אור ברסלב
שערי עזרה חושן משפט › סימן לב

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

חושן משפט · סימן לב

סימן לא

טוח"מ סירי"ד סט"ו המוכר בור ודות לבד אין הלוקח צריך ליקח לו דרך וכו'. הריב"ש ז"ל סירמ"ח והוב"ד בדרכי משה ובהגהת ש"ע ס"ב כתב דכל שיש לו דרך אחר אי"ל דרך בביתו של מוכר ע"ש. ופשט דבריו הם שכבר יש לו דרך שהוא עשוי ובנוי מקודם ואי"צ עתה לטרוח לסתור ולבנות ולהוציא הוצאות כדי להיות לו דרך אחר והוא ברור. והוצרכתי לזה יען שראיתי להמט"ש ז"ל בסי' הנ"ל הגה"ט או"כ דהבין בדבריו דאם יכול לעשות ולבנות מחדש דרך אחר צריך לעשות ולבנות מחדש דרך במקום אחר ואי"ל דרך בביתו של מוכר. דכתב שם דהתו"ח ח"ג סיצ"ח מסתפק היכא דהלוקח יכיל לעשות דרך תוך שלו אם אף בכה"ג אמרי' דיש לו דרך על המוכר. ומדברי הריב"ש נר' דכל דאפשר לו בדרך אחר לא אמרי' בעי"פ הוא מוכר דכתב שמעי' מהאי סוגייא וכו' משמע מדבריו דדוקא היכא שאי"ל שם דרך אחר הוא דאמרי' די"ל דרך עליו אבל אם אפשר לו בדרך אחר אף דצריך לעשות הדרך מ"מ כיון דלא הוי פורח באויר אי"ל דרך עליו ע"ש. דאחהמ"ר אי"כ פשטיות דברי הריב"ש ז"ל אלא כדכתיבנא דדוקא אם כבר יש לו דרך במקום שהוא בנוי עשוי ומתוקן מקודם ואפי' שהוא עתה סתום מ"מ בנקל הוא נפתח ואי"צ להוצאות אזי אי"ל דרך בבית המוכר. משא"כ אם הוא צריך לסתירה ובנייה והוצאות כדי להיות לו דרך מחדש אזי אי"ל דרך אחר מיקרי וי"ל דרך בביתו של מוכר. וכמו שפשטיות דברי מור"ם ז"ל בד"מ ובהגהה נר' שמבין כן בדברי הריב"ש כיעו"ש. ומה שדחה המט"ש שם הבנה זאת בדברי הריב"ש מצד לשונו דלא משמע אלא היכא דצריך לפרוח באויר דוקא אבל כי אפשר לעשות דרך תוך שלו לא. לע"ד אינה דחייה דגם כי אפשר לו לעשות דרך תוך שלו מכיון שהוא צריך להוציא הוצאות ולסתור ולבנות הוי כאילו הוא צריך לפרוח באויר מיקרי. ומ"ש עוד דמסיום לשונו נר' הכי דכתב ובנד"ז הרי היה לשמעון דרך מצד אחר כמו שנר' שי"ל עתה ואצ"ל כשהפתח האחר פתוח וזה סתום וכו' הרי דאף דמצד אחר היה סתום כיון שאפשר לו לפתוח קרינן ביה די"ל דרך כבר בשלו ואי"ל דרך על המוכר ע"כ. גם לזה אומר דדוקא שם בנדון הריב"ש דכבר מקודם היה שם פתח ועכשיו הוא סתום בלא פריצת פצימין דבנקל הוא יכול לחזור לפותחו בלי הוצאות וסתירה ובנין אזי מיקרי י"ל דרך אחר. משא"כ היכא שהוא צריך להוצאות וסתירה ובנין כדי להיות לו דרך אחר הוי בכלל שצריך לפרוח באויר מיקרי. והרשב"א ז"ל בח"ג סיקי"ו במי שנתן בית לחבירו ולא כתב ביציאות וביאות וכו' כתב דז"פ שאי"צ המקבל ליקח לו דרך וכו' ע"ש ולא חילק כלל אם יכול לעשות דרך ממ"א או לא נר' דס"ל דליכא לפלוגי כלל בהכי. ועיין בהמבי"ט ז"ל ח"ב סימ"ו דכ"כ בפי' דמוכר בית יהיה לו דרך ליכנס בו בחצר ואפי' היה יכול לפתוח פתח בכותל א' מן הבית למקום אחר כיון שהי"ל פתח פתוח לחצר יש לו דרך ליכנס בו אעפ"י שלא הזכיר לו דרך. ודוקא דרך שהוא כניסה ויציאה אבל לא שום תשמיש בחצר ע"ש. והבי"ד הכנה"ג סירי"ד הגה"ט אול"ד ושם באול"ה הבי"ד הריב"ש ז"ל נר' דס"ל דדברי המבי"ט והריב"ש הם מוסכמים יחד. ועיין ג"כ בתשו' מרן ז"ל באבק"ר סיק"י דהביא הך דינא דשני בתים זה לפנים מזה ומכר הפנימי לאחר ואח"כ מכר החיצון לאחר דיש לפנימי דרך על ביתו של חיצון וכו'. וכתב דאין לדחות דשאני התם שאין לבית פתח אחר אלא זה משו"ה כי מכר פנימי תחילה זכה בדרך שי"ל על החיצון אבל הכא שיש לבית פתח אחר לדרך רה"ר לא מכר לו פתח שבחצר. דכיון דקי"ל מוכר בעי"פ מוכר וכו' א"כ משמע שהמוכר כל מידי דשייך לדבר הנמכר הוא מוכר ולא שייר לעצמו שום זכות. וה"ה שכשמכר הבית לבע"ה מכר לו כל מידי דשייך לבית ופתח הפתוח לחצר שייך טובא לתועלת הבית כדי לרחוץ או לעשות שאר מלאכות דשייכי לבית וגם נוח לאדם לצאת ולבוא בר"ה דרך פתח חצר מלצאת ולבוא דרך פתח ביתו הפתוח לרה"ר שהוא ניזוק ברבים העוברים לפני פתחו ורואים את מעשיו וא"כ ודאי השכיר לו המשכיר פתח זה ולא שיירה לעצמו ודבר פשיט הוא דכיון דקיימא לן מוכר בעין יפה מוכר דה"ה למשכיר וכו' ע"ש:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה