אור ברסלב
שערי עזרה חושן משפט › סימן ז

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

חושן משפט · סימן ז

סימן ו

בש"ע סי' ס"א ס"ה כל דבר שנהגו במדינה לכתוב הן נאמנות הן כתבוה בשוקא הן שאר שופרי דשטרי שנהגו הסופרים לכתוב כל מי שמקנה בסודר לכתוב שטר דעתו שיכתבוהו כמנהג המדינה ואין צריך לפרש כל לישני שפירי דאית ביה ויתבאר עוד בסי' ע"א ע"כ. וכן הביא הכנה"ג בסי' ע"א בהגב"י אוי"ט בשם מוהריב"ל ח"א כי"ט סי' ק"ה דעכשיו שנהגו לכתוב נאמנות בכל השטרות וכו' אדעתא דנאמנות קנו ממנו. והוא ז"ל נסתפק בכונת דבריו דאפשר להבין דדוקא לכותבו בשטר אמר הז"ל דאדעתא דנאמנות קנו ממנו ויכתבו הנאמנות בשטר אבל אם לא נכתב אמרי' שצוה הלוה שלא לכותבו. ואפשר ג"כ דה"ק דכיון דנתפשט המנהג לכותבו בכל השטרות אדעתא דנאמנות קנו ממנו ואם לא נכתב ט"ס הוא כדאמרי' באחריות דט"ס הוא ושכ"כ מוהרש"ך ח"ב סי' רל"ו וקי"ו וח"א סיק"ן הג"ת דק"ך הביא ראיה לדבריו מתשו' הרשב"א אלף וס"ח. אבל מוהרש"ח בסיל"א כתב דאחר דהגאון והרשב"א והריטב"א ז"ל ס"ל דאם לא נכתב הנאמנות לאו כמי שנכתב דמי אין לעשות מעשה כדברי הרא"ש וכן הסכמת מוהרש"י סימ"ט וכו' ע"ש. ונר' דהא דנסתפק בדברי מוהריב"ל ולא בדברי מרן משום דפשיט"ל בדברי הרא"ש דאף שלא נכתב הוי כנכתב ומרן פסק לדברי הרא"ש לכן לא עלה לבית הספק אלא בדברי מוהריב"ל. ועיין בס' בית דוד חח"מ סי"ל שכ"כ כבר ידוע מ"ש הטור בסיס"א בשם הרא"ש דבמנהג פשוט לכתוב בכל השטרות נאמנות כל שקנו מידו בסתם הוי ע"ד לכתוב נאמנות ואפי' שלא נכתב הו"ל כאילו נכתב. ואעפ"י שיש חולקים וסוברים דלא אמר הרא"ש אלא שיכולין העדים לכתוב נאמנות אבל אם לא נכתב לא הו"ל כאילו נכתב כמ"ש הכנה"ג בסיע"א הגב"י אוי"ט מ"מ לוי שהוא מוחזק שהוא יורש יכו"ל קי"ל כמ"ד דהוי כאילו נכתב וכו' ע"ש. ואחהמ"ר בדברי הכנה"ג שם אין מי שסובר כן בהרא"ש ומוהרש"ח ז"ל בתחילה כתב דאין הכרח למה שהבין מוהרש"ך מלשון הרא"ש דאעפ"י שלא נכתב כמי שנכתב דמי ושוב הביא כמה ראיות והכרחיות שכן דעת הרא"ש כמו שהבין מוהרש"ך ברם איהו פליג עליה דאין לעשות מעשה כהרא"ש נגד הגאון וכו' וכמ"ש הכנה"ג. ובכל מה שציין עליהם הכנה"ג עיניך תראינה שאין מי שפירש בדברי הרא"ש היפך מזה. וה' פ"מ ז"ל בח"א סי' י"ג כתב שנניח שהרא"ש סובר כן כפי' מוהרש"ך הנה כפי מ"ש מוהרש"ח הגאון והרשב"א והריטב"א ז"ל פליגי עליו ומאן ספין וכו' וכן דן שם מוהרש"ח ע"ש. ובח"ב סיק"ד כתב אך אם לא נכתב בנ"ד נאמנות בפי' אף לדעת מוהרש"ך סיק"ן והבעב"ש סיל"א דאית להו דאע"ג דלא נכתב כנכתב דמי וכו' הא ליתא וכו' ע"ש דדבריו אלו ק' שכלל מוהרש"ח עם מוהרש"ך יחד דס"ל דאף שלא נכתב כנכתב דמי ואינו כן וכמ"ש הוא ז"ל בעצמו בח"א וכנ"ל. ועיין בס' חש"ש סימ"ב הגה"ט אול"ז דכתב דצ"ע בדבריו ושכבר תמה עליו הכר"ש ח"מ סי' י"א ע"ש. וכעת אין ס' הכר"ש מצוי תח"י. וכעת נ"ל לישב דבריו במה שכללם יחד היינו דשניהם כן ס"ל בדעת הרא"ש שס"ל דאף שלא נכתב כנכתב דמי. ואיהו ז"ל רצה להסכים דינו שם גם אליבייהו דס"ל בדעת הרא"ש כן עכ"ז בנדונו גם הרא"ש מודה דיש לחלק וכו':

ומרן ז"ל בתשו' אבק"ר סיפ"ז הביא דברי הטור שבסיע"א וס"א דנראין כסותרין והביא שני תי' שישבם בב"י. ומוהר"ש ן' וירגא ז"ל שם בסיפ"ח הק' עליהם ומרן ז"ל בסיפ"ט השיב לו עליהם עש"ב. ועיין בתשו' רב"א ז"ל סיכ"ה ומוהרח"ש ח"ב סיט"ז דתמהו על שני התי' של הב"י ז"ל ותי' דהרא"ש מיירי כשידע הלוה שכותבין כן ובעה"ת מיירי כשאין ידוע שהלוה ידע במנהג ע"ש. ובזמנם עדין לא נתפסו שו"ת אבק"ר כנודע. והערוה"ש ז"ל בסיע"א אוכ"ב הביא בשם הרי"ף ז"ל בתשו' סיר"ב דמשמע דאפי' המנהג ידוע ופשוט לכתוב נאמנות אמרי' אם אין עידי השטר מצויים שנשאל אותם בטל הנאמנות ולא אמרי' דסתם קנין שיכתבו כמנהג המדינה ואי"צ לפרש וכו'. ואפשר דמיירי במקום שאין כותבים הנאמנות אלא לשופרא דשטרי ולא ע"ד שיהיה קיים כמו שחי' מרן בב"ה. גם הביא שם בשם הרשב"ץ ח"ג סיש"א בפי' הכתובה דס"א דכתב דבענין הנאמנות אינו כשאר דברים אלא אם לא שמעו מפיו אינם רשאים לכותבו ושכ"כ בעה"ע. עוד הביא מ"ש מוהר"ם ז"ל סי' תקע"ו הוב"ד בתשו' דשייכי לס' קנין סי' ד' וכו' ושדעת הרא"ש בתשו' כשי' רבו מוהר"ם ז"ל עש"ב. וה' בני משה שלטון ז"ל בליקו' ד"ד כתב דשטר שלא נכתב בו נאמנות דדיינינן ליה כאילו נכתב לא ראה בפוס' שום זכר מזה ע"ש. ומה שק' עליו דדב"ז נפתח בגדולים וכו' כבר הק' עליו הכ"ש ז"ל סי"א הוב"ד בס' חש"ש ז"ל סימ"ב וגם הי"א בחאה"ע סיצ"ו הגב"י או"ח הק' כן ויעו"ש מה שישב. והמט"ש סיע"א הגב"י אוכ"ד תמה עליו כן ונעלם מיניה דמר דכבר מוהרמ"א דציין עליו הוא והי"א ז"ל הק' כן וגם מר אביו ז"ל בחש"ש בסימ"ב הגה"ט אול"ז הביאו. ועיין ג"כ בס' בגדי ישע לכמוהר"י עטייא ז"ל בחח"מ סי"ד דהק' עליו כן ועוד הגדיל התימה עליו ממ"ש איהו בסי' י"א בשם מוהרש"ח ומוהרש"ך ז"ל ואולי הכא העלים עין וגם ע"ד שבסי' י"א הק"ע במ"ש בשם מוהרש"ח דבמסקנא דדיני לא קאי מוהרש"ח כן דכתב דאין לעשות מעשה נגד ג' הרועים והניח דבריו בשתי המקומות בצ"ע ע"ש. וגם הוא ז"ל לא זכר לדברי הכר"ש והי"א והמט"ש ז"ל, והזכו"ל חח"מ אות נו"ן הבי"ד המט"ש ולא העיר עליו ועיין בס' כבוד יו"ט בחי' על הרמב"ם בה' מלו"ל פט"ו ד"פ מה שכתב בזה. ועל מש"ל דכל הפוס' אין מי שפי' בדברי הרא"ש דדוקא שיכולין העדים לכתוב הנאמנות אע"ג דלא פי' אבל לא אמרי' אע"ג דלא נכתב כנכתב דמי הנה עתה ראיתי בס' בית אברהם בסיס"א דקט"ז דהאריך לפרש בדברי הרא"ש ז"ל דס"ל דאם לא נכתב לאו כנכתב דמי ע"ש. ודבריו ג"כ אחהמ"ר הם תמוהים ועיין בס' משכה"ר מער' מ' אוש"ח שהאריך להוכיח בראיות מדברי הרא"ש והטור ז"ל דס"ל להרא"ש דגם כי לא נכתב כנכתב דמי. ושדעת מרן ג"כ סל"ה כדעת הטור בדעת הרא"ש דכי היכי דלא בעי אמירה ה"נ ל"ב כתיבה כמ"ש הרא"ש בכלל ע"ח וביאר שיחותיו שם מדברי התוס' דכתבו דכתיבה נמי לא מעכבא ולא ס"ל להרא"ש כשי' רבו מוהר"ם ז"ל דכתיבה מיהא בעי. וציין על להקת הפוס' מאי דהאריכו למעניתם בזה וסיים דמרן ז"ל בש"ע פסק כמו שנטה דעתו בב"י דהכתיבה מעכבא ולא זכר תשו' הרא"ש דכלל ע"ח וכו' וציין על משחא דרבותא שהאריך בזה עש"ב. ועיניך תראינה דלא זכרו מדברי מרן שבתשו' אבקת רוכל:

ובדרך לימודי ראיתי להסמ"ע ז"ל בסיקע"ו סק"ד שהביא מ"ש הע"ש ז"ל דשטרות שאנו כותבין בהם שקיבלו עליהם בח"ת ובש"ד וכו' אין לחזור דאף על גב שקנו סתם הואיל ונתרצו לכתוב השטר מסתמא קבלו וכו' והוי כמו שקיבלו עליהם השותפות בח"ח ובש"ד לקיים ואינם יכולים לחזור בהם. והוא ז"ל כתב דברים של טעם הם ומיהו וכו' אין להעדים לכתוב בכל תוקף כל שלא קבלו עליהם בק"ס וכו' ע"ש. והכנה"ג שם בהגה"ט או"ז הביא דבריהם וציין עמ"ש באוי"ז בשם מוהר"י הלוי ז"ל. ואנכי בעוניי ראיתי מ"ש באוי"ז והוא לא שייך לדבריהם דהתם הביא בשם מוהרי"ה ז"ל דכתב דאפי' לא נכתב השטר בלשון חיוב דיינינן ליה כאילו נכתב כיון דכל שטרי חיוב נהיגי למיכתב הכי. והוא ז"ל גמגם בזה וכתב אפשר דלא אמרי' בזה אע"ג דלא נכתב כנכתב דמי ע"ש. ודברי הע"ש והסמ"ע ז"ל הם המדברים בעיקר הקנין דאע"ג דלא קיבל עליו בפי' בקנין בכל תוקף הואיל ונתרצה לכתוב השטר מסתמא הוא שקבל עליו כל מה שנוהגים הסופרים לכתוב בשטר בכל תוקף והוי כמי שקבל עליו בקנין בכל תוקף וכותבים השטר בכל תוקף והסמ"ע כתב ע"ז ומיהו וכו'. ואינם ענין למ"ש בשם מוהרי"ה דאע"ג דלא נכתב הוי כנכתב ודבריו לע"ד צ"י:

והיכא דלא כתיב בשטר מתנה כתבוהו בשוקא וחתמוהו בברא הקמ"ר ז"ל בסי' ב' בנדונו דלא היה כתוב בה כבו"ב ונוסף ג"כ שהעדים מעידים שהש"מ אמר אל תגלו דהז"ל חשש בה משום דלא כתוב בה כבו"ב אבל משום שאמר אל תגלו לא חשש די"ל כונתו אל תגלו אלא לאח"מ דמהני כמ"ש בש"ע סירמ"ב ס"ו. ומוהרמ"מ ז"ל שם בסי"ג כתב דמשום דלא כתוב בה כבו"ב טענה זו תברא בצידה שכבר פסק מרן בסירמ"ב וז"ל ימ"ש דהאידנא לא חיישי' לסתמא משום דנהיגי למיכתב וכו' הילכך כשמצוה לכתוב וכו' הוי כאילו אמר כבו"ב והיא ס' הרא"ש והטור וכיון שכן אין ממש בטענה זו אבל במ"ש אל תגלו ט"ז טענה היא וכו' ע"ש. ואחהמ"ר ק"ל ע"ד דפשיט"ל בדעת מרן כן שהרי כפי מה שפי' בב"י בפי' האחד דלא חיישי' להנותן כשאמר בסתמא ולא אמר כבו"ב משום דנהיגי למיכתב ושזה הפי' עולה בהסכמה עם דברי התוס' ז"ל ובש"ע בדיוק לשונו שכתב הילכך כשמצוה לכתוב וכו' כאילו אמר כתבוהו וכו' נר' דכתיבה מיהא בעי ומעכבא ועיין בהסמ"ע סק"י וגם מוהרימ"ט סינ"ד הסכים בזה"פ א"כ מדוע הוא ז"ל לא חשש לזה. ועיין בס' משאת משה חח"מ סי"ה דהאריך דיש לחוש לדעת התוס' והרא"ש ורשב"ם ומרן ומקבלי המתנה העלו חרס בידם וכו' ובדכ"ה ע"א כתב דרבים הם שס"ל דדוקא אם נכתב בשטר אמרי' אעפ"י שלא ציום בפי' מהני אבל אם לא נכתב מתנתו בטילה כמ"ש המשפ"ש סיק"ג ומוהרימ"ט סינ"ד ומוהר"ם ד"ב סיכ"ד ונמצא דבמחלוקת היא שנויה והיורשים הם מוחזקים ומי יקל ראשו להוציא וכו' עש"ב. ויש לעמוד ע"ד דבסי"ה כתב דיש לחוש לס' המצריכים שיכתב כבו"ב ושכן מפרשים בדברי הרא"ש ומרן ז"ל כן פי' בחד פירושא. ואילו בסוס"ז כתב דל"מ לס' הרא"ש דפשיטא דאף שלא נכתב הוי כנכתב ע"ש. גם בדכ"ה כתב בשם מוהרמ"א ז"ל דאם כתוב בה מתנה גלויה ומפורסמת פשיטא דמהני. ובסוס"ז כתב זה מדנפשיה וחיזקה מדברי הרמב"ם ולא זכר לדברי מוהרמ"א ז"ל הנ"ל כלל. ובס' חוקי חיים סי"ד דכ"ה פקפק בשטר מתנה דלא כתיב בה כבו"ב וציין ע"ד הפוס' ז"ל בזה ע"ש. ועיין בס' ידיו ש"מ חח"מ סיכ"ג דכתב דנמצא בכ"י של מוהריב"ד ז"ל שהביא דברי הר"ב ז"ל בשי' לגטין דכ"ח דכתב בשם הרא"ה ז"ל דבמתנה אי קבל עליו אחריות תו אי"צ למיכתב כבו"ב והמתחייב לחבירו מתנה היא וצריך למיכתב ביה כבו"ב וליכא למיסמך לאחריות שבה וכו' ולא מהני אא"כ מוסיף לו זכות באחריות יתירה או שמשעבד לו כ"ן דו"ד ואפש"ל דהשתא כיון דנהוג למיכתב הכי אפי' בכי הא לא סגי ע"ש הרי דגרע שטר חיוב ממתנה שנותן לו דמהני האחריות משא"כ במחייב עצמו וכו' וכ"כ הריטב"א בשי' בשם הרא"ה ולכאורה נר' דאין חולק עליו. ואע"ג דבמתנה גופה איכא מ"ד דהאידנא דנהיגי וכו' הוי כמו אמר כבו"ב מידי ס' ל"נ עיין בכנה"ג סירמ"ב וכו' ע"ש. וע' בס' ידי דוד קאראסו ז"ל סי' ס"ו דהאריך בענין זה בשם הפוס' ז"ל דאפי' אמר שיכתוב כל מיני אופני זכיות וכו' כתחז"ל מידי ס' ל"נ והבא משום ירושה הוא המוחזק והמתנה בטלה ע"ש. וכשמנהג המדינה לכתוב כבו"ב ומצוה לכתוב שטר וכו' ע' בד"מ ח"ב סיע"ז ובמט"ש סימ"ב הגה"ט אוכ"ג. ובס' משר"א די טולידו ז"ל ח"א סי' י"ב דהאריך בזה ושיש מקומות וכו'. ובסי' נ"ב חילק לזכות אף דלא כתיב כבו"ב ע"ש. ויש לעיין בדברי מרן ז"ל שבאבק"ר סיפ"ז דאחר שהביא שני התי' שבב"י כתב והשתא לתי' קמא אין המנהג פשוט וכו' ולהתי' הב' וכו' ועוד אפי' אם היה הדין שבכל שטר סתם היה נכלל כל הדברים שנוהגים לכתוב בכל השטרות כגון נאמנות וביטו"מ תנאי זה דח"ס אינו נכלל בו משום דהיה צריך לכתוב שטר ולהשליש וכו' ע"ש. דבדבריו אלו מוכח דס"ל דבמקום מנהג אף דלא כתוב כ"א בסתם הכתיבה לא מעכבא היפך מ"ש המשכה"ר בדעתו וכמש"ל:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה