אור ברסלב
שערי עזרה חושן משפט › סימן לט

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

חושן משפט · סימן לט

סימן לח

ראובן שהיה נשוי עם לאה וילדה לו בנים ומתו ועמדה מלדת זה כמה שנים וברשותה נשא אשה אחרת מקוסטא יע"א והביאה לדמשק יע"א וישב עמה כמה שנים וילדה בנים ובנות ואחר זה חלה את חולייו אשר ימות בו. וקודם מיתתו כשהוא שפוי בדעתו מינה אפוטרופוס שיהיו ממונים ע"כ נכסי עזבונו קרקעות ומט' והלואות שי"ל על הזולת ושיהיו משגיחים ע"כ מידי המצטרך לבניו ובנותיו ונשיו בהוצאות והכנסות. והן בכלל ציוה לתת מנכסי עזבונו בכל שנה ושנה סך פ' להקדש ת"ת וסך פ' להקדשות אחרות ואח"כ מת מאותו חולי וחלי"ש. והן עתה האשה השנית רוצה לחזור לעירה קוסטא יע"א אצל קרוביה ולקחת בניה ובנותיה וכל הנכסים שהניח בעלה ולדור שם ולהניח קצת מהנכסים נגד מזונות לאה אשתו הראשונה והאפוט' מעכבים בידה אם הדין עמה או לא ושכמ"ה:

הנה מוהרשד"ם ז"ל חח"מ סיש"ג ותל"ד כתב בתחילה בצדדין המראים שהדין עם המורשה שיעמדו הנכסים אצל הבעלים. וגם שרוב האפוט' מסכימים לדעת אחד. ובצדדין המראים שהדין עם האפוט' אשר בסלוניקי יע"א כתב שידוע דבכל ענין צוואת ש"מ יש לנו לאמוד דעתו ולעשות כל מה שהשכל גוזר ואומד דעתו וכו' ועתה איך אפשר שאיש במעון ומעשהו בכרמל אם כונתו הש"מ שיעמדו הנכסים גם הנער בפיררה איך היה מניח וממנה אפוט' בסלוניקי וא"כ אומדן דעת גדול הוא שדעתו שיעמוד הנער בסלוניקי וכו' וא"כ אפשר לחלק בין נ"ד לנדון מורי ז"ל דהתם בעת ההיא אין הנכסים והיתומים במקום אחד משו"ה פסק שאין להבדיל בין מקום הנכסים למקום היתום ואין לשנות ממקום שהם. אבל בנ"ד שהנכסים במקום א' והיתום במקום אחר הדעת נותן זכות ליתום כל מה שאפשר וכו'. ואחר שעינינו ראו ולא זר הקורות והצרות אשר הגיעו ליושבי איטלייא וכו' ולא עוד אלא שא"א ללמוד תורה שם אחר שאין בידם טובם הוא התלמוד והרי גדולה מזו אמרו דבכ"מ מוציאין ממקום שרובם עכו"ם למקום שרובם ישר' עאכו"כ ממקום שרובם עכו"ם אויבי ה' ואין שם תורה למקום שרובם ישראל ויכול ללמוד תורה כרצונו וכו'. וכ"ש וק"ו אם נצרף דעת הנפטר לבוא הנה דלית דין ולית דיין דלימא שהדין להוליך שם הנכסים ממקום שהם בטוחים למקום ספק ח"ו עש"ב. דמדבריו ז"ל ניקח לנ"ד דאינה יכולה האשה להוליך הנכסים והיתו' לעיר אחרת מכמה טעמים. ראשונה מצד הנכסים שיש בעזבון המנוח קרקעות ואין יכולים האפוט' למוכרם כמ"ש בפ' הנזיקין אין רשאין האפוט' למכור שדות ועבדים וכו' וכמו שהז"ל בתשו' הנ"ל האריך בזה ע"ש. וא"כ אם ילכו היתו' לקוסטא ויוליכו עמהם המט' ומעות וישאירו הקרקעות בדמשק נמצא שאין כל הנכסים אצל הבעלים. וזהו מלבד שמצד המעות ג"כ הם מוכרחים שישארו כמה מהם בדמשק יען שהם בהלואות אצל אחרים והם סכים מרובים וצריכים זמ"ר לשיהיו נגבים מהם וע"ז וכיוצא בזה דיבר מוהרלנ"ח ז"ל שאין להבדיל בין מקום הנכסים למקום היתום וכנז"ל. גם מצד האפוט' שמינה אותם אבי היתו' שהם מסכימים לדעת אחד שישארו הכל היתו' והנכסים בדמשק כדי שתמיד הם יהיו משגיחים עליהם בין על היתו' להנהיגם בשורת ד"א ובלימוד ת"ת וללכת בדרכי ה' כאשר יאותה להם. ובין על הנכסים שיהיו מפקחים ומשגיחים בעין שכלם עליהם לקרב התועלת והריוח ולרחק הנזק וההפסד ככל האפשר. גם מצד צוואת הש"מ ומינוייו שמינה האפוט' שהם מתושבי דמשק דאומדן דעת גדול הוא שדעתו שיעמדו היתו' והנכסים בדמשק. גם מצד הולכת המט' בהולכתם לקוסטא שמא יארע איזה אונסין נזק והפסד בדרך ים וביבשה בהם בודאי שאין ראוי להביאם לבית הספק וכמו שהרמב"ם ז"ל פי"א מהנ"ח הביא מעשה הש"ס דרבינא הוה בידיה חמרא וכו' וכתב הה"מ ז"ל דלא התירו להוליכו למקום שיש ס' שמא יארע לו אונס אלא בדבר שיש לחוש שאם מניח אותו כאן שמא יפסד קודם שימכר. אבל בדבר שאין ס' כאן אסור לאפוט' להביאו לבית הספק ואפי' כדי להרויח וכו' ע"ש ומוהרשד"ם שם האריך בזה. ולא עוד אלא שבהליכת היתו' לשם קרוב לודאי שא"א להם ללמוד תורה כמו שהם לומדים בישיבתם בדמשק שלא ימצא שם אנשים שישגיחו עליהם בטוב כמו שמשגיחים האפוט' שבדמשק עליהם מצד מינויים מאביהם ומצד אהבתם וחברתם שהיה עמו. דנמצא דמצד היתו' ומצד הנכסים אם ישארו בדמשק הם בטוחים הרבה מהליכתם לקוסטא בודאי הגמור אין מי שיאמר שתוכל האשה לילך לעיר אחרת ולהוליכם עמה לשם. ועיניך תראינה בתשו' מוהרשד"ם ז"ל שם אשר בדברו מערי'ב ערבי'ם לנדונו ודון מינה וא"ב שאינה יכולה להוליכם לעי"א וברור. וכ"ת מה לנו בהסכמת ודעת האפוט' הנ"ל שהם מסכימים לדעת אחד שישארו היתו' והנכסים בדמשק יסתלקו הם ממנוי שלהם וכאשר יגיעו היתו' והנכסים לקוסטא בודאי הב"ד אשר שם ימנו אפוט' על היתו' במקומם לפקח ולהשגיח עליהם ועל נכסיהם כאשר נאותה להם. הא לאו מידי הוא דהן אמת דמוהרשד"ם ז"ל בסישל"ט כתב בנדונו שם ועל מה שהיא אומרת אם יכולה למנות אפוט' אחר במקומה וכו' אם נר' להם שזה האפוט' יש בו הנאה ותועלת ליתומים יהיה וכו' אמת שהאפוט' שציוה הנפ' לא יקפידו ע"ז דאם יקפידו ולא ירצו לקבל שותף אחר עמהם אין להחליף טוב ברע כי הדבר ברור ומפורסם שעליהם אין להוסיף וצדק הנפטר בצואתו אחר שזכה שהם רצו להטיל משא זו עליהם ע"כ. וכתב הכנה"ג ז"ל בחח"מ סיר"ץ הגה"ט אולק"ט דמכלל דברי מוהרשד"ם אלו נר' שיכול למנות אחר במקומו. ברם סיים שם וכתב האמנם הרשב"א והרא"ש ז"ל ס"ל דאינו יכול. גם מוהר"י אדרבי ז"ל בסיקכ"ג דכתב שהוא כדינו דאפוט' אלא מפני שסמכו היתומים אצלו אבל לא סמכו היתומים אצלו אפילו מינהו האפוטרופוס הראשון אין במעשיו כלום ע"ש וגם עיין במ"ש באות יו"ד. ובס' תורת משה סי"ו בנו המגיה שם תמה על הכנה"ג במ"ש באות יו"ד דהיכי פסק לדינו לפי דעת מוהרשד"ם שהוא נגד הרשב"א והרא"ש גדולי המורים. וגם תמה דאיך אפשר דמוהרשד"ם יחלוק עליהם מסברת עצמו וכתב שלולא דברי הכנה"ג היינו יכולין לדחוק ולומר דגם מוהרשד"ם לא פליג בזה אלא דלרווחא דמילתא נקט הכי ה"ט דכיון דלא זכתה באפוט' איך תוכל למנות וכו'. וסיים אלא דעכ"ז נר' דאכתי יש לחלק ולומר דה"ד לענין שלא יוכל האפוט' למנות אחר ולהסתלק עצמו לגמרי מן האפוט' בזה הוא דאינו יכול מטעם הנז'. ברם אם ירצה האפוט' למנות אחר לעשות לו איזה דבר פרטי מעניני האפוט' בהא ודאי נר' דיכול ואין בזה משום אין שליח עושה שליח וכו' וחילוק זה מצאתיהו ג"כ מפורש בהכנה"ג וכו' ע"ש. הרי מפורש שאפי' האפוט' הם רוצים למנות אחרים במקומם להרשב"א והרא"ש ומוהרי"א ז"ל אינן יכולים ולפי"ד התורת משה גם מוהרשד"ם י"ל שסל"ה. מכ"ש וק"ו היכא שהאפוט' יסתלקו להם מכל וכל ולא ימנו אחרים במקומם כ"א שהם יבטחו שאחר שילכו היתו' והנכסים לעיר אחרת שהב"ד אשר שם הם ימנו להם אפוט' כרצונם בודאי דאין להם להסתלק דכ"ע אזלי ומודו דא"י לעשות כן. וכיון שכן גם מש"ל טעם דמצד האפוט' וכו' שכצ"ל שישארו הכל היתו' והנכסים בדמשק הוא טעם נכון אמיתי וחזק. ועיין במוהרשד"ם ח"מ סיתמ"ה שכתב דדבר פשוט הוא שהנכסים צריך שיהיו במקום שהיתו' דר והיתו' אצל נכסיו והגע עצמך שיצטרך היתו' לפיזור והוצאה איך יבקשו מעות להוציא וכן מצאתי זה לי כמה ימים שכתב מורי ז"ל על מעשה שבא לידו וכן אני פסקתי כן וכמ"ש בפסקים פעמים ושלש וכו' עש"ב. גם כבר נודע הדין דלאמם של היתו' א"י למנותה אפוט' עליהם שאין ממנים אשה אפוט' וכתב מוהרשד"ם בסישל"ט בשם הרשב"ץ ז"ל דכ"ש אשת המת דלא ע"ש. ולפי כל האמור ותצא דינ"א דצריכים היתו' והנכסים שישארו בדמשק והאפוט' הממונים הם יתנו עין השגחתם עליהם ואין יכולה האשה להוליכם לעיר אחרת כלל. והן עוד יש סניפים אחרים הן מצד ההקדש שהקדיש המנוח לת"ת וכיוצא בכל שנה ושנה והן מצד מזונות אשתו הראשונה דיש ג"כ טענות מספיקות לעכב הנכסים שלא יוליכו אותם לעי"א אבל במה שכתבתי די והותר ואין להאריך עוד הנלע"ד כתבתי לשוני ע"ט ס"ט:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה