אור ברסלב
שערי עזרה אבן העזר › סימן יג

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

אבן העזר · סימן יג

סימן יב

אלמנה שתבעה כתו' תוך ג"ח הראשונים לפטירת בעלה כתב הרב"ד ז"ל בחאה"ע סי' ב"ן דלא איבדה מזונות ג"ח אלו ע"ש. וה' שמיו"ט בסי' מ"ב וה' נשמת חיים חאה"ע סי' ה' פקפקו בהוראתו ע"ע. גם ה' ערוך השולחן בחאה"ע סי' צ"ג אות יו"ד כ"ע דמהת"ד סי' רי"ז אין נר' כן דס"ל דהתובעת כתו' איבדה מזונותיה אפי' א"י להנשא תוך כד"ח מה"ט דע"י שנפרעת כתו' יוצא הקול דיש לה ממון ויהא לה קופצים לשדך וכו' וה"נ דכוותה. ושכ"כ הרשב"ץ ז"ל בתשו' ח"ב סי' רצ"ב תיקון ז' דאל' שתבעה מזונות תוך ג"ח איבדה מזונות ע"ש. ובלומדי דב"ק תמהתי דאיך נעלמו דברי הרשב"ץ אלו מהרב"ד ז"ל דכתב היפך דבריו וגם מעי"ק של ה' שמיו"ט ונשמ"ת ז"ל דלא הבי"ד לסיעתם לדבריהם. ותבט עיני בעיקר דברי הרשב"ץ וראה ראיתי דאחהמ"ר אין ראיה מדבריו דשם הוא מדבר לפי התקנות שתקנו בארצותם דבג"ח הא' היא ניזונית כ"ז שלא תבעה כתו'. והיורשים א"י להכריחה לקבל כתו'. משא"כ לאחר הג"ח הגם דניזונית כ"ז שלא תבעה כתו' אך יש רשות ביד היורשים להכריחה להגבותה כתו' ולסלקה מהמזונות. ובתר הכי דדבריו הם במה שהוא לפום דינא לא כ"כ ואדרבא במ"ש שם ה"נ דין הוא שתהא ניזונית זו ג"ח הא' ע"כ יש להוכיח מדבריו אלו דס"ל איפכא. האמנם מאחר שדבריו אלו הם עמוסי ההבנה מעט כאשר יראה הרואה לכן אין להוכיח ולהביא ראיה מהם כלל. ומורם ז"ל בהגהה ס"ג כתב ויכולין ב"ד לתקן במקומן שהיתומים יסלקו אותה כשירצו ב"י וריב"ש ז"ל סי' ק"ז. וכ' הח"מ שם זולת מג"ח הא' שם בהריב"ש. והב"ש כתב הטעם הואיל והיא אסורה להנשא מחמתו י"ל מזונות בע"כ לפי"ז ה"ה כל היכא דאסורה מחמתו א"י לתקן לסלקה ולהפסידה מזונות ע"כ. והי"א בהגה"ט אות ט' כתב ע"ז ויש מי שר"ל דאפי' תבעה כתו' בב"ד י"ל מזונות משך ג"ח הא' וליתא דאם תבעה כתו' אי"ל מזונות אפי' לג"ח הא' ה' בעל פנים מאירות ח"ב סי' ק' ע"כ. ודברי הפ"מ אלו העלם יעלימו מעי"ק השיו"ט ונשמ"ח ז"ל שלא הביאום לסיעתא שהם נגד דברי הרב"ד ז"ל. שו"ר דהי"א ז"ל בעצמו באו"פ באותו סי' בהגה"ט אות י"ט הבי"ד הרב"ד הנ"ל בסתם בלתי שום חולק ולא העיר עליו דדבריו הם נגד דברי הפ"מ. דמזה נר' דס"ל דאין הנדונות שלהם שוים ואין להביא ראיה מהם. ואנכי בעוניי כעת שאין ספר הפ"מ מצוי תח"י לראות בשורש הדברים נ"ל דיש להביא ראיה מדבריו הנ"ל דס"ל דלא כהרב"ד ז"ל:

אחכ"ר להזכו"ל ז"ל בחאה"ע אות מ' שהביא דברי הי"א במ"ש באות י"ט דברי הרב"ד וכ"ע וז"ל וע"ש באות ט' שהביא משם הפ"מ להיפך שאיבדה מזונות של הג"ח ג"כ ע"כ. הרי שנתכוונתי לד"ע. גם ה' פ"ת סק"ו הבי"ד הפ"מ בביאור יותר שכן ס"ל לאפוקי ממאן דס"ל איפכא וסיים שם שכ"כ בגליון ש"ע הגאון רע"ק ז"ל ע"ש. וראיתי לה' ברכות המים בד' קי"ד דהבי"ד הרב"ד ז"ל והאריך ומסיק לדעתו ז"ל דד"ז במחלוקת הוא שנוי בין הפ"מ והרב"ד ז"ל וכיון שכן אם אין האל' תפוסה יתר על כתו' מזונות הג"ח א"י להוציא מהיורשים דאינהו אמרי קי"ל כהפ"מ ומה גם שכן מוכח מתו' של רא' שהביא שם. ואם היא תפוסה גם במזונות הג"ח יכולה לטעון קי"ל כהרב"ד ז"ל יעוש"ב. ונר' דמ"ש כן הוא יען דנעלם מעי"ק דברי הי"א ז"ל וראיה לזה מדלא העיר ע"ד כלום. גם דברי השיו"ט והנשמ"ח ז"ל דדחו דברי הרב"ד ז"ל נעלמו ממנו ולזה דן דנשארו הפ"מ והרב"ד ז"ל שני רבנים הם זה כנגד זה ולכן כתב הז"ל דיכולה האשה אם היא תפוסה לטעון קי"ל כהרב"ד. אכן אנן בדידן דראו ראינו דכל הפוס' ז"ל דחו דברי הרב"ד ז"ל מהלכה וס"ל בהיפך וכנ"ל א"כ מעתה א"י לטעון ולומר קי"ל כוותיה שהיא סברא יחידאה שהיא דחויה מכל הפוס' ז"ל כנודע:

ויש להתיישב עוד בזה אם יש לצרף סברת ימ"ש שהביאה הפ"מ ז"ל עם סברת הרב"ד ז"ל לומר קי"ל כוותייהו. דאע"ג דהיא לא הובאה כ"א בהפ"מ והוא ז"ל דחאה מהלכה וידוע מ"ש הפוס' ז"ל דכגו"ד לא מצי"ל קי"ל כוותה. מ"מ עדין אפש"ל דה"ד היכא דליכא חבר לאותה סברא ומאן דפליגי עלה הם מועטים ויש באפשרות לומר קי"ל כוותה ע"ז הוא דאמרי' דמאחר דאנן לא ידעינן סברא זו כ"א מאותו פוסק שהביאה ומפיו אנו חיים והוא דחה אותה לכן אמרי' דלא מצי"ל תו קי"ל כוותה. משא"כ היכא דמצאנו חבר לאותה הסברא א"כ י"ל דחזייא היא לאיצטרופי לומר קי"ל כוותייהו נגד סברת פוס' אחרים גם כי רבים הם. ע"כ צריך להתיישב בזה עוד. ועיין בס' מטה לחם למוהרח"מ יצ"ו הנד"מ על אה"ע דבסו"ס ט' הבי"ד הערוה"ש ז"ל הנ"ל דכתב דמדברי התה"ד סי' רי"ז אין נר' כן וכו' ותמה עליו דהרואה בהרב"ד שכבר נרגש מדין מינקת הנז' דמפסדא מזונות וחילק בין הנושאים בין היכא דאינה יכולה להנשא מחמת הבחנה של ג"ח להיכא שא"י להנשא בזמן ההנקה כיעו"ש והניחו בתימה יעו"ש:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה