שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון
אורח חיים · סימן כה
מגילה. מי שהוא ממקום שקורין המגילה בי"ד וט"ו דהעיר היא בספק אם חומתה מוקפת מימי יב"נ או לא. וביום י"ד היה הוא מחוץ לעיר במדבר וביום ט"ו בבוקר בא לעירו אם קורא אותה בברכה יען שלא קרא אותה עדיין. או לא:
הנה מרן ז"ל בש"ע סי' תרפ"ח ס"ז פסק בן עיר שהיה בספינה או בדרך ולא היה בידו מגילה ואח"כ נזדמנה לו בט"ו קורא אותה בט"ו ע"כ. והמג"א ז"ל שם כתב דקורא אותה בלא ברכה ב"י ש"ל וכ"כ בשמו הבאה"ט גם פר"ח ומט"י ונה"ש ז"ל כן ס"ל. אך הט"ז ז"ל כתב דיקרא אותה בברכה גם הא"ר ז"ל הביא דברי המג"א וכתב וז"ל ואני אומר דיברך דש"ל לא כתב אלא אם יש מי שמסתפק בדבר לא יברך ר"ל שאם יהיה לו ראיה נגד זה אבל הוא עצמו פסק דיברך. וכ"כ בס' תניא שהיה אחר ש"ל וגמר אחריו ברוב דבריו פסק בסתם דיברך. גם ה' עולת שבת כתב בפשיטות דקורא בברכה. והפר"מ באשל אברהם הביא דברי הא"ר וכתב דמ"מ נראה דיקרא בלא ברכה דסב"ל. והשו"ג הביא דברי הב"י בשם הש"ל וכתב דהספק הוא דכשם שאין קורין המגילה בי"ו או בי"ז משום ולא יעבור כדאמרי' בריש מכלתין כך בן עיר שזמנו בי"ד אין לקרות בט"ו בברכה דכבר עבר זמנו וכ"כ הכל בו ורבינו סתם דבריו ולא פי' דיקרא בל"ב מ"מ הכי פירושו וכן פי' בפר"ח דבריו ע"כ. גם ה' חיי אדם וה' בית עובד כתבו דיקרא בל"ב באופן דבן עיר שזמנו הוא בי"ד דוקא במחלוקת הוא שנוי בין הפוס' ז"ל דאיכא דס"ל דיקרא בט"ו בברכה ואיכא דס"ל בל"ב ובודאי דלדינא מאחר דאיכא פלוגתא יקרא בל"ב דבמידי דברכות ספקו לקולא ושואת"ע וכמ"ש הפר"מ ז"ל. ברם ז"ד בבן עיר שזמנו בי"ד דוקא ולא בט"ו משא"כ בנ"ד דעדין הוא זמנו לקרות בט"ו הגם דכשהוא יושב בעיר בי"ד ובט"ו קורא אותה בט"ו בל"ב היינו מאחר שהוא ספק וכבר קרא אותה בי"ד בברכה מאחר שהוא זמן קריאה לכל לכן שוב לא יברך ליל קריאתה בט"ו. אבל כגון נ"ד דעדין לא קרא אותה כלל דלא הי"ל מגילה וביום ט"ו עדיין זמנו הוא הדעת מסכים דכ"ע מודים דיקרא אותה בברכה. וזה היה מעשה באחד שהיה ביום י"ד מחוץ לעיר וביום ט"ו בא לעיר ובהיותי ש"ץ בביהכ"נ וקורא ביום ט"ו בס"ת בפ' ויבוא עמלק כמנהג עירנו דמשק יע"א וקראו לאיש ההוא לעולה שלישי לס"ת ואחר הקריאה שאל אותי שהוא עכשיו רוצה לקרות המגילה עם הציבור אם מחוייב הוא לברך על קריאתה תחילה וסוף או לא ובו בפרק השבתי לו דמחוייב לברך כיון דעדין לא קרא אותה כלל וזה היה מדעתי בלא ראות בספרים. ושוב אח"כ פניתי לראות בספרן ש"ץ אם יפה דנתי וכפי מה שראיתי בדבריהם הנ"ל יש ללמוד לנ"ד דדינא הכי הוי דיקרא בברכה וכנז"ל. וגם בנ"ד אין לפקפק מהא דכתב ה' זכור לאברהם ח"ג דאף שקורא המגילה בזמנה אם קורא אותה ביחיד איכא דס"ל דקורא אותה בלא ברכה וכיון שכן סב"ל ושואת"ע ע"ש. דמאחר דבנ"ד הוא קורא אותה עם הציבור שפיר דמי לברך דהוי כאילו בזמנה וקורה אותה בציבור ויכול לברך בלי שום פקפוק. וכל האמור ומדובר מבלתי ראות בס' ש"ץ הפוס' ז"ל שהובא כגוונא דנ"ד. שו"ר דיש להביא ראיה לנ"ד שדינא הכי הוי ממה שראיתי בס' ויען אברהם הנד"מ לכמוהר"א פלאגי ז"ל בסי' מ"ט דעלה ונסתפק בעיר שקורין בי"ד וט"ו וחל פורים ביום ה' ויום ו' ולא הי"ל מגילה וקבלו שבת מבע"י ובא להם מגילה באופן דיכלו לקרותה ולהשלימה עד גמר שעה י"ב אם יוכלו לקרותה. או"ד כיון שקבלו שבת אין לקרותה שעבר זמנה חשיב דהוי ט"ז ולא ט"ו. והביא דברי הט"ז ז"ל בסי' ת"ר דנשאל כזה בענין שופר ואסיק דיתקעו בלא ברכה והאריך והביא דברי הפוס' ז"ל מ"ש על דבריו ואסוף דינא אסיק כן דיקראו בלא ברכה יעוש"ב. דמוכח שפיר לנ"ד דיברך דאם איתא דביום ט"ו גם אם לא קרא אותה ביום י"ד אין לברך כלל היל"ל גם אם רוצים לקרותה בבוקר ביום ט"ו אין לברך ולאו דוקא כשכבר קיבלו שבת וכו' א"ו נר' בבירור דס"ל דדוקא בנדונו שכבר קיבלו שבת ובאו לכלל ספק שלא יקראו אותה כלל דהוי ט"ז ולא ט"ו לכן פסק דיקראו אותה בל"ב. משא"כ בנ"ד ודאי דקורא אותה בברכה וז"פ וברור וכבר כתבתי דגם ליכא חששא ממ"ש הזכו"ל ז"ל מאחר דקורא אותה בצבור וכנז"ל ותל"מ. והאל ברחמיו יצ"מ וימ"ן כ"ד העבד הבוטח באל מושיע ורב:
הצעיר
עזרא הכהן מראב ס"ט