אור ברסלב
שערי תורה חלק ג כלל ז › פרט ד

שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב

כלל ז · פרט ד

פרט ג

יבואר הדין בט' חניות שמוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר טריפה:

יג) יש להתבונן אמאי נקטו הש"ס וקמאי ז"ל הגווני באחת מוכרת בשר נבילה ואמאי לא נקט, הגווני גם באחת שמוכרת בשר טריפה ולכאורה יש לומר להסוברים בספק טריפות בספק השקול אוקימנן בחזקת היתר כמו שהביא הש"ך בסי' נ' ס"ק ג' ופר"ח בסי' כ"ט ס"ק א' אזי הדין בבשר הנמצא מושלך או ביד עכו"ם אפי' במחצה על מחצה דהיינו ה' חניות מוכרת בשר טריפה או בקבוע ג"כ הבשר מותר כיון דהוי ספק טריפות מוקמינן בחזקת היתר לכן נקטי אחת מוכרת בשר נבילה דהוי ספק בשחיטה מיהו באמת ז"א דמשמע להדי' מש"ס ופוסקים בספק השקול כשנמצא מושלך או ביד עכו"ם אפי' ידוע שנשחטה כהוגן אסו' הבשר מטעם ספק דאו' והטעם מבואר דלא דמי כלל לכל ספק טריפות שספק אם נעשה מחיים או לאחר שחיטה דלא איקבע איסורא לפנינו כיון דאנו מסופקים אם נעשה טריפה ועל זה איכא חזקה דהיינו חזקה דאתי' מכח רובא דרוב בהמות כשרות ע' מג"א סי' תצ"ח ס"ק י"ו משא"כ הכא דאיכא חניות המוכרת בשר טריפה כמו דאיכא חניות המוכרת בשר כשר ואנו מסופקים אי פריש מכשירות או מטריפות הוי איקבע איסורא דאפי' לרמב"ם דסובר סד"א מדאו' לקולא רק מדרבנן לחומרא מ"מ באיקבע איסורא מדאו' לחומרא דהא ליכא חזקת היתר כיון דבוודאי פריש מחניות אמנם לפ"ז לכאורה קשה להבין כוונת תוס' במס' נדה דף י"ח ע"א ד"ה הלך אחר רוב שכתבו וז"ל הכא איכא חזקה כנגד הרוב דבהמה בחזקת איסו' עומדת עכ"ל א"כ ס"ל לתוס' כיון דאיכא חניות שמוכרת בשר נבילה דהיינו שאין שוחטין אזי בשר הנמצא הוי ספק בשחיטה ויש לה חזקת איסו', ולכאורה תמוהו דל"ד לספק בשחיטה דאיכא רק חזקת איסור שהי בחזקת אמ"ה כמ"ש רש"י בחולין דף ט' או כמ"ש תוס' במס' ביצה דף כ"ה ע"א חזקת שאינה זבוחה, משא"כ הכא דאיכא חניות שמוכרת בשר שחוטה וחניות שמוכרת בשר נבילה ובשר הנמצא שאנו מסופקים מאיזה מקום פריש על זה הוא ספק השקול ולא שייך כאן חזקת איסור כיון דבוודאי נשחטו הרבה בהמות בחניות שמוכרת בשר שחיטה ואף דהוי איקבע איסורא כשלקח מקביעות מ"מ אין לבשר שם חזקת איסור שיהיה דינו כספק בשחיטה ונראה כוונת תוס' דהנה במס' יבמות דף ל' ע"ב בהאי דאמר רבה אשה זו בחזקת היתר עומדת כתב רשב"א וז"ל איכא דקשיא להו והא באיסור א"א קיימא וכו' נראה לי לפרש דהתם גבי בהמה כל שלא מתה או שוותה מאליה או שלא נשחטה כהילכתא אסורה עד שיתחדש בה ענין המכשירה והלכך כיון שאתה בא להתירה ולומר דנעשה בה מעשה שהכשירה עליך הראי' ודכוותיה הכא כיון שזו מתחילה צרה לערוה הוית ואילו מת בעלה ממילא הותרה לשוק והרי מת וקברו מוכיח עליו כשאתה בא לאוסרה ולומר דנעשה בה מעשה האוסרה עליך הראי' וכן הדין בקדושין כהאי גוונא עכ"ל למדנו דמסתמא לא אמרינן דנעשה מעשה המכשיר עד שנודע בבירור ואם לא נודע מוקמינן בחזקה קמייתא, וא"כ הכא בבשר הנמצא או ביד עכו"ם ואנו מסופקים אי פירש מבשר שחיטה או מבשר נבילה כיון שעכ"פ פעם אחת אותה בשר הי' עליה בחיה שם איסור ועכשיו אנו מסופקים אם נעשה בבשר הלז מעשה המכשיר דהיינו שפירש מרוב בשר שחיטה או שפירש מחניות המוכרת בשר נבילה ולא נעשה מעשה המכשיר שפיר כתבו תוס' דמוקמינן הבשר בחזקה קמייתא חזקת איסור כדין ספק בשחיטה כיון דאין ידוע בוודאי שנשחטה ואולם היכי דאיכא קבוע או בנמצא ומחצה חנויות מוכרות בשר שחוטה ומחצה טרפות בוודאי לא שייך לומר דיש לאותו בשר חזקת היתר דניהו דבוודאי נשחטה כהוגן מ"מ כיון דאיכא ודאי בשר טריפות ליכא חזקת היתר דעיקר חזקת היתר דבהמה כתבו קיואי ז"ל במס' חולין דף י"א דליכא חזקה עצמו דאינה מבוררת רק דאתי' מכח רובא דרוב בהמות כשירות ובבשר זה כיון שבע"כ פריש או ממחצה כשירות או ממחצה טריפות ליכא חזקה רק דהוי ספק ויש לו דין ספיקא דאו' דהוא לחומרא מדאו' אפי' לשיטת רמב"ם דסובר ספיקא דאו' מדאו' לקולא, ה כי דאיקבע איסורא מן התורה לחומרא והכא איקבע איסורא ונסתר תי' הנ"ל, שוב נדפס ספר שב שמעתתא לבעל קצות החשן וראיתי בשמעתתא ד' פרק ג' שמפקפק בדברי תוס' ולפענ"ד נראה כמ"ש ומה שהקשה אי נימא על החתיכה שפירש אנו דנין איסור ודאי משום חזקת שאינו זבוח א"כ בט' חניות מוכרת בשר שחיטה ואחת מוכרת בשר נבילה דקיי"ל כל דפריש מרובא קפריש ליתסר מדרבנן עכ"פ לדעת כמה קמאי ז"ל אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ופלגא מדרבנן וע"ש לענ"ד לק"מ כמ"ש בכלל רובא וחזקה דברובא דאיתא קמן לא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והכא הוי רובא דאיתא קמן ובישוב קושי הנ"ל הא דנקטי בשר נבילה יש לומר לפמ"ש תוס' במס' נדה דף י"ח ע"א ד"ה הלך דבנמצא אפי' קרוב לחניות המוכרת בשר נבילה מ"מ אזלינן בתר רובא דרוב וקרוב רוב עדיף וכ"כ פר"ח בסי' ק"י ס"ק ט"ו, וכבר נתבאר שדעת התוס' כיון דאיכא חניות המוכרת בשר נבילה אזי בשר הנמצא הוי ספק בשחיטה ויש לה חזקת איסור ויש לומר לכן נקטי בשר נבילה לאשמועינן חידוש דין דרוב עדיף אפי' מחזקה וקרוב לכן לא נקטי ואחת מוכרת בשר טריפה דלא הוי ידעינן דין זה וראיתי בפלתי סי' ס"ג ס"ק ג' בסופו שכתב וז"ל ודע דהא דאמרינן רוב וקרוב הולכין אחר הרוב אף דחזקה מסייע להקרוב דהא גבי אשה שחזקתה מן המקור אע"ג דאיכא עלי' דמקרבה והיא בחזקת היתר עומדת וגם תני ר' חייא שורפין קדשים ויש להם חזקת טהרה ש"מ רוב דוחה חזקה נמי, והא דלא תי' תוס' במס' ב"ב דף כ"ג ע"ב דר' חנינא קמ"ל אפי' נגד חזקה דזה לא מוכח מט' חניות דלא מסיימו בדברי ר' חנינא דלא הזכיר חזקה כלל ואילו עיקר כוונתו על חזקה הו"ל להזכירו רוב וקרוב וחזקה יע"ש הבין בהאי דט' חניות ליכא חזקה ובמכ"ת הוא נגד דברי תוס' הנ"ל דגם שם איכא חזקה וכ"ז פשוט ודע לפמ"ש תוס' במס' נדה הנ"ל כיון דאחת מוכרת בשר נבילה איכא חזקת איסור ק"ק אמאי בקבוע הוי ספק השקול נימא כיון דאמרה תורה דהוי כמע"מ והוי ספק השקול נוקי בחזקת איסור ויהיה ודאי איסור דחזקה הוא כוודאי ונ"מ טובא בין ספק לודאי ע' ביו"ד סי' ק"י סעיף ז' ולכאורה מוכח מה שמסופק בס' פרי מגדים אי חזקה מהני בקבוע ובס' חוות דעת כתב בפשיטות דלא מהני ומכאן נפשוט כדבריו:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה