אור ברסלב
שערי תורה חלק א כלל ג › פרט ב

שערי תורה חלק א· רבי בנימין וולף לב

כלל ג · פרט ב

פרט א

יבואר פירש הש"ס אי דקא צווח מאי הוי ליה למיעבד ויבואר היכי דלא נולד ספק לבית דין רק על פי טענותיהם י"ל לכ"ע לא מהני תפיסה נגד חזקת מרא קמא ותמיה על רמב"ן ונמוקי יוסף:

ג שם בש"ס היכי דמי אי דשתיק אדויי אודי לי' ואי דקא צווח מאי הוי לי' למיעבד ראיתי בנמוקי יוסף ובשיטה מקובצת שכתבו בשם רמב"ן וז"ל ומשמע משמעתין דווקא שתק ולבסוף צווח הא צווח מעיקרא מוציאין אותו מידו דמאי דתפיס האי דידי' הוא והכי כמי משמע מהאי דתנן ספק בכורת כו' דמוקמינן דאם תקף כהן בהמה שהוא ספק בכור מבית ישראל מוציאין מידו שמעינן מיני' דכל ספק ממון דקיי"ל חומרא לתובע וקולא לנתבע אם תקפו תובע בפנינו או בפני עדים מפקינן מיני דאוקי ממונא בחזקת מארי' ותקיפה בכה"ג לא מהני יע"ש ועיין בהגהות מיימוני בפרק ט' מהלכו' טוען ס"ק ל' נתבאר מלשונם שהבינו מאי דאמרינן אי דקא צווח מאי הוי לי' למעבד תלי' בדין תקפו כהן אי מוציאין ואי אין מוציאין מהני תפיסתו אף דצווח מעיקרא ולא זכיתי להבין דעת הקדושים אשר בארץ חיים המה:

א) קשה לי דמשמעות לשון הש"ס משמע דאבעי' דר' זירא הי' בסתם וסתמא דתלמודא מפלפל בכוונתו ומפרשן, ומאי מקשו אי דקא צווח דלמא הי' ר' זירא מסופק בדין זה גופא אי תפיסה מהני בספק שהי' מסופק אי תקפו כהן מוציאין מידו או אין מוציאין דשם פליגי אמוראים בזה:

ב) קשה לפי זה על הרמב"ם בפרק ה' מהלכו' בכורת הלכה ג' וש"ע יורה דעה סי' שט"ו שפסקו תקפו כהן אין מוציאין מידו וכן הוא דעת עוד כמה פוסקים כמ"ש הש"ך בס' תקפו כהן ובפרק ט' מהלכות טוען הלכה י"ב וכאן פסקו כל הפוסקים בפשיטות דוקא שתק ולבסוף צווח מהני תפיסתו אבל בצווח מעיקרא מוציאין אותו מידו ואמאי לא מהני תפיסה:

ג) קשה לי לפי מה שיבואר לקמן בפרט ג' דברי הר"ן הובא בספר שיטה מקובצת שם שפי' פי' חדש בש"ס לר' זירא ותוכן כוונתו דאבעי' הוא אי הוי אנן סהדי שמאי דתפיס כל אחד דידי' הוא יע"ש וכבר נתבאר ברמב"ן ור"אש בשמעתין וכל הפוסקי' בפשיטות דתפיסה מהני היכא דליכא חזקת מרא קמא וא"כ לפי זה דברי הש"ס סותרין זא"ז תוך כדי דיבור כיון דאמרינן אי דקא צווח מאי הוי לי' למיעבד בע"כ סובר דלא מהני תפיסה והטעם כיון שכל אחד תפוס על פלגא איכא אנן סהדי דהאי פלגא דידי' ויש לו חזקת מרא קמא על פלגא ולא מהני תפיסה בגד חזקת מרא קמא וא"כ היאך אפשר להסתפק אחר כך בשתק ולבסוף צווח אי הוי אנן סהדי ודוחק לומר דר"ן סובר דתפיסה לא מהני אפילו כשאינו נגד חזקת מרא קמא כי הוא נגד משמעות הש"ס ופוסקים וגם בר"ן גופא לא משמע כן להמעיין היטב (ועיין רמב"ן הובא בס' שיטה מקובצת שכתב שם וז"ל ואם תשאול למה אמרו תקפה אחד בפנינו מוציאין אותו מידו והלא אין זה מוחזק יותר מזה תשובתך הרי אמרו כיון דתפיס אנן סהדי מאי דתפיס האי דידי' ומאי דתפיס האי דידי' וכל אחד ואחד מוחזק במחצה יותר מחבירו יע"ש):

ד) קשה לי אף אי נימא דפשיטא לש"ס תקפו כהן מוציאין מידו ולא מהני תפיסה מ"מ כיון שזה פשוט היכי דליכא חזקת מרא קמא מהני תפיסה וא"כ לשיטת הר"ן שאבעי' דר' זירא הוא אי הוי אנן סהדי הו"מ הש"ס לפירושי שאבעי' ר' זירא הוא אפי' בצווח מתחילה ועד סוף רק שמסופק ג"כ בזה אי הוי אנן סהדי שכל אחד מאי דתפיס דידי' ויש להנתפס חזקת מרא קמא על פלגא ולא מהני תפיסתו נגד חזקת מרא קמא כמו בתקפו כהן דמוציאין מידו או דלא הוי אנן סהדי ומהני תפיסתו כיון דליכא חזקת מרא קמא ומיהו קו' זו יש לישב דהנה בתקפו בפני עדים מצינו ג' שיטות:

א) נמוקי יוסף והמגיד משנה בפרק י"ב מטוען הלכה י"ג כתבו דאם לא צווח מתחילה אדויי' אודי לי' דכיון דלא חזי לי' רבנן לא הי' לו לשתוק ומוכח שהודה:

ב) שיטת הרשב"א דבכה"ג אפי' שתק מתחילה ועד סוף לא הוי הודאה כלל דלא עביד אינש דמגלי טענותי' חוץ לבית דין וכ"כ בטור סימן קל"ח:

ג) הש"ך בס' קל"ח ס"ק ו' דדינו כאילו הוי בפני ב"ד ובע"כ מאי דאיתא בש"ס הא קא חזי לי' רבנן לאו דוקא רבנן ה"ה עדים וכמ"ש בב"ח שם (ועיין בס' א"ות שם) וא"כ לשיטת הרשב"א ונ"י האיבעי' הוא בתקפה בפני ב"ד לק"מ קו' הנ"ל ומוכח כאחד משיטות הללו ושפיר הוכיח התלמודא דבע"כ איבעי' דר' זירא הוא בכה"ג דאל"כ למה מבעי' דוקא בתקפה בפנינו הא הו"מ למיבעי גם בתקפה בפני עדים אע"כ דאיבעי' היא בשתק ולבסוף צווח דלא שייך בעדים כאחד משיטות הנ"ל אבל לשיטת הש"ך דגם אבעי' דשתק ולבסוף צווח מ"ש בפנינו לאו דוקא וה"ה בפני עדים הדק"ל אע"כ כפוסקי' הנ"ל ובזה מיושב קו' א' הנ"ל דא"א לפרש האיבעי' אי תפיסה מהני נגד חזקת מרא קמא דהא הוי מצי למבעי' אפי' בפני עדים אבל קו' הנ"ל על רמב"ם ור"ן קשה ותו דמלשון הש"ס משמע דעדיין לא נחית לפלפול אי ת"כ מוציאין מידו או אין מוציאין מידו ולולי דבריהם נראה לומר דוקא בספק בכור דלולי טענותיהם ראוי להסתפק בכה"ג אלים הספק ונחלקו אי ת"כ מוציאין מידו או אין מוציאין מידו אבל היכי שהספק בא לנו רק ע"פי טענותיהם לכ"ע מוציאין מידו ולא מהני תפיסה נגד חזקת מרא קמא וכעין שמחלקים תוס' בב"ק דף ל"ה ע"ב ד"ה זאת ובכמה דוכתי' אליבא דבסומכס היכי שבא להוציא כמו כן הוא לרבנן עכ"פ היכי דתפיס וא"ש שיטות רמב"ם ור"ן והמעיין היטב בכללי תפיסה יראה סעד לדברינו וא"ש שיטת הפוסקים הנ"ל ואין כאן מקומו ויבואר באי"ה בכללי תפיסה ושיטת רמב"ן ונ"י וצ"ע:

תוכן העניינים

שערי תורה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה