שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל ז · פרט ג
יבואר דין קבוע דאו' היכי דאיסור ניכר:
יב) גרסי' במס' חולין דף צ"ה ע"א ופסחים דף ט' ע"ב וכתובת דף ט"ו ע"א וז"ל תשע חניות כולן מוכרת בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהם לקח ספיקו אסור ובנמצא הלך אחר הרוב עכ"ל, ובמס' חולין שם מבואר לרב דסוב' בשר שנתעלם מן העין אסור מיירי בנמצא ביד עכו"ם ומבואר שם בתוס' ובשאר קמאי ז"ל דהיכי דפריש לפנינו או כשרואה שעכו"ם לקחו הוי נולד ספק במקום הקביעות אבל כשפירש שלא בפנינו נולד הספק לאחר שפירש ואמרינן כל דפריש מרובא קפריש וע' ברמב"ם בפ' ח' מהל' מאכלות אסורת הל י"א וביו"ד סי' ק"י ס"ג ברמ"א וש"ך בס"ק י"ט וס"ק ט"ו ומבואר שם דכ"ש בשר הנמצא בשוק מותר כיון שרוב מוכרין בשר שחיטה כל דפריש מרובא קפריש, ולכאורה יש לעיין בהאי דינא דהנה המעיין בקמאי ז"ל יראה דהאי דינא בלקח מן החניות דהוי קבוע הן אם בשעה שלקח מחניות הי' מסופק אם הם מכשירות או מטריפות דאף שניכר האיסור לכל העולם מ"מ הלוקח לא ידע או דמיירי בשעה שלקח ידע רק שאח"כ שכח ואין לומר אם בשעת מעשה ידע והכיר לחניות בוודאי קנה משחיטה דז"א דמשכחת שקנה עבור פועליו עכו"ם וכיו"ב ומשמע דאפי' בשעת מעשה ידע רק אח"כ שכח מאיזה חניות קנה יש לו דין קבוע דהא לא מצאו שום היתר רק כשפירש שלא בפנינו או שלקח עכו"ם שלא בפנינו וכ"כ בכרתי ס"ק י"א ובפלתי ס"ק ח' דמיירי בכל גווני וע' ברשב"א בתה"א בית ד' שער ב' ובפר"ח בסי' ק"י ס"ק י"ג, והנה במס' נזיר דף נ"ז ע"ב בתוס' ד"ה דקתני מבוא' דס"ל היכי דאי בש"ס אינו יודע משמע שלא נודע מעולם מדלא קתני שכחתי, וא"כ כיון דאיתא בברייתא הנ"ל אינו יודע פירושו שלא נודע לו מעולם וא"כ יש להבין מנ"ל לקמאי ז"ל לומר דדין קבוע הוא בכל גווני דילמא דין קבוע הוא רק כמו דאיתא בברייתא שאינו יודע דמיד בשעה שלקח נולד לו ספק במקום הקביעות אבל אם בשעת מעשה לא היה לו ספק שידע ואח"כ שכח דילמא בכה"ג כיון שעכשיו הוא בידו הוי נולד ספק כשפירש ואי ניחא כן יהיה לשון הברייתא מדוייק דאיתא ספיקו אסור דתיבת ספיקו מיותר כיון דאי' אינו יודע, והנה לשיטת רבינו המחבר בסימן ק"י ס"ד שכתב בנתערב אח"כ מותר מטעם ס"ס אף דהוי ספק אחד בגופו וספק אחד בתערובת וכמ"ש הש"ך בס"ק כ"ב הטעם כיון דקביע הוא חידוש לא החמירו בס"ס אפי' בספק אחד בגופו וספק א' בתערובת א"ש ומדוייק ספיקו ר"ל דוקא חדא לאפוקי ס"ס. אבל לרמ"א ולרוב פוסקים החולקים קשה, ואולם אי נימא שר"ל שהיה ניכר לכל רק שלוקח הי' מסופק מיד בשעה שקנה מדוייק היטב וקמ"ל חידוש דין לשיטת תוס' וסייעתו המובא בפרי חדש סי' ק"י ס"ק י"ג היכי דאיכא תערובת בחניות שלא ניכר האיסו' לכל לא הוי קבוע כיון שספק לכל העולם ודוקא היכי דניכר לכל רק שלוקח מסופק הוי קבוע ואפי' מדאו', מדוייק מה דאיתא ספיקו אסור ר"ל כיון שהוא רק ספיקו ולא ספק לכל העולם אסור דהוי קבוע דאו' וא"כ מנ"ל לפוסקים לחדש דין זה. אמנם מצאתי לבעל תבואת שור בס' בכור שור במס' יבמות דף כ"ב שכתב דשם משמע להיפך דהיכא דאי' בש"ס אינו יודע משמע השתא ואינו ידוע משמע דלא נודע הדבר מעולם כמו שפי' רש"י והקשה מסוגיא זו על תוס' הנ"ל. ובתוס' שם כתבו דאינו יודע משמע הכי ומשמע הכי יע"ש וא"כ א"ש: