שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון
חושן משפט · סימן לז
מענין כוללות עירנו מתא דמשק יע"א דבזמנים האלו עלה המס של חילוף אנשי חיל עליהם בשנה עד ק"ל אלף גרוש והשררה יר"ה תובעים זה הסך מהכולל והכולל מחלקים אותו על כל א' וא' כפי ערכו וגובים אותו מהם ומזה זמן כמה שנים רצו איזה יחידים מפורעי המס להקל מעליהם ולתקן גאבילה מחדש על הבשר לכל אוק'א גרוש אחד ומע' הת"ח יצ"ו קמו כנגדם ומנעום מלעשות דב"ז שיש בו הפסד לת"ח ועניים ויתומים ואלמנות יצ"ו שלא מן השם הוא זה להקל מעליהם ולהעמיס על הנז"ל שאינם חייבים בפריעת המס ולעשות תיקון גאבילה מחדש אשר לא היה נהוג בעירנו יע"א כלל ודבר חדש כזה דאית ביה גזל רבים אין יכולת בידם לתקן דהו"ל כמתנים על הגזל וכבר ספרי הפוס' מלאים מזה וצוחו קמאי ובתראי מענין תיקון הגאבילה דהוי גזל גמור ואפי' יחיד יכול לעכב ועל כן נמנעו מעשית הגאבילה ומחלקין סך המס עליהם כל א' כפי ערכו ויש מהיחידים שהיו פורעים כל הסך שהטילו עליהם ויש מהם שהיו מחסרים בפרעון למחצה לשליש ולרביע עד שבמשך כמה שנים עד היום נשארו אנשי כוללות עירנו חייבים למלך יר"ה סך גדול כמו שש מאות אלף גרוש מלבד הסך הקצוב לכל שנה ושנה וגם מחדש ניתוסף ג"כ על סך הקצוב כפי מנין הנפשות וכאשר ראו כן איזה אנשים מהיחידים פורעי המס גודל החובות והמס חדשים גם ישנים שהשתרגו עלו על הצבור חזרו עוד הפעם ונתעוררו לתקן גאבילה מחדש על הבשר להקל מעליהם. וחזרו מע' הת"ח יצ"ו ועמדו כנגדם שאין להם יכולת כפי הדין לעשות ולתקן דבר חדש כזה בעירנו אשר לא היה לעולמים ויש בו גזל רבים. וע"ז טענו היחידים יצ"ו שגם הם אינם רוצים לעשות דבר נגד הדין אך אמנם אם איתא דיש איסור בדבר דיש בו גזל רבים איך באיזה מקומות מערי ישראל נהוג ביניהם תיקון הגאבילה עד היום הזה. והת"ח יצ"ו תשובתם היא דהמקו' ההם היא נהוגה ביניהם משנים קדמוניות ומסתמא אנו אומרים דבשעה שתקנו הגאבילה עליהם כולם יחד עשיר ואביון יתו' ואל' מדעת כולם נעשית ועפ"י הדין נתקנה כמ"ש ה' זכו"ל אביגדור ז"ל בסיט"ו בשם הפוס' ע"ש. משא"כ עכשיו בנ"ד שאפי' היחידים פורעי המס בעצמם יש מהם שהם רוצים בתיקון הגאבילה ויש מהם שאין רוצים ואפי' שיהיו מרוצים כל היחידים בתיקונה מאחר דהת"ח והעניים והאל' אינם רוצים בתיקונה לאו כ"כ היחידים לתקן דבר חדש כזה להקל מעליהם ולהעמיס על אחרים הפטורים ממשא מ"ו והוא גזל רבים אשר לא ניתן להשבון ונודע מ"ש מוהרח"א ז"ל בס' חנ"א ע"ע כזה דאין להם לעשותו לעבור על ד"ת דהשי"ת יריב ריבם וקבע אק"נ שגזל עניים אינו ניתן בהישבון רק בנפשות ב"מ ע"ש. ומה גם דאעיקרא תיקון הגאבילה הנהוגה באיזה מקומות מערי"ש היא היתה לתת ומצות וצדקות דוקא דאדעתא דהכי שקיימו וקבלו עליהם הנמצאים באותה העת ולא למשא מ"ו ח"ו כלל דזה לא ניתן ליאמר כלל כאשר כ"ז מפורש יוצא בספרי דב"ר ויש בדבר כמה חרמות ונדויים ואלות ושמתות עיין בס' זכו"ל שם דהביא בשם הכר"ש חח"מ סוספ"ד מה שהגזים מאוד בזה והסכמת מוהר"ש אמארליו ומוהריק"ו ז"ל בנח"ש לביטול הגאבילה על הבשר והזכו"ל שם הוסיף על השמועה ביתר שאת לבטל טענות המתעצמים בתיקונה והפיל דבריהם ארצה כיעוש"ב אי"צ להעתיקם לך נא ראה. גם ה' דברי מרדכי קריספין ז"ל חח"מ סיי"א בעיר פליבי שהיתה מקודם גאבילה על הבשר זוז אחד לאוק'א ורצו להוסיף עוד מחדש לצורך הוצאות והטלת המס וע"ז צעקו העניים במרה שהביא שם דב"י הכר"ש ז"ל ודברי מוהרמ"ז ז"ל במה שקם לנגדם בגירי דמרזפתא ופולסי דנורא וגזר אומר בכח האלות וקללות שלא יהיה בעירם מין גאבילה זולת מה שהיתה מקודם לת"ת דוקא וגם מוהר"ש פרימו ז"ל קם כמוהו בכח נח"ש לבטל הגאבילה ומוהר"ן רוזלייו ומוהר"א פרחייא ורבני קוסטא ז"ל הורו לצדקה לאסור איסר ולבטל הגאבילה מן העולם וגם מוהרש"א ומוהריק"ו ז"ל שגזרו בביטולה ושיחוסו ע"ן ולא ישמעו אל מורה היתר בדבר ח"ו גם הביא שם דברי מוהרח"א ז"ל וע"ז השיב הד"מ ז"ל לק"ק רודיס שהוסיפו על הגאבילה שהיתה מקודם להספקת ת"ת דוקא והן היום עשו הסכמה לתת מחוס"ז לצדקה ואורחים וכו' שאסור ואפי' שהטילוה על הסוחרים בעלי ממון זולת מה שקבלו הראשונים נ"ע עליהם לת"ת דוקא. ומה שטוענים שכונתם לתת לצדקה לאורחים הן לו יהא כדבריהם אינה אלא צעקה כמ"ש מוהרש"ך ז"ל ח"ב סיכ"ז דאין זה נקרא צדקה אלא צעקה גזל ועושק סו"ד שאין בהסכמה הלזו טעם וריח להיתרא עש"ב. והמט"ש ז"ל בח"ג בשו"ת סי"ל דהסכימו תושבי עיר פליבי על הסוחרים הבאים מחוץ לעיר להסתחר שם ופסקי לחיותייהו ותיקנו ליטול מהם גאבילה כו"כ למאה ובני העיר יש לאל ידם לעכבם מלהסתחר שם דהאריך שם הז"ל להחזיק ביד בני העיר מכמה ראיות שאינם שייכים לנ"ד סיים שם וכתב ואף דעינינו הרואות את דברי האגרות ששלחו לעיר הזאת ע"ד הגאבילה מ"מ אי מהא לא איריא חדא דזה אינו אלא על גאבילה שהיו רוצים לעשות על בני העיר ולא מיירי לגבי אורחים דלגבי בני עירם לאו כ"כ לתקן במידי דאיכא רווחא להאי ופסי"ל וכו' ע"ש. דנר' מדבריו דהוא שר המסכי"ם עם האגרות ההם שנשתלחו לעיר פליבי דאין להם להוסיף על הקודם מכ"ש דאי"ל לתקן גאבילה מחדש על בני עירם כנ"ד כלל. ובסי' רל"א בהגה"ט אופ"ב כתב בפי' דאם רוצים לתקן על בני העיר גאבילה לאו כ"כ במידי דאיכא רו"ל ופסי"ל ויש ביניהם עניים ואלו שצריכים לתת עמהם ושגם הפ"מ ז"ל כ"כ דלהסכים לקחת ממון אחרים שאינם מחוייבים מן הדין הוי כמתנים על הגזל וכו' וגם בגאבילה שכבר נתקנה מקודם לת"ת ולצדקות אין להוסיף עליה לסיוע ממ"ו דלית דינא ולית דיינא וכו' ולא זו בלבד אלא אפי' היכא דהוי להספקת ת"ת מצינו גדול כמוהר"א נחום ז"ל בתשו' כ"י דאסר להוסיף על הקדומה בשביל ת"ת דהוי כמתנין על הגזל דאפי' העיקרית שהיתה מקודם לפי הדין יכולין לבטלה מכ"ש להוסיף עליה דלא. ואפי' יתברר שההכנסה אינה מספקת אלא לפדיון שבויים ולא לת"ת אין להוסיף ולא יהיה אלא ספק המע"ה והרבים אינם יכולין לכוף המיעוט. וכ"ש היכא דהוי להקל מעליהם ולהעמיס על אחרים זת"ד כמוהרא"ן ז"ל וסיים המט"ש שם בנ"ד דמעריכי הזמן חשבו להוסיף דנתכוונו להנאתן שהעניים ואל' ויתומים הפטורים ממס יסייעו אותם במשא מ"ו אף כי העול כבד השתרגו עלו על צואריהם לית דינא ולית דיינא ושום שמץ מנהו לזכות אותם כלל ועיקר עכ"ל. ובשו"ת בסי' הנ"ל האריך בענין כפיית הרוב למיעוט והביא דברי מוהראד"ב ז"ל דיכול היחיד לעכב במידי דאיכא רו"ל ופסידא להאי וכו' ואפי' שנותנים הממון לצדקה אין לעשות צדקה בממון אחרים וכו' ואפי' שנותנים אותה להספקת ת"ת ושאר מיני צדקות מה בכך דס"ס הם מקילים מעליהם ומעמיסים על אחרים מה שאינם חייבים לתת ובפרט יתו' ואל' ות"ח דלו יהי לצדקה לא מן השם הוא זה וכו' א"כ הכא שהסכימו ליטול גם מהת"ח לית דינא ול"ד דאילו אפי' יחידים דבעלמא מצו לבטל הסכמה זו כ"ש וק"ו הת"ח וכו' ואשר לוחצים הת"ח אי משום מס הא ודאי איסורא קא עבדי דעברי אדאורייתא וכו' ואם לפרוע החוב שחייבים כוללות העיר הס כי לא להזכיר דאם במס המלך הם פטורים כ"ש בחובות וכו' ולא ת"ח בלבד יכול למחות אלא אפי' שאר אנשים יכולים למחות. אלא דמעיקרא כשתקנו גאבילה זו היה מעט מזער כדי שיהיו כל בני העיר זוכים בסיוע הצדקות לא כן אח"כ שהוסיפו וכו' וכ"ש דהם נוטלים גאבילה מהת"ח ונוטלים פרס מהצבור דגם הוא צריך לאותו דבר. ואפי' אם גאבילה זו נעשית בהסכמה וחרם אין החרם חל דאין נשבעין לעבור על המצות וכו' והת"ח שנוטלים פרס לית דינא ול"ד לחייב להם אפי' ש"פ ליתן כיון דגם הם צריכים לאותו דבר היאך יתכן ליתן להם מצד אחד ולחזור וליקח מהם מצד אחר וחיובא רמייא לכל בני העיר להחזיר להם מה שנטלו כבר כי גזל הוא בידם עש"ב. דמבואר יוצא לפי"ד הרבנים הנ"ל דאין יכולים היחידים פורעי המס לתקן גאבילה כלל דדב"ז הוא נגד ד"ת וגזל ממש הוא בידם ואי"צ להאריך עוד בזה. ועם דהיחידים טוענים דמחמת עול המס הכבד אין יכולת בידם לפרוע חדשים גם ישנים והם חוששים לשמא יכנס בלב השררה יר"ה שנאה עליהם ויהיה להם איזה הפסד ח"ו עד שמחמת זה מוכרחים הם לתקן הגאבילה על הבשר שיהיה צד היתר בדבר יקחו ממנה הרביע ללמוד תשב"ר וגם יחזירו להת"ח כנגד מה שנותנים בהגאבילה בקניתם הבשר והנשאר ממנה יפרעו בעד המם ובזה יקל קצת עול המס מעליהם. גם זאת הטענה כפי האמור בדברי הרבנים ז"ל והובאו קצת מדבריהם לעיל אין בה ממש וה"ה כמבואר דאפי' שתהיה הגאבילה נתקנת כולה ממש לת"ת ולצדקות מאחר דזה דבר חדש אשר לא היה מנהג זה בעירנו כלל ובתקונה הוי רו"ל ופסי"ל אפי' יחיד יכיל לעכב וצריך שתהיה ברצון הכל יחד עשיר ואביון קטנים וגדולים ואפי' בעיר שהיה בה תקון הגאבילה לת"ת ולצדקות כמה מהדוחק שנדחקו הפוס' ז"ל לתת קצת טעם וסמך לתקונה בזמן העבר שנעשית על צד ההיתר עיין בס' חוקות החיים סיצ"א שהאריך כדי לתת טעמים לזה ע"ש. מכ"ש אם רוצים לתקנה מחדש בעיר שלא היתה בה לעולמים אפי' שתהיה כולה לצדקה כמה צווחות צווחו קמאי דאין זו צדקה אלא צעקה מצד העניים ואל' ויתומים ות"ח כיעו"ש בדבריהם. מכ"ש וק"ו בנ"ד דמה שהיחידים רוצים בתיקונה היא עיקרה למשא מ"ו וכדי למצוא צד היתר רוצים לקחת ממנה מעט מזער לסיוע לימוד תשב"ר דודאי הגמור אין מי שיורה היתר בזה מצד גזל העניים ויתו' ואל' וגם מצד הת"ח אשר הם כעת נמצאים דלים ואומללים ותלו בהו טפלי ואין חונן ואין מרחם והם בעירום ובחוסר כל ובזה הם באים להוסיף צער על צערם ויגון על יגונם ולא מן השם הוא זה. ומה שאומרי' שהם מחזירים להת"ח כשיעור מה שנותנים בהגאבילה לשנה מלבד דזה לא מעלה ולא מוריד כמ"ש המט"ש ז"ל דכיון דהם צריכי' לאותו דבר היאך יתכן ליתן להם מצד א' ולחזור וכו' וכנ"ל. עוד בה דאיכא חששא גדולה דהגם שיקיימו מצות השבת גזילה באיזה שנים מועטים שוב אח"כ במשך הזמן יחזרו בהם מלהשיב ותהיה חטאת הגאבילה נקבעת וחזרת הגזילה נגרעת ועל כל אלין דהוו אין דעתם נוחה בתיקון הגאבילה כלל. ומה גם אפי' שיעמדו באמונתם להחזיר להת"ח בכל שנה ושנה מה יושיענו זה לגבי גזל העניים יתו' ואל' דהאיסור במקומו עומד איסור קבוע לדורות. ואעיקרא מה שהם רוצים ליקח ממנה קצת לסיוע לימוד תשב"ר ושע"ז סומכים שיהיה צד היתר בדבר. זה אינו חשוב מילי דצדקות יען אנן בדידן בעירנו זאת מלמדי תשב"ר הם לוקחים פרס מאבות הילדים כל א' וא' כפי יכולתו ולא מהכולל ובזה הוא מספיק להם כדי ללמד להילדים תורה וכתיבת לה"ק. ויען שרוצים הם ללמדם שאר לשונות וכתיבה אחרת ג"כ לכן רוצים לתקן הגאבילה ולקחת ממנה דבר מה לסיוע לזה באומרם שהוא סיוע ללימוד תשב"ר ובודאי הגמור דאין זה נקרא ת"ת ולתקן מחדש גאבילה על סמך זה. ומה שנמצא במקצת מהפוס' שהתירו הגאבילה בלקיחתה לת"ת תשב"ר ה"ד לת"ת שלהם ממש ובמקומות שהמה נוהגים שמלמדי התינוקות הם לוקחים פרס מהכולל ולא מאבות הבנים. מה שאין זה נהוג בעירנו ולא חשיב זה סמך כלל לתקן מחדש גאבילה וליכא צד היתר כלל ואיסור גמור הוא ועיין בס' מר ואהלות חח"מ סי"ט שהאריך בענין תיקון הגאבילה על האורחים דוקא שחתר הז"ל הרבה כדי למצוא היתר לזה כיעו"ש ומה שטוענים שמא מחמת איחור פרעון המס יהיה איזה שנאה להשררה יר"ה ח"ו. דב"ז איתיה בתקנתא ע"י שישבו שלש כתות ויעריכו לכל א' כפי ערכו ויכולתו כפי האמת והצדק בלי שום פניה ח"ו ואח"כ יעלו בקב'ץ הכל ויקחו השליש ממנו דבזה יצאו ידי שמים ובריות כמו שתקנה זאת היא נהוגה בעירנו מימי קדם ומשנים קדמוניות לעשות עריכה בג' כתות כסדר הזה להוצאות העיר ומילי דצדקות. וגם עכשיו כשעושים כן בעריכת פריעת המס כל א' יפרע מה שיעלה עליו ולא יהיה בזה איחור פרעון. דכל מה שנעשה איחור עד עכשיו מקצת אנשים הוא מסיבת הטענה שאומרים דאינם מעריכים אותם על הסדר האמור והאנשים שמחלקים המס עליהם אינם הולכים כפי האמת והיושר ויש בדבר פניות הרבה. אבל כשעושים העריכה בג' כתות כסדר הנ"ל שוב אין להם פתחון פה לדבר וכל אחד יפרע מה שיעלה עליו ובזה איש על מקומו יבא בשלום ואם עכ"ז אחר עשייתם כסדר הנ"ל המצא ימצא איזה אנשים שממאנים לפרוע המס שהטילו עליהם אזי יכפו אותם ע"י השררה יר"ה ליקח מהם דאינהו אפסידו אנפשייהו ואין אנחנו אחראין להם לבטל מנהג קדום ולתקן גאבילה מחדש דבר שלא היה בעירנו מעולם ולהכניס כל כללות העיר באיסור ח"ו גזל ת"ח ועניים ויתו' ואל' ולעבור על גזירת נח"ש שהטילו הראשונים והאח' ז"ל רבני ארעא דישראל בד' ארצות הק' כ"ח רבנים זיע"א כמובא כ"ז בס' חוקות החיים ע"ש. ומה גם בתיקון הגאבילה בזמנינו זה דנעשה יוקר השערים חיישינן הרבה לקלקולא דהן בעון בלא"ה כו"כ בחירי חמד שפרצו גדר ויאכלו מאכלות אסורות נו"ט ושותים י"נ ואין יכולת בידינו להחזירם ההי"ב וקרוב לודאי דבתיקון הגאבילה ע"י רוב המחיר ודוחק הבשר שיהא פרוץ מרובה ויהיה נתינת יד לפושעים ח"ו אשר מטע"ז די והותר שלא לתקן הגאבילה וכמו שרבני טבריא תוב"ב חשו לזה בתשו' שהובאה בס' חוקות החיים שם. ועיין בס' משא חיים ד"ה בדברי הסכמת הרבנים וז"ל פליאה דעת איך יתכן לתקן גאבילה כזאת מאחר דמילתא כדנא ספרין פתיחו ראש' ואח' והדת ניתנה דאין לתקן גאבילה לפרוע חובות בשום אופן דהוי גזל גמיר ואין מי שיפקפק בדב"ז כלל כנודע ואפי' שתקנו ולא מיחו בדבר ועכשיו יצאו עוררים ורוצים לבטלה שורת הדין נותנת שתתבטל שיכולים לומר עד פה סבלנו ומכאן ואילך אין אנו יכולים לסבול כמפורש מפי סופרים ומפ"ס ע"כ ועיין בס' חוקות החיים דקמ"א וירווח לך. באופן דאין שום צד היתר לדב"ז כלל וטענת היחידים לית בה ממשא והגם דדב"ז הוא פשוט לכל יודעי ספר יען שספרי הפוס' ראש' ואח' הם מלאים מזה לאסור איסר כאשר עיני כל ישר תחזינה משרים בספריהם בחצריהם ובטירותם עכ"ז יען שקצת מהיחידים הם מתעצמים בטענותיהם הנ"ל ורוצים הם ללכת עפ"י ד"ת הק' שתתעלה ולדעת שורת הדין להיכן נוטה לכן הבאנו מקצת מדברי הפוס' להפיס דעתם לבל יכשלו באיסור ח"ו כי הם חפצים ללכת בדרך האמת והיושר בצדק ובכושר ה' עליהם יחיו:
וזאת מן המודיעי"ת כי כדי להפיס דעת היחידים יצ"ו ביותר שלחנו את הדברים האמורים לעיל לקצת מערי ישראל לפני כל יודעי דת ודין הרה"ג יצ"ו והיתה תשובתם הרמתה לאסור איסר עשית הגאבילה ככתוב ומפורש לעיל ושכל אחד יחוס ע"ן מעשיתה כי היא נגד התו' וגזל גמור וגם דחיישי' לקלקולא וכנז"ל וישראל קדושים הם רוצים בקיומה של תורה כאשר ניתנה למש"ר מפי הגבורה ועליהם תבוא ב"ט אמן: