד עכו"ם מותר דוקא ברוב חניות מוכרים כשירות הא אפי' במחצה על מחצה ג"כ מותר הבשר הנמצא מחמת חזקת כשרות של המוכר כיון דע"א נאמן נגד חזקה, ותו קשה כיון דנראה ברור הא דנקט הש"ס בשר נבילה הוא לאו דוקא וכמש"ל בפרט ג' וה"ה בחניות המוכרת בשר טריפה ג"כ שייך דין קבוע ודין בנמצא הלך אחר הרוב ובכי האי גוונא אפי להסוברים דאין ע"א נאמן נגד חזקה מ"מ הכא במחצה על מחצה נאמן המוכר כיון דליכא חזקת איסור המתנגד. ולכאורה צריך לומר ליישב קו' הנ"ל לשיטת רש"י מיירי דאותו חנות המוכרת בשר נבילה הוא טבח עכו"ם וליכא הוכחה הנ"ל, ואולם צע"ג לדינא כי נראה מסתימת הש"ס ופוסקים אפי' כשכל החניות בשר הם ישראלי' מ"מ לא מותר בבשר הנמצא ביד עכו"ם רק ברוב חניות המוכרים כשירות:

טז) וראיתי בפלתי סי' ק"י ס"ק ח שתמה על גוף הדין בנמצא ביד עכו"ם מותר לפמ"ש רוב מחברי' הטעם במקום שאין מכריזין אסור לקנות מעכו"ם ולא אמרינן דניזל בתר רובא דוודאי כשרות הם דא"כ אם יזדמן טריפות לישראל לא הי' יכול למוכרה לעכו"ם דילמא מזבין לישראל לכך תקנה הוא מבלי לקנות מעכו"ם ולעומת זה ויותר לישראל למכור לו קשה הך דנמצא ביד עכו"ם בט' חניות האיך מיירי אי במקום שאין מכריזין האיך קתני הלך אחר הרוב ומותר הא במקום שאין מכריזין לא אזלינן בתר רובא ומכ"ש במקום שמכריזין והכריזו דלא אזלינן בתר רובא ואיך קתני מותר, ואין לומר שלא הכריזו אטו ברשיעי עסקינן דהא באמת אחת מוכרת בשר נבילה ויש כאן טריפות במקולין איך יתכן שלא הכריזו ואם הכריזו אסור ליקח מעכו"ם יע"ש ואין לומר דמיירי במקום שאין בו מנהג כלל והניחו על קו הדין שמותר לקנות מעכו"ם כמ"ש רשב"א ור"ן וריטב"א במס' חולין דף צ"ה. דז"א דא' איך קאמר אחת מוכרת בשר נבילה הא אסור למכור בשר נבילה לעכו"ם מחשש שמא ימכור לישראל דהא במקום שהוא על קו הדין מותר לקנות מעכו"ם ואסור למכור לעכו"ם טריפות שמא ימכור לישראל. ודוחק לומר דמוכרת בשר נבילה לישראל שיש לו משרתי עכו"ם וכתב בספר פלתי הנ"ל לתרץ דבע"כ מיירי הכל בחניות של עכו"ם דהיינו ט' מוכרת בשר כשר וחניות עשירי ג"כ של עכו"ם ומוכרת בשר נבילה והם אין מכריזין כלל ומ"מ בשר הנמצא ביד עכו"ם מותר דאמרינן מרובא קא זבין עכ"ד, והוי מצי לומר רק האחת שמוכרת בשר נבילה הוא של עכו"ם, ומיהו באמת בלא"ה לק"מ דהנה הרשב"א כתב במס' חולין דף צ"ג ע"א וז"ל כתב הרמב"ן ז"ל בין במקום שמכריזין והכריזו ובין במקום שאין מכריזין שאסרו לקנות לא אסרו אלא לקנות לבד אבל בשר הנמצא בידו ונפל ממנו לעינינו או שלקח מן המקולין והחזירו למקולין או שנתערב עם שאר בשר מותר. וכסתמא דברייתא דמייתי לקמן אם נמצא בשר חי הלך אחר רוב טבחים ואם מבושל הלך אחר רוב אוכלי בשר ולא מפליג בין מקום שמכריזין למקום שאין מכריזין אלמא לא אסרו אלא בלוקח ממנו יע"ש. א"כ לק"מ דהא לא איתא בברייתא דמותר לקנות ממנו רק דאיתא בנמצא ביד עכו"ם מותר ויש לומר דמיירי בנמצא בידו ונפל ממנו לעינינו דמותר כיון דמדינא אפי' במקום שמכריזין והכריזו או במקום שאין מכריזין מותר לקנות בשר מעכו"ם כמ"ש תוס' במס' חולין דף צ"ה ע"א ד"ה בנמצא דאזלינן בתר רובא דמסתמא קנה מרוב הכשירות רק הוא תקנה שכן קיבלו על עצמם וקבלה לא הי' רק שלא לקנות דהוא מילתא דשכיחא אבל לא קיבלו על עצמם לאסור כשיהי' נמצא וא"ש ופשוט:

טז) ועוד יש ליישב קו' הפלתי דהנה כבר כתבתי שיש לדקדק דאיתא ספיקו אסור תיבת ספיקו מיותר דהא בפירוש אמר שאינו יודע ממי לקח. ונראה דהנה איתא ביו"ד סימן ק"י ס"ד בחוב חניות מוכרת בשר שחוטה ומיעוט מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ונתערבה באחרות ואינה ניכרת בטילה ברוב משום ס"ס, ורמ"א כתב דיש אוסרין בכה"ג משום דכל מקום דהאיסור במקומו הוי לי' כמחצה על מחצה הואיל וספק ראשון אסור מן התורה ואין כאן עוד ספיקא להתיר רק תערובת לא מיקרי ס"ס יע"ש, וכן השיגו הטו"ז בס"ק ג' וש"ך בס"ק כ"ב על רבינו המחבר דהוי כספק טריפה שנתערבה דלא מהני ס"ס דהוי ספק אחד בגופו וספק אחד בתערובת וא"כ יש לומר דלכן קאמר ספיקו ר"ל אף דאיכא עוד ספק המצטרף לספק ראשון שאינו יודע מאיזה לקח מ"מ אסור ולא מהני ס"ס כיון דספק ראשון אסור מן התורה, וא"כ לא ק' קושית פלתי דיש לומר מה דקאמר בנמצא הלך אחר הרוב אף דמיירי במקום שמכריזין והכריזו או במקום שאין מכריזין מ"מ כיון דאסור רק מדרבנן כמ"ש תוס' דהוא רק תקנתא בעלמא דמדינא אזלינן בתר רובא מהני ספק שבא אח"כ שנתערב דהוי ספיקא דרבנן דאזלינן לקולא וא"ש מיהו קצת יש להסתפק במקום שמכריזין או אין מכריזין כיון שקיבלו על עצמם בתורת איסור שלא לקנות בשר מעכו"ם יש לומר דהוי כנדר ואסור מן התורה כדאי' ביו"ד סי' רי"ד ס"א וז"ל דברים המותרי' ויודעין בהם שהם מותרים ונהגו בהם איסור הו"ל כאילו קיבלו עליהם בנדר יע"ש ושווי' אנפשייהו חתיכה דאיסורא וא"כ הוי ספיקא דאו' גם כשנתערב מיהו בר"ן במס' תענית משמע דמנהג הוי כנדר מדרבנן ואין לו דין נדר ממש כיון שלא קיבלו בלשון נדר וגדולה מזו משמע בר"ן שם בפ"ק אפילו כשיקבלו בפירוש בהסכמה כל שלא הוציאו בלשון נדר אסור רק מדרבנן וא"כ דברינו הנ"ל נכונים. ודע בגוף הדין שכ' רש"י בשר הנמצא בבית עכו"ם אסור חולקים רשב"א וריטב"א דהא ודאי במקולין וטבחי ישראל אפילו בבשר הנמצא ביד עכו"ם בביתו של עכו"ם כיון דרוב טבחי ישראל כל בשר שלוקחין ממקולין לוקחים אותו ולמיעוט נבילות ששוחטים בביתם לא חיישינן וסיים רשב"א וז"ל ומש"ה נראה בנמצא ביד עכו"ם אפי' חוץ למקולין מותר, ומסתברא דאדרבא דוקא חוץ למקולין אבל במקולין אסור דהא נולד לנו ספק בקבוע ולא עוד אלא אפי' ראה אותו יוצא ממקולין אסור וכדמוכח בפסחי' יע"ש, ולכאורה תמוה ואפשר דרש"י סובר דחניות לאו היינו מקולין ובחניות מוכרין טבחי ישראל והעכו"ם לוקחין בשר מטבחי ישראל למכור במקולין ובכה"ג כבר נייד הבשר מחניות ומה לי מקולין או בשר שבביתו רק בבשר שבביתו יש לחוש כיון שדרכו לנבל אולי מכר מבשר שלו כיון דכאן נמצא וכאן הי' משא"כ בבשר שבמקולין לא חיישינן מחמת חזקת כשרות דטבחים ומיהו הוא דוחק וע' בתוס' ד"ה בנמצא ומוהרש"א ופלתי סי' ק"י סק"ט וצ"ע:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה