שערי תורה חלק ג· רבי בנימין וולף לב
כלל ב · פרט יא
יבואר אי אזלינן בתר רובא היכי שנפל חתיכה היתר לב' חתיכות איסור אי נהפך כולן להיות איסור לענין מלקות וגם אי בעי אח"כ ביטול ברוב נגד כל התערובת סט] בספר
פרי מגדים בפתיחה להלכות תערובת מסופק בחתיכה של היתר שנתערב בב' חתיכות של איסור מי נימא כיון דלהקל מיעו' איסור נהפך להיתר כ"ש לחומר' והוי כאילו הי' כולו איסור ולוקה אם אכל אחת מהן מגזה"כ דאחרי רבים וליבעי אחר זה רוב נגד כל התערובת או דאין המיעו' היתר נהפך לאיסור, וכתב שבס' מנחת כהן חלק א' דף מ"ו כתב בפשיטות שאין היתר נהפך לאיסור, ומצאתי ראיתי שהוא מחלוקת קמאי ז"ל במס' זבחים דף ע"ח ע"א ודעת רש"י נראה שסובר שמיעוט היתר נהפך לאיסור, ואולם תוס' ד"ה הפיגול השיגו על פירש רש"י וז"ל ועוד קשה האיך מחייב כלל משום חד מינייהו דמיעוט הבעל ברוב לא מצטרף עם הרוב להשלימו כשיעור דאפילו היתר לא מצטרף לאיסור כ"ש איסור לא מצטרף לאיסור עיי"ש וראיתי במשנה למלך פ"ז ממעילה הלכה ו' שהשיב להגאון מוה' יעקב ז"ל שמבי' ראיה ממס' מעילה דף ז' דמטבע חשוב ולא בטל מדאו' כתב ע"ז וז"ל ולא ירדתי לסוף דעתו דמה ענין ביטול לכאן דביטול לא שמענו אלא לבטל איסור להתירו לכתחילה באכילה אבל אם רוב היא איסור ניהו דאיסור' איכא אבל לחייב מלקות או קרבן או כרת לא שמענו ואף דאיכ' מ"ד היתר מצטרף לאיסור לחייבו בעונשין היינו דוקא בתערובת לח בלח ומין בשאינו מינו משום דטעם איסור נתפשט בהיתר ונעשה כולו איסור אבל ביבש אף שאיסור הוא רוב מעולם לא שמענו שיתחייב שום עונש אף שאסור מן התורה עכ"ד וכבר נתבאר שהו' מחלוקת קמאי ז"ל והאמת אגיד שלא הבנתי דעת הסוברים דמיעוט היתר לא נהפך לאיסור כיין דרוב' מהני להקל מכ"ש להחמיר הא רוב' מהני אפילו לענין דיני נפשות ומדוע לא יועיל לעונש הקל מדיני נפשות ומ"ש תוס' דהיתר אין מצטרף לאיסור כבר תמה ע"ז בס' פרי מגדים דהא דהיתר אין מצטרף לאיסור היינו היכי דהיתר ניכר דלא שייך ביטול משא"כ היכי שאין ניכר כמו התם שנבלל בפיו ותו קאמינא הא רש"י כתב במס' פסחים דף מ"ב ע"ב ד"ה אין וז"ל אין היתר מצטרף לאיסור אכל חצי זית חלב וחצי זית בשר בב"א אין היתר משלים את שיעור איסור לחייבו חוץ מאיסורי נזיר שאם אכל חצי זית ענבים וחצי זית לחם בב"א חייב עכ"ל הרי שדייק רש"י דמיירי היכי שהיתר שוה עם האיסור ושפיר י"ל היכי שרוב מזית היה חלב והמיעוט היה בשר ונבלל ביחד באופן שאינו ניכר נהפך המיע' להיות כרוב ועיין תוס' מס' נזיר דף ל"ו ע"א ד"ה אין שפי' ג"כ דמיירי בחצי זית וחצי זית וצ"ע:
ע] ובדרך פלפול נראה לי' לשיטת רש"י דהיה לש"ס סברא פשוטה דמיעוט היתר נהפך לאיסור, דהנה איתא במס' ביצה דף ד' עצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור בי"ט מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן, והא קמהפך באיסורא (כשמוליכן בתנור מזוית לזוית) ומשני כיון דרובא דהתירא נינהו כי קמהפך בהיתרא קמהפך (שהאיסור בטל ברוב) והא קמבטל איסורא לכתחילה ותנן אין מבטלין איסור לכתחילה ה"מ בדאוריית' אבל בדרבנן מבטלין יע"ש ורבו בסוגי' כמה קושי' (א) הקשה מוהרש"ל ביש"ש סי' ז' ומוהר"ם שיף ז"ל על המקשין דמקשה והא קמהפך באיסור' אטו לא ידע דאיסור בטל ברוב היא פשוט ומבואר בכל הש"ס (ב) הקשה מוהרש"ל בתי' הש"ס כיון דרוב' דהיתר' נינהו כי קמהפך בהיתרא קמהפך לפי מ"ש רי"ף ורש"י שאיסור בטל ברוב הלשון בהתירא קמהפך הוא אריכות דברים והו"ל לומר בקיצור רובא דהיתר' נינהו (ג) הקשה מוהר"ם שי"ף למה מקשה הש"ס והא קא מהפך וכו' ואח"כ מקשה והא קמבטל חיסור אמאי לא מקשה מיד קושי' זו דקושי' זו אלימ' ביותר (ד) יש לדקדק בקושי' המקשין דמאריך וקאמר והא קמבטל וכו' ותנן אין מבטלין וכו' הא הוי מצי למימר בקיצור הא תנן אין מבטלין איסור לכתחילה דהא פשוט ומבואר לכל דהכא מבטל איסור:
עא] ונראה לענ"ד לישב דהנה לכאורה קשה בקו' הש"ס דאין מבטלין איסור לכתחילה, דהנה אי' בש"ע יו"ד סי' פ"ד סי' י"ג בדבש שנפלו בו נמלים יחממנו עד שיהיה ניתך ויסננו ומבואר בב"י הובא בטו"ז שס ס"ק ח"י וש"ך ס"ק ל"ח דאין כאן מבטל איסור לכתחילה שאין כוונתו רק לתקן הדבש ואין כוונתו לבטל האיסור ועיין ביו"ד סי' קל"ז בטו"ז ס"ק ד' וש"ך ס"ק ו' ובש"ך יו"ד סי' קט"ו וטו"ז ס"ק י"ב וש"ך ס"ק כ"ח וכיו"ב כתב הר"ן במס' ע"ז דף ל"ג ע"ב וז"ל לא נאסר לבטל איסור לכתחילה אלא למי שמתכוין לבטלו כדי להנות ממנו הא לאו הכי לא שאם לא תאמר כן למי שסובר דמאי דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחילה מדאו' הוא האיך הכשירה תורה כלי מדין בהגעלה דוודאי בבני יומן אמרינן כן דאילו כלים שאינן בני יומו אינן צריכין הכשר מן התורה לדידן דקיי"ל נותן טעם לפגם מותר ומעתה האיך ציותה תורה להגעילן הרי הוא מבטל איסור הבלוע בהם לכתחילה במים שהוא מגעיל אותן אלא ודאי לא אמרו אין מבטלין איסור אלא במתכוין לערב איסור בהיתר כדי להנות ממנו אבל במתכוין להכשיר הכלי ואינו נהנה מן האיסור שרי עכ"ל ועיין בשו"ת ריב"ש סי' שמ"ט וברמ"א יו"ד סי' קכ"א ס"א ובפר"ח סי' ס"ד ס"ק כ"ו וא"כ מה מקשה על ר' מתנא דלמא כוונתו כיון דמוקצה אסור בטלטול ואם לא היה מרבה עליהן עצים מוכנים לא היה יכול לטלטל עצי איסור מהתנור לפנותם משם והוא צריך להסיק בתנור לאפות לצורך יו"ט לכן נתן ר' מתנא עצה שירבה עליהם עצים מוכנים כל כך עד שבעצים מוכנים לבד יהיה נאפה כל צרכו וכיון שלא פעל ולא נהנה בביטול ולא כיון לבטל האיסור מותר כיון דעיקר הטעם שאין מבטלין איסור לכתחילה שלא יהיה כל אחד מבטל איסור בידים והיינו היכי שנהנה ומתכוין לבטל משא"כ הכא והוא כ"ש מדבש הנ"ל כמובן, וצריך לומר דהמקשין סובר דבכה"ג תיקשי פשיט' דמותר הא אפילו באיסור גמור דבר שאינו מתכוין מותר ואי שרצה להורות לן שמותר אע"ג דאפשר בתנור אחר עיין במס' פסחים דף כ"ו ע"ב הו"ל לאשמועינן בקיצור דהלכה כר' שמעון ותו בנידון דידן כ"ע מודו דמותר כיון שאין כוונתו לבטל כיון שלא נהנה בביטול והא מוכח מגעולי מדין דהיכי שאין כוונתו לבטל מותר לבטל ומאי קמ"ל ר' מתנא דבר המפורש בתורה וכיו"ב מקשה הש"ס במס יבמות דף נ' ע"א דאמר' ר' יוסף כאן שנה רבי משנה שאינה צריכא ופי' רש"י דזיל קרי בי רב הוא דמפורש בתורה ואפי' לתוס' ד"ה שנה שחולקים על פי' רש"י דבכמה מקומות שנה התנא מה שבפירוש נאמרה בתורה מ"מ אין דרך אמורא לומר כן וא"ש:
עב] אמנם קשה דהנה המג"א בסי' תק"ז ס"ק א' כתב לכן דייק ר' מתנא ואמר לתוך התנור דמסתמא יש שם עצי היתר מועט לכן מותר להוסיף ולבטל אבל אם נפל לתנור שאין שם עצי היתר אסור להרבות עליהם אף דהוא רק איסור דרבנן וכן קיי"ל ביו"ד סי' צ"ט ס"ו, והנה הטורי זהב ביו"ד סי' רצ"ט ס"ק א' בהא דסובר הטור בכלאים קודם אריגה מועיל מין ג' לבטל כדי שלא יהיה אח"כ כלאים כתב וז"ל מה שהקשה בדרישה הא אין מבטלין איסור לכתחילה לא קשה דכאן אין איסור אלא החיבור אוסרן דוקא ושפיר יש לנו רשות לבטל החיבור ע"י שמין ג' יבטל ולא אמרו אין מבטלין איסור אלא כל שיש איסור מצד עצמו נתערב בהיתר שאין לך להוסיף על ההיתר שיבטל האיסור בתוכו וא"ל דדמי לחתיכת בשר שנאסרה מחמת בליעת חלב דאין מועיל שם ביטול דהתם אף ההיתר נעשה איסור דחתיכה עצמה עשה נבילה מחמת שההיתר בלוע מן האיסור ונותן בו טעם משא"כ כאן דלא שייך בו טעם ע"כ סגי כשמוסיף מין ג' ואותו מין מבטל אחד מהם עכ"ל מבואר מדבריו היכי שהיתר נתערב במקום שלא אמרינן חנ"נ אם רוצה לבטל לכלות ההיתר ואין כוונתו לבטל האיסור מותר לבטל כדי לעלות ההיתר וא"כ ביבש ביבש דלא אמרינן חנ"נ כדאית' ביו"ד סי' צ"ט ס"ח אם היה אפשר לבטל לעלות ההיתר ולא לעלות האיסור מותר לבטל ואולם נראה דתלי' במחלוקת רש"י ותוס' הנ"ל לרש"י דמיעוט היתר נהפך להיות איסור והוי לגמרי כאיסור אין יכול לבטל דהוי כגוף איסור וכעין שכתב הט"ז כיון דחתיכה נעשה נבילה ה"ה גוף איסור וה"ה כאן אבל אי נימא שאין מיעוט היתר נהפך להיות כאיסור רק כיון שמעורב נאסר לאכול התערובת דלמא אוכל איסור א"כ אין לו עליו שם איסור ועדיין שם היתר עליו שפיר יכול להוסיף להעלות מיעו' היתר המעורב באיסור היכי דאפשר למצוא גווני שלא יהיה מכווין לבטל הרוב איסור וא"כ לתוס' ומג"א הנ"ל קשה מה מקשה הש"ס הא אין מבטלין איסור לכתחילה דלמא כוונת ר' מתנא שעיקר הוספה הוא להעלות מיעו' עצי היתר שהיה בתנור מעיקרא ונאסרו ע"י עצים שאינם מוכנים שהיה רובא דאיסור' קודם לכן מותר להרבות עליהם עצי היתר דהיינו שמרבה כל כך עצים מהיתר עד שבריבוי עצי היתר שמרבה עם עצי היתר שהיו בתנור מעיקרא יהיה בכח הסקה לאפות הפת שיתן שם ולא בטל עצי איסור שאין כוונתו לבטלם ומ"ש מרבה עליהם עצים מוכנים ומסיקן ר"ל שיהיה כל כך כדי הסקה בעצים מוכנים ולא נהנה כלל בביטול איסור כיון שעיקר הטעם שאין מבטלין איסור לכתחילה שלא יהנה מאיסור והיינו היכי שמכוין לבטל האיסור ולהנות משא"כ הכא כוונתו רק לעלות עצי היתר לכן אף שמבטל איסור טלטול שמטלטל באיסור עצי מוקצה ע"י ביטול לכתחילה כיון שעיקר טלטולו להסיק והכא לא נהנה כלל בטלטול רשאי לבטל האיסור כיון שאין כוונתו רק לעלות עצי היתר והוי פסיק רישי' דלא ניחא לי', אך אי הוי אמרינן שמיעו' היתר שבתוך התנור שהי' שם נהפך לאיסור כיון שנשרו שם רוב עצים שאינם מוכנים הוי אסור להוסיף דהוי מבטל איסור דאף שכוונתו לעלות המיעו' היתר הא נעשה כאיסור לכן קמ"ל ר' מתנא שמיעו' היתר לא נהפך לאיסור רק שהיה מעורב בו לכן מותר לבטל ולהעלות וא"כ לשיטת תוס' שפיר קמ"ל ר' מתנא דין מחודש:
עג] ונראה לענ"ד ליישב הסוגי' דהנה הש"ך ביו"ד סי' צ"ט ס"ק כ"א הבי' מחלוקת קמאי ז"ל באיסור יבש ביבש שנתערב ברוב היתר אם אח"כ נוסף איסור אי אמרינן חוזר וניער ודעת הש"ך שם כהסוברים היכי שנתערב יבש ביבש מין במינו כיון שנתבטל ברוב היתר אינו חוזר וניער ואדרבא אפשר שגם האיסור מצטרף להעלות ובע"כ טעמו דהמיעו' איסור נהפך לרוב היתר ואולם דעת מוהרש"ל ורמ"א כהסוברים דחוזר וניער ונאסר ואפשר לומר דהטעם שלא בטל לגמרי המיעו' לכן חוזר וניער והגם שברא"ש מס' חולין דף ק' מבואר טעם אחר מ"מ להסוברים דלא נהפך המיעו' לרוב י"ל הטעם כפשוטו ורא"ש לשיטתו מוכרח לומר טעם אחר כמובן) וא"כ בנידון דידן שרוב הוא איסור ומיעו' היתר אם נאמר בעלמ' שחוזר וניעור המיעו' דמיעו' לא נהפך לרוב ה"ה מיעו' עצי היתר שהיה בתנור אף שנשרו רוב איסור לא נהפך להיות איסור ממיל' כשמרבה אח"כ עצי היתר חוזר וניעור ונעשה היתר שפיר יכול להוסיף עצי היתר כיון שאין כוונתו לבטל איסור רק להעלות מיעו' היתר שהיה נאסר מעיקרא, אבל אי נימא בעלמ' אינו חוזר וניער ובע"כ המיעו' נהפך לרוב ונימ' שמיעוט היתר נהפך לאיסור כמו שמיעוט איסור נהפך להיתר ובע"כ היתר שהיה בתנור מעיקר' נהפך לאיסור כשנשרו שם רוב עצי איסור ממילא אסור להוסיף ולבטל דהא כיוון לבטל איסור דמה לי עצי איסור או עצי היתר שהיו בתוך התנור כיון שנהפך לאיסור דהא לא חוזר וניער ובטלו דברינו הנ"ל כמובן וא"כ לא קשה קושי' הנ"ל רק לשיטת רש"ל ורמ"א שס"ל דחוזר וניעור כי לא נהפך המיעו' או לשיטת תוס' דס"ל אף שבעלמא המיעו' איסור נהפך להיתר מ"מ מיעו' היתר לא נהפך לאיסור וחוזר וניעור וא"כ עצי היתר שבתנור היה נהפך להיתר כשמרבה קמה קושי' הנ"ל דילמ' קמ"ל חידוש דין שמרבה לבטל עצי היתר וחוזר וניעור, ואחרי הוצעת דברינו הנ"ל נראה לפרש ולבאר הסוגיא ולתרץ קושי' זו וכל הקושית הנ"ל ומתחילה נבוא ליישב קו' א' שהקשה מוהרש"ל על המקשה שמקשה והא קמהפך באיסור' האיך נעלם ממנו דאיכא רובא, ונראה שהבין הפי' בדרב מתנא שמרבה עצים מוכנים עם מיעו' עצי היתר שהיו בתנור יהיה רוב לבטל איסור והריבוי עם מיעו' עצים בתנור יהיה די להסקה שיהיה נאפה הפת יפה והמקשין היה סובר שאינו חוזר וניעור כי המיעו' היתר נהפך לאיסור כרש"י הנ"ל וצריך רוב גם נגד עצי היתר שנהפך לאיסור והא ליכא ושפיר מקשה דקמהפך באיסור' כיון דליכ' רוב והשיב לו התרצן לדינא אני מודה לך שאינו חוזר וניעור דהיתר נהפך לרוב איסור וצריך רוב גם נגד עצי היתר שהיה בתנור כיון שנהפך לאיסור, ובזה מחולק התרצן עם המקשין שהיה סובר דליכ' רוב בהיתר שמוסיף עכשיו נגד עצי היתר שהיה בתוך התנור ואולם התרצן הבין בכוונת ר' מתנא שמרבה עכשיו שיהיה רוב גם נגד עצי היתר שהיה בתנור וז"ש כיון דרובא דהיתרא ר"ל דאיכא רובא היתר במה שמרבה עכשיו ויהיה רוב גם נגד עצי היתר כי נהפך מיעו' היתר לאיסור וצריך רוב להרבות להיתר ולאיסור וכיון דאיכ' רוב' מהפך בהיתר, ולפ"ז שפיר מקשה אח"כ והא קמבטל איסור' לכתחילה דבלאו דברי התרצן הנ"ל הייתי אומר כוונת ר' מתנא דלא בעינן שעכשיו ירבה רוב היתר נגד כל העצים רק דקמ"ל דין מחודש שיכול להרבות שיהיה רוב היתר עם מיעו' עצים שהיו בתנור, וא"כ אינו מבטל האיסור רק מעלה ההיתר דהיינו שעל ידי צירוף העצים שמרבה ומיעו' עצים שהיו מעיקרא בתוך התנור יהיה כדי לאפות ולא נהנה מאיסור ומ"מ צריך שיהיה בשניהם רוב כדי שיהיה מותר להפוך ולטלטל דמוקצה אסור בטלטול וע"י ביטול מותר וקמ"ל חידוש דין כח דהיתר' שאין צריך רוב כי חוזר וניעור שהמיעו' היתר לא נהפך לאיסור אבל לפי דברי התרצן שמתרץ ואמר כיון דרובא דהיתרא משמע דבעינן עכשיו רוב ממש גם נגד מיעו' עצי היתר שבתנור דאינו חוזר וניער ובע"כ דנהפך המיעו' להיות כרוב ואסור כרוב קשה הא קמבטל איסור' כיון דנהפך לאיסור ואינו חוזר וניעור א"כ הוי איסור גמור ואין יכול לבטל כיון דבע"כ לא מצינן למימר שמותר לבטל שאין כוונתו רק לבטל מיעו' עצי היתר שבתנור דהיינו ע"י שירבה עכשיו עם המיעו' שהיה בתנור קודם ויהיה כדי הסקה ואין כוונתו לבטל האיסור גמור שהיה מוקצה דהא גם המיעו' היתר שהיה מקודם נעשה איסור ונהפך להיות כרוב כיון שצריך עכשיו רוב לבטל והוי ג"כ כאיסור גמור ואין לומר דקמ"ל שמותר להרבות כל כך עד שעצי היתר המרבה עכשיו יהיה כדי אפיה בלי עצי איסור וגם בלי עצי היתר שהיו בתנור מעיקרא דז"א דקשה על ר' מתנא מקמ"ל פשיט' דאם מרבה כל כך כיון שאין כוונתו לבטל האיסור פשיט' דמותר ומאי קמ"ל זיל קרי בי רב הוא דמוכח מגעולי מדין דמותר לבטל איסור היכי שאין מכוון לבטלו ואין לומר דלמא זהו גופא קא משמע לן ר' מתנא דמיעו' היתר נהפך לאיסור וצריך רוב גם נגד המיעו' שאינו מצטרף דז"א דתיקשי ג"כ מאי קמ"ל פשיט' כיון שמוכח מדאו' דנהפך מיעו' איסור להיתר מכ"ש דנהפך מיעו' היתר לאיסור דכיון דסובר כן בע"כ סובר שמוכח מקרא דאחרי רבים דנהפך המיעו' להיות כרוב ומן הדין במיעו' איסור נהפך להיתר מכ"ש במיעו' היתר שנהפך לאיסור בשלמ' אי הוי אמרינן שסובר שאין צריך עצי היתר רק עם מיעו' עצי התנור שהיה בתנור יצרף שפיר קמ"ל חידוש דין דלא נהפך המיעו' כרוב אבל לדבריך בע"כ צריך לומר דעיקר החידש דמעלה את האיסור שיוכל להסיק בצירוף פעולת עצי איסור תיקשי הא הוי מבטל איסורא ואין מבטלין איסור לכתחילה וע"ז משני בדרבנן מבטלין וא"כ מכאן מוכח כשיטת רש"י שהיה בעיני המקשין לסברא פשוטה דמיעו' איסור נהפך להיתר כנ"ל ודוק והוא דרך פלפול: