אור ברסלב
שערי עזרה חושן משפט › סימן כ

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

חושן משפט · סימן כ

סימן יט

על ענין מי שיש לו נעיצת קורות בכותל חבירו ובידו שטר שמכר לו חבירו חזקה לנעוץ קורות בכותל פ' ונפל הכותל וחזר חבירו ובנאו אם יוכל לנעוץ שוב הקורות על הכותל החדש או לא הנה בש"ע חו"מ סיקנ"ג סע"כ כתב מרן ז"ל ראובן החזיק בנעיצת קורות בכותל הידוע לחבירו ונפל אותו הכותל וחזר הבעל ובנאו אין לו לנעוץ על אותי כותל חדש וכיון שכן אם היה רעוע ובא ראובן לשפצו ולתקנו חבירו יכול לעכב עליו ע"כ. ועיקרו הוא מתשו' הרשב"א ז"ל בח"ג סיקפ"ה וביאר שם הטעם שלא נתן שמעון ולא זיכה אותו בסמיכת קורותיו אלא בכותל זה בלבד ואם נפל אזד"ל וכותל זה שחזר ובנה פנ"ח באו לכאן ע"ש. ובתשו' מוהר"מ גאלנטי ז"ל סיס"ב פי' דברי הרשב"א שהוא באופן שנעיצת הקורות בכותל חבירו היא באה מתורת חזקה שנעץ בכותל חבירו וידע ושתק. משא"כ אם בעל הקורות קנה במעות לנעוץ שם הקורות גם שנפל הכותל יחזור לבנות הכותל וינעוץ בו הקורות ע"ש. גם מוהריט"ץ ז"ל בסירפ"ט בתחילה פי' כן והביא ראיה לזה מדין בית ועליה ש"ש שנפלו דנקטי' דבעה"ב בונה עד תחומו לבדו ובעל העליה בונה משם ולמעלה להוצאתו. ולמה לא יעכב בעה"ב על בעה"ע מלבנות ולימא ליה כותל זה פנ"ח ב"ל וכו' א"ו דוקא כתב הרשב"א ז"ל מפני שהוא בתורת חסד. וגם הביא דברי הריב"ש ז"ל בסירי"א ראיה לדבריו דדוקא בכותל ידוע לש' ואין לראובן חלק בו אבל בכותל שות' דהיינו שקנה ממנו בודאי שיחזור ויבנו אותו בשות' ויעמיס עליה כמלקדמין. ושוב שדי נרגא בזה כפי מ"ש הטור בשם ר' יונה ז"ל דלמקום הכותל לא מהני וא"כ אם יפול הכותל יש לו לטעון ולומר לא מכרתי אלא הכותל לא המקום וכיון שנפל הכותל אין לך חזקה במקום ולא אניח אותך לבנות במקומו. וגם הרא"ש ז"ל סובר כן דלמקומו לא הוי חזקה כ"ז שלא פי' בפי'. וא"כ י"ל לומר קי"ל כהרא"ש דהוי בתרא וכהכרעת ר' יונה ז"ל דבמקומו לא הוי חזקה דהן אמת שקנית הכותל אבל לא המקום וכיון שנפל אזד"ל אא"כ טען שבפי' קניתי ממך גם מקום הכותל. ואם הוא יורש אנן טעני"ל כן יעוש"ב. ולפי"ד ז"ל בנ"ד דכתב בשטר גם בכלל המכר מכר לו חזקה להר"ף לנעוץ קורות בכותל וכו' יוכל לטעון בעהכ"ו הן אמת שקנית הכותל אבל לא המקום וכיון שנפל אזד"ל מאחר שאינו מפורש שקנה ממנו גם מקום הכותל. דאעיקרא מה שכתוב בשטר שמכר לו חזקה לנעוץ קורות וכו' לישנא קייטא הוא והבו דלא להוסיף עליה. וכ"ש בנ"ד שאחר שמכר לו לנעוץ קורות בכותל עבר זמן זמנים ולא נעץ הקורות ולמאי דביני ביני נפל הכותל ועכשיו הוא בא מחדש בטענת המכר הנ"ל להכריחם לבנות הכותל הנ"ל ולנעוץ הקורות דהו"ל אינו מוחזק כלל ואיהו מבחוץ ובא להוציא מחבירו בעהכ"ו דודאי דמצי טעין בעהכ"ו קי"ל וכו' ואיהו מוחזק בשלו. ומה גם דבעהכ"ו הנ"ל פגעה בו מדה"ד ומת וחלי"ש ונפלו נכסי קמי יתמי הגדולים עם הקטנים דודאי דאנן טעני"ל להחזיק מה שבידם. ועם דגם אלו שכנגדם הם יורשים ג"כ מ"מ או באים להוציא ואלו באים להחזיק מה שבידם כידוע בס' הפוס' ז"ל ע"ע:

גם הגו"ר ז"ל בחח"מ כ"ו סי"ט בנדונו בתחילה הביא דברי הרשב"א ז"ל ודברי מוהרמ"ג ז"ל מה שפי' בדבריו והוא ז"ל נחלק להדייא עליו דאפי' פייסו בדמים אומדן דעת הוא דלא אסיקו אדעתייהו רק שישתעבד כותל זה בלבד ואם נפל הכותל פנ"ח ב"ל. ואפי' דנימא שיש להסתפק דשמא אסיקו אדעתייהו שישתעבד בעל הכותל לעולם. מ"מ מספק אין לחייבו לבעהכ"ו דהמערער והמחזיק הוא בא להוציא וקרקע בחמ"ק קאי והוא מוחזק בשלו. ולא דמי לשעבוד שיש לבעל העליה על בעה"ב וכו' ומה לתבן את הבר וכו' ואם השעבוד מתגלגל עליו לעולם נמצא בעהכ"ו מפסיד שבעבור מעט מעות שלקח בתחי' יוציא עתה הוצאות מרובות לבנין הכותל וזו אינה תורה וכו' וגם שיבנה הכותל מעצמו אין עליו שעבוד ראשון וכו' ול"ש קורה ל"ש קורות שאפי' נעץ בכותל כמה קורות ועשה לו תחתם בית מושב דינא הכי הוי. אכן אם הגביה ועשה לו מושב ע"ג הקורות בידיעת וכו' ואע"ג דאנן טעני"ל ליורש שהיתה שם קניה מימים ראשו' מ"מ כיון שנפל הגג אבד זכותו לגמרי. ועוד דטענה זו ספיקא היא ובהתחבר אליה ספק אחר איבד שמעון זכותו והכא הא איכא תרי ספיקי ס' אם היתה קניה במעות ואת"ל כן שמא לא קנה ונשתעבד לו רק על אותו גג בלבד וכיון שנפל פקע זכותו. ועוד יש לזכות ראובן שהוא לוקח וטעני"ל שלא היתה שם קניה כלל רק מחילה בעלמא וכו' עש"ב זת"ד ז"ל. הרי מבואר בדברי הז"ל כדכתיבנא דהדין עם היורשים בעהכ"ו. והגם דהגו"ר ז"ל הביא סניפים אחרים ג"כ לזכות בנדונו את ראובן מ"מ בנ"ד דאינו מפורש בשטר המכר באר היטב דמכר לו הכותל ומקום הכותל אנן טעני' ליתמי קי"ל וכו' ואי"צ לסניפים אחרים והגו"ר ז"ל דחה לחילוק מוהרמ"ג ז"ל וס"ל דאפי' במכר נפל אזד"ל ושפיר טעני"ל קי"ל. ועם דלעיל כתבתי בעניותי דלפי"ד מוהריט"ץ ז"ל מצי' לטעון קי"ל וכו' מ"מ עדין רפויה היא בידי מאחר דכל כחינו בטענת קי"ל זאת היא מדברי מוהריט"ץ ז"ל והוא ז"ל כבר פי' דברי הרשב"א דה"ד דאזד"ל חזקתו כשבא מכח חזקה משא"כ כשבא מכח מכר וכפי"ד אנן דבתריה דמרן ז"ל גרירן ואיהו פסק בש"ע דין הרשב"א ז"ל וכמו שיתפרשו דברי הרשב"א כן יתפרשו דברי מרן וא"כ י"ל גם כי אינו מפורש המכר שהוא על מקום הכותל מהני דלא אזד"ל חזקתו אם נפל דדוקא בבא מכח חזקה אבל לא בבא מכח מכר ולא מצי"ל קי"ל כהרא"ש וכהכרעת ר' יונה ז"ל דדוקא עד שיבא הדבר מפורש וכו' דטענה זו היא כפי דבריו נגד פסק מרן שקבלנו הוראותיו ומי יבוא אחרי המלך. אכן הן כהיום דמצאנו ראינו דעל חילוק ופי' מוהרמ"ג ז"ל בדברי הרשב"א ז"ל שפסקו מרן פליג הגו"ר ז"ל בפה מלא וקאמר דגם במכר הדברים אמורים מעתה שפיר טעני' קי"ל כוותייהו כהרא"ש וכהכרעת ר"י ז"ל דצריך שיהיה המכר מפורש בפי' גם על מקום הכותל כמ"ש מוהריט"ץ וקי"ל כהגו"ר שפי' דברי הרשב"א ז"ל ואתי מכללא דגם פי' דברי מרן כן דגם במכר נפל אזד"ל כ"א עד שיהיה מפורש בפי' גם על מקום הכותל. ועם דבפי' דברי הרשב"א ומרן ז"ל בכלל הגו"ר ז"ל יחיד הוא לגבי מוהרמ"ג ומוהריט"ץ ז"ל כבר נודע מה שהעלה החש"ש ז"ל בסיכ"ה אוי"ט דיכו"ל קי"ל כחד לגבי תלת ועיין במט"ש סיכ"ה הגב"י אוכ"א וכבר אני הדל כתבתי במ"א בזה ע"ש:

עו"ר להחק"ל ח"מ ח"א סיצ"ט דהביא דברי מוהרמ"ג ז"ל מאי דפי' בדברי הרשב"א וחילק בין בא בטענת חזקה לבא בטענת מכר והק' עליו מדברי הרמב"ן ז"ל בחי' לבתרא ד"ו גבי החזיק לאורודי דכתב דבנפל הכותל אי"ל במקום הכותל כלום אא"כ החזיק ג"ש ובא מחמת טענה וי"א דאף בחזקת ג"ש וטענה אין סמיכת קורות חזקה למקום הכותל אלא לכותל זה מכר וכיון דנפל אזד"ל וכ"כ מוהר"י אלברצלוני ע"ש. וגם הטור סיקנ"ג הביא מחלוקת זה דלרי"ו אין נעיצת קורות חזקה אף לאבני הכותל וכו' גם הריב"ש סירי"א הסכים לס' רי"ו גם הנ"י כתב בפ"ק דב"ב דהסכמת אח' דאם נפל הכותל אזד"ל אף אם בא בטענת מכר. נמצא דאין מי שמודה בחילוק מוהרמ"ג ז"ל וכו' וגם הגו"ר חלק עליו מסברתו ועל הכל קשה שהרי דעת הרשב"א בחי' ובתשו' ח"ב סיק"י דלכל נזיקין בעינן חזקת ג"ש וטענת מכר ובלא"ה לא מהני וא"כ חזקת נעיצת קורות גם בעוד הכותל קיים לא מהני אלא בחזקת ג"ש וטענת מכר וא"כ כיון שכתב דכי נפל אזד"ל הוא גם בבא בטענת מכר וזה סותר חילוק מוהרמ"ג בדעת הרשב"א. ומזה הק' ג"כ על מוהרש"ך ח"א סי' י"ז דלכאורה נר' דאזיל בשי' מוהרמ"ג והאריך לישב דבריו דהוא מחלק בין בא בטענת מכר לנעיצת קורות דאי"ל במקום הכותל לבא מחמת מכר גם למקום הכותל שאז גם אם נפל ולא פקע זכותיה וכו' ובהכי א"ש במה שק' עוד לזה דמ"ש משכירות בית זה דקי"ל בטוח"מ סישי"ב דאם נפל אזד"ל וכו' והעלה לנ"ד שקנה לנעוץ קורות בכותל חבירו לבד נר' ודאי דכי נפל פקע זכותו וכו' וביאר שם דאי קנה ממנו לסמוך קורותיו בכותל חבירו לבד דעת הרשב"א כי נפל אזד"ל ואם הכותל רעועה מלבד שאין חייב בעהכ"ו לתקן אלא שאף אם המחזיק בא לתקן בעהכ"ו יכול לעכב ע"י עש"ב. וגם בסיצ"ח הקודם כתב דברים אלו בקיצור ע"ש. גם בהחק"ל מ"ב חח"מ סי"ג הביא דברי מוהרמ"ג והק' עליו ממ"ש הנ"י בפ"ק דבתרא דהסכמת האח' דאם נפל הכותל אזד"ל אף בבא בטענת מכר דלעולם דלא מכר לו אלא לתשמיש הנעיצין וכ"נ מדברי הרמב"ן בחי' פ"ק דב"ב ד"ו. וגם הביא תשו' הרשב"א ח"ד סיש"ף דהיא במתנה דעדיף ממכר דאמרי' ביה נותן בע"י נותן וגם בזה אמרי' נפל אזד"ל כל שאינו שותף בדבר וכו' וגם הביא דברי הגו"ר וגם דברי מוהריט"ץ דכתב דאנן טעני' ליורש לפי"ד הרא"ש דלקח גם הכותל וכו' ושקיל וטרי בדבריו וכתב דכל שאין ראיה בעדים שקנה גם מקום הכותל לא מהני וא"כ גם ליורש לא טעני"ל וכ"נ דעת מוהרשד"ם ח"מ סירס"א דכתב דכי קי"ל טוענין ליורש היינו להעמידו בשלו ולא ליותר וא"כ ה"נ אין הטענה להעמידו במה שהחזיק וכו' עש"ב:

גם בס' כבוד יו"ט דאנון ז"ל בחי' על ה' שכנים דע"א הביא תשו' מוהרמ"ג הנ"ל וכתב שראה כתוב בגי' הס' הנז' לכמוהר"ח מודעי ז"ל מכיה"ק וז"ל עיין בחי' הרמב"ן בפ"ק דב"ב בההיא דהחזיק לאורודי ובדברי הנ"י ז"ל שם וצ"ע ע"כ. וכתב שכונתו רצויה היא להק' דהרי איכא מאן דסב"ל הכי והוא הר"י אלברצלוני הביאו הרב"א בש"מ לב"ב וכן הרמב"ן ונ"י שם. וסיים הוא ז"ל ע"ז וז"ל אחהמ"ר לק"מ על מוהרמ"ג כמו שיראה הרואה בתשו' הריב"ש סירי"א דהביא ג' סברות בדבר דלדעת הריא"ב בשם ריא"ז נעיצת קורות לא הוי חזקה אפי' החזיק ג"ש. והרמב"ן סבר שאם החזיק בג"ש ובא בט' מכר אין לך חזקה גדולה מזו ור' יונה הכריע ע"ש הנר' מדבריהם דע"כ לא אמרו כן ראשונים כמלאכים כ"א בבא בחזקה מחמת טענה שאומר שמכר לו זכותו ואין איתנו יודע כ"א שהכותל הוא של חבירו בההיא אמרי' שאם נפל הכותל אזד"ל זכותיה. אבל אם טען שלקח ממנו זכותיה ויש ראיה לדבר בהא כ"ע יודו דאם נפל הכותל לא אזד"ל זכותיה ודינו של מוהרמ"ג אמת ויציב ועיין בס' חת"ס סיקפ"ח מ"ש ע"ז. אך את זה ק"ל דלמה ליה לה' להביא עצות מרחוק ומדין קושיא מאחר שדינו כתוב ומפורש בדברי הריב"ש הנז' ושו"ר למוהריט"ץ סירפ"ט שנשאל כגו"ז והביא ראיה מתשו' הריב"ש ז"ל הנז' עכ"ד. ואני בעוניי אומר דכפי מה שבא מבואר בדברי החק"ל מה שתירץ ה' כב"י ז"ל אין די השיב ובפרט כפי"ד הנ"י ז"ל שכתב בפי' דהסכמת האח' דאם נפל הכותל אזד"ל אף אם בא בטענת מכר דלעולם דלא מכר לו כ"א לתשמישי הנעיצין וכו'. דנר' מזה דלא תלה הענין בשביל שהיא טענת ס' אצלינו אם יש מכר בדבר כ"א דאפי' יש ראיה גדולה דיש מכר בדבר עכ"ז אמרי' דלא מכר לו כ"א לתשמיש הנעיצין וכמו שכנ"ר משטחיות לשונו ז"ל. ומה גם דהחק"ל הביא כמה ראיות מדברי הרשב"א בעצמו שכן ס"ל דאפי' קנה ממנו לנעיצת הקורות עכ"ז אמרי' נפל אזד"ל וכנ"ל. גם הגו"ר ז"ל שם דהביא דברי הרמב"ן ז"ל ותשו' מוהרמ"ג ז"ל והאריך בהם ויצא לחלק מתנור שבחצר שהוא נדון מוהרמ"ג לדין קורות דבנעיצת קורות אפי' פייסו בדמים אם נפל הכותל אזד"ל וכו' שאם השעבוד מתגלגל עליו לעולם נמצא בעהכ"ו מפסיד וכו' ע"ש. הרי אפי' יש ראיה לדבר שלקח ממנו זכותו עכ"ז אמרי' אם נפל הכותל איבד זכותו. ודינו של מוהרמ"ג שהוא תנור שבחצר דוקא התם י"ל כן כמו שהאריך בזה שם הגו"ר ז"ל ע"ש. ומהתימה על ה' כבוד יו"ט ז"ל שלא זכר שר דברי הגו"ר ז"ל והם היפך דבריו ממ"ש. וראיתי בס' זוכרנו לחיים ח"ב חח"מ מער' נ' בדין נז"ש אוי"ט דהביא בשם החק"ל הנ"ל דכתב שכל הפוס' זולת הרמב"ן ס"ל דלא כמוהרמ"ג וכתב וז"ל וצ"ע עם מ"ש הכבוד יו"ט ז"ל שכתב דדברי הרמב"ן הם היפך דברי מוהרמ"ג עכ"ד. ואנוכי לא ידעתי מאי קק"ל דאם הבין בדברי הכביו"ט ז"ל במה שפי' כונת קושית כמוהר"ח מודעי ז"ל וכתב דכונתו רצויה להק' דהרי איכא מאן דסל"ה והוא הריא"ב הביאו רב"א בש"מ לב"ב וכן הרמב"ן ונ"י ע"כ. מזה הבין דס"ל דדברי הרמב"ן הם היפך דברי מוהרמ"ג. קשה דמלבד דכונתו מבוארת דס' הריא"ב הובאה בש"מ וגם הובאה בדברי הרמב"ן ונ"י. עוד היותר תימה דאם כן כונתי דהרמב"ן ס"ל היפך מוהרמ"ג איך יכונו דבריו מ"ש אח"כ לתרץ הקושיא שכתב בשם הריב"ש ג' סברות וכו' והרמב"ן כתב שאם החזיק ג"ש ובא בטענה אין לך חזקה גדולה מזו וכו' ע"ש הרי הביא דהרמב"ן ס"ל כמוהרמ"ג ומדוע לא הוק"ל להזכ"ל מדבריו מיניה וביה שדבריו הם סותרים זל"ז והלך להק' מדברי החק"ל ז"ל א"ו כונתו מבוארת דסברת הריא"ב ז"ל שהיא נגד ס' מוהרמ"ג היא הובאה בש"מ ובדברי הרמב"ן ולעולם דס' הרמב"ן היא כס' מוהרמ"ג כמ"ש ול"ק ול"מ:

היוצא מהאמור ומדובר לעיל דמידי פלוגתא לא נפקא וממילא המוחזק שהוא בעל הכותל מצי"ל קי"ל כמ"ד אם נפל אזד"ל והא איכא פוס' המסייעים אותו ומכ"ש דבד"ז כפי"ד הגו"ר והחק"ל ז"ל רוב הפוס' ס"ל דגם במכר נפל אזד"ל ומיעוטא שס"ל דגם בנפל לא איבד זכותו וא"כ בפשיטות מצי"ל נפל אזד"ל. ומלבד דאי אזלינן בת"ר היכא דאיכא מחלוקת בדבר דאזלי' בת"ר בעיקר הדין כמ"ש הדב"מ ח"ג סי"ח ועיין בס' פאת נגב חח"מ סימ"ז באורך מזה ובס' אהל יצחק כהן ובס' טוב לישר' בשו"ת דכ"א האריך בזה וכתב דהסכימו האח' רובא בעיקר הדין ע"ש. והכא בנ"ד האיכא רובא דמסייעים לבעהכ"ו דס"ל נפל אזר"ל וכנ"ל ופקע זכות הקונה מבעל הכותל. עוד בה גם אי אזלינן בת"ר דפליגי הפוס' ז"ל מי הוא דמיקרי מוחזק המזיק או הניזק כמו שכנ"ר מדברי החק"ל שם בסיצ"ט לא יגהה מזור לנ"ד ולא יוחלש כח בעהכ"ו גם מצד זה ג"כ דמלבד דכבר ידוע מ"ש הלח"ש ז"ל בדקל"ו בקו' חז"ה סיט"ז דאחר שהביא ס' מוהרא"י ז"ל בכתביו סיקל"ז דהמזיק הוא המוחזק ושהכנה"ג סיקנ"ג אוא"ך כתב דסתמא קאמר בין בהיזק מבורר בין אינו מבורר בין בנז"ג בין בנז"ק בין כשעושה בתוך שלו בין כשעושה ברשות הניזק ופלפל שם בדעת מוהרא"י ז"ל וציין על הפרמ"א ח"א סימ"ז. הביא ס' שנית דס"ל היפך זה דבין בין וכו' הניזק הוא המוחזק ושזהו דעת מוהרשד"ם ומוהרימ"ט ז"ל. וס' שלישית היא ממוצעת דכל שהנזק מבורר הניזק הוא המוחזק וכל שאינו מבורר המזיק הוא המוחזק וכ' הכנה"ג דלדעתם זה אין חילוק בין נזק גדול לנזק קטן ומיהו ה"ד בעושה בתוך שלו. וס' רביעית דבנזקין גדולים כקוטרא וביה"כ הניזק הוא המוחזק ובנזקין קטנים המזיק הוא המוחזק עש"ב. ועיין בס' בע"ח ח"א סיצ"א וצ"ח וצ"ט וק"א עש"ב:

הרי מבואר דבנזק גדול ומבורר כ"ע ס"ל דהניזק הוא המוחזק מלבד ס' הראשונה שהיא סברת מוהרא"י ז"ל כפי מה שפי' דבריו הכנה"ג ז"ל ושאר הפוס' הם נגד סברתי וא"כ בנ"ד שהוא נזק גדול ומבורר וכמו שכנ"ר מדברי הפוס' ז"ל הנז"ל ע"ע וא"כ הו"ל להניזק אשלי רברבי רוב הפוס' רובא דמינכר עמו בעזרתו ומיעוטא כנגדו דהרוב הם ס"ל דהניזק כנ"ד הוא המוחזק וכנ"ל. אף גם זאת דהרב"ד ז"ל בסיצ"ג כללא כייל לן שהכל תלוי במי שהוא מוחזק בנזקו ואינו בא לעשות דבר של היזק מחדש על רשות חבירו או אפי' שבא לעשות מחדש אם מה שעושה הוא ברשותו שאינו הוי מה שעושה ברשות חבירו אלא ברשותו וממנו נמשך ספק היזק לרשות חבירו המזיק הוא המוחזק משום דיכו"ל בשלי אני בונה וקי"ל שאיני חייב להרחיק. אמנם אם בא לעשות על רשות חבירו היזק מחדש אפי' שהוא ספק היזק הניזק הוא המוחזק עש"ב והוב"ד בס' לח"ש שם וכתב על דבריו וז"ל וכבר כתבתי למעלה דהפרמ"א ז"ל כתב דראיותיו הם נכונות וחזקות וכ"נ דעתו של מוהר"ש יונה ז"ל וכ"פ הרדב"מ ז"ל סיל"ו ע"ש:

ובס' טוב לישראל שם בד"כ ע"ד אחר שהביא הד' סברות הנ"ל דמי מיקרי מוחזק למכדא"ל ולמכדא"ל כתב היוצא לנו לנ"ד דהוי פותח לרשות חבירו וכמ"ש הרב"ד בסיצ"ג וה' הגיד מרדכי סוס"ז בהשמטה השייכה לסי' ה' ומוהר"ש יונה דקל"ה ופרמ"א ח"ב סי' ג' ותורת חסד סיק"ץ וקצ"א וגם הז"ר חשיב נזק מבורר וע"ש בכנה"ג אוכ"ד וגם חשיב נזק גדול ועעו"ש אוכ"ה ובמה"ב שם או"ד לכולהו רבוותא הניזק הוא המוחזק זולת מוהר"י איסארלאן שהבין בדעתו הכנה"ג דבכל גוונא המזיק הוא המוחזק והיא ס' יחידאה דבזה אזלינן בת"ר דחושבים אותו מוחזק דיכו"ל קי"ל ועיין כנה"ג מ"ק סיכ"ה הגב"י אומ"א ומטה שמעון סי' כ"ה הגהות ב"י אות כ' וגם מוהרש"ג קאי היפך מ"ש הכנה"ג בדעת התה"ד א"כ פשיטא דהניזק יכו"ל קי"ל ואף דלא טעין אנן טעני"ל עיין מט"ש כללי הקי"ל אול"ח דכן סוגיא דעלמא וכ"כ החק"ל מ"ב הנד"מ ח"א חח"מ סי"ב עכ"ל. ושם בדכ"א סוע"ג הק' על הרד"מ ח"ב סיכ"ט במ"ש ע"ד מוהרש"ך דרבים לוחמים עליו וסוברים דלעולם המזיק הוא המוחזק וכו' דדבריו תמוהים דליכא כי האי סימנא שרבים סוברים וכו' דליכא אלא ס' התה"ד והביא הכנה"ג דבכל גוונא קאמר ומוהרש"ג לא סל"ה בעד התה"ד ועיין בע"ח סיצ"ט וק"א וכו' והצ"ע ע"ש. ועיין בס' חס"ל אלקלעי ז"ל בסי"ד בנדונו שכתב דמצי שמעון לעכב שלא לעשות לכתחי' והן לו יהא אלא ספק מ"מ ראובן דבא לחדש דבר מעתה הוא הנקרא מוציא ועליו להביא ראיה ברורה דיכול לבנות וכן היה דן אביו בנז"ש במידי דפליגי הפוס' דאם עדין לא עשה ורוצה לעשות שכנגדו הוא המוחזק ומצי לעכב ואם כבר בנה הוא הנק' מוחזק ואינו יכול חבירו שכנגדו לסותרו וציין עמ"ש בחבורו דשל"ד ושל"ז ע"ש. גם עיין בס' זוכרנו לחיים בנז"ש אוכ"א מ"ש וציין על ס' הפוס' ז"ל. מעתה בנ"ד אם נפל הכותל וחזר בעהכ"ו ובנאו אינו יכול לחזור חבירו לנעוץ קורותיו על הכותל החדש אף שבידו שטר שמכר לו לנעוץ קורותיו על הכותל כיון שאינו כתוב בו שמכר לו גם מקום הכותל א"כ כיון שנפלו כותל הישן נפל אזד"ל ופנ"ח באו לכאן הנלעד"כ לשוני ע"ט ס"ט:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה