אור ברסלב
שערי עזרה אבן העזר › סימן יא

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

אבן העזר · סימן יא

סימן י

בעל שרוצה למכור קרקע בזה"ז אם מצד הדין יכולה האשה לעכב ע"י מלמכור מחמת שעבוד כתובתה שיש לה:

הנה מרן ז"ל בחאה"ע סי' צ' פסק בסי"ג בעל שמכר קרקע בנכסי אשתו בין נצ"ב בין נ"מ לא עשה כלום. ושם בסי"ז כתב בעל שמכר נכסיו ואח"כ כתבה אשתו דו"ד אי"ל עמך והסכימה למעשיו אעפ"י שקנו ממנה ה"ז טורפת וכו' ויש לה לומר נח"ר עשיתי לבעלי וכו' ע"ש. וה' כרם חמר חאה"ע סי"ע כתב דבנצ"ב שהכל לבעל גוף ופי' והם באחריותו לכל דבר אינם כנכסי הבעל ממש ואי"ל עליהם אלא שעבוד בעלמא וזה עיקר הדין שהיה הבעל רשאי למכור בהם כשאר נכסיו ויהיה המכר קיים עד שעת טירפא אלא שחז"ל חשו לטורח האשה ותקנו שיהא המכר בטל מיד כמבואר בטור וב"י סי"צ וכו' ע"ש. והבאה"ט בסקכ"ט כתב בשם מוהראנ"ח ח"א סי' צ"ה דאפי' היא מרוצה במכר אלא שאינה רוצה למכור לראובן אלא לשמעון המכר בטל. ומוהרימ"ט ח"א סי' שי"ט ורע"ד כתב כשם שא"י למכור כך א"י לשעבד ולהקדיש ע"ש. והרב"א ז"ל בשי' מקו' כתובות על דף פ"א דאמרו בש"ס אי מצי למיזבן מי לא זבין וכו' הביא בשם הרא"ש ז"ל דבאותן ג' שדות מקחו בטל בשעת טריפא. אבל כ"ז שהיא תחתיו א"י לבטל המכר והמתנה בשביל שעבוד כתובתה. וששוב מצא להר"י מטראני ז"ל שפי' וכו' ואע"ג שכל אשה דעלמא א"י לעכב על בעלה מלמכור נכסיו אלא אם רוצה מוכר והיום ומחר אם תתאלמן או תתגרש אם לא תמצא ב"ח גובה מהם. אבל כ"ז שהיא תחתיו א"י לעכב מכירתו. התם מפני שאין לאשה על נכסי בעלה אלא שעבוד כתובתה והרי היא כב"ח דעלמא מה ב"ח א"י לעכב ע"י מלמכור וכו' הה"נ האשה. שהרי אין לה על נכסיו אלא שעבוד בעלמא ולא גוביינא דלא ניתנה כתובה ליגבות מחיים ואפי' אם ימכור שעבודה קיים הוא הלכך יכול למכור חוץ מג"ש וכו' עש"ב. ובס' שע"א סי' קי"ז ובהציונים שהביאו שם באורך דמבואר דיכול הבעל למכור קרקעותיו וא"י האשה לעכב ע"י. ברם מדברי מוהרימ"ט ז"ל הנ"ל שכתב ואפי' אם ימכור שעבודה הוא קיים הילכך יכול למכור. מתבאר דאם רוצה הבעל למכור לגוי או למי שאינה יכולה לטרוף ממנו אזי א"י הבעל למכור כיון דשעבודה הוא מתבטל ויכולה לעכב בזה ע"י מלמכור. וכ"כ החלקת מחוקק בסי"צ סקמ"ז שאפשר לה למחות בו שלא למוכרן לגוי ולמי שלא תוכל לטרוף ממנו ע"כ וכ"כ בשמו השע"א ז"ל שם:

אשר מזה יש ללמוד דבזה"ז דהקונה קרקע לא ס"ד כ"א עד שיכתוב לו המוכר נייר טאבו בערש"ג אצל השררה יר"ה שכן הוא דינא דמלכותא עד שיתקיים המקח ביד הקונה וכשכותב הבעל לקונה נייר טאבו שוב אח"כ אין יכולת ביד האשה לטרוף מהקונה כלל ושעבודה אזל וערק הו"ל ממש כמוכר לגוי ולמי שלא תוכל לטרוף ממנו ויכולה לעכב ע"י שלא למכור בנייר טאבו כ"א בשטר דוקא כדי שישאר שעבוד כתובתה קיים לטרוף אח"כ מהקונה. ואף במוכר בשטר דוקא עכ"ז י"ל דיכולה האשה לעכב בידו מלמכור יען דכפי נימוס דיניהם הוא שכל אדם שיש קרקע תח"י ט"ו שנים ונהנה בו בדירה או בשכירות ואין מערער כנגדו הוייא שלו אפי' שאין בידו שטר מכר או נייר טאבו ודי בשיביא ראיה או עדים דמזה זמן טו"ש היא תח"י ונהנה בה בלא מערער כנגדו מחזיקים אותה בידו והוייא שלו לעולם. וא"כ מאחר שכן הוא הנימוס שלהם גם במכירה בלא טאבו כ"א בשטר דוקא יכולה לעכב בידו מלמכור דחששא קרובה היא לשמא תתעכב הקרקע ההוא ביד הקונה טו"ש וכ"ז שבעלה קיים א"י לערער ויביא הקונה עדים וראיה שהיא בידו טו"ש ושוב אינה יכולה לטרוף ממנו דבדיניהם לית להו דין טירפא משעבוד כתו' ואזי כתובתה פורחת באויר לכן גם שרוצה למכור בשטר בלא נייר טאבו יכולה לעכב בידו. וכמו שכ"ר למוהראנ"ח ז"ל בח"ב סי' ק"ב שכתב דאם ירצה הלוקח לקנות והבעל רוצה למכור דמצי מזבין וא"י האשה לעכב דלא ניתנה כתו' ליגבות מחיים והמקח קיים עד שימות הבעל או יגרשנה דאז טורפת מהם ואין מקום לספק בזה כלל. אלא בהיות שבזמנים האלה בעוה"ר עם בני ישר' נזורו אחור מדרך התו' ורובם יקריבו את משפטם לפני הערכאות ודיינים אחרים ולא צייתי ד"ת ובדיניהם כל שמכר הבעל אין האשה טורפת מלקוחות. וכיון שכן יש לנו לחוש שמא כשתבוא לגבות לא יקבל הלוקח את הדין ויד עכו"ם תקיפה עלינו ולא נוכל להוציא מידו זכות האשה וא"כ ה"ז מזיק שעבודה ויכולה לעכב בידו. וכל מה שהבאנו ראיה דלא מצייא לעכב היינו משום דמיירי בזמן דצייתי דינא ולעולם תוכל האשה להוציא מיד הלקוחות ע"כ. הרי דהרב ז"ל חשש בזה"ז לשמא לא יקבל הלוקח ד"ת ולא נוכל להוציא ממנו וכתב שיכולה לעכב עליו. וכ"ש בנ"ד דרוצה למכור ע"י השררה יר"ה בנייר טאבו. וגם בלא נייר טאבו בזה"ז שכפי נימוסיהם אם היא תח"י טו"ש ויתברר זה בעדים וראיה דהוייא שלו בהחלט כנ"ל דודאי דסובר הרב ז"ל דיכולה לעכב. אם לא כשיכתוב עליו הלוקח נייר שתועיל גם כפי נימוסיהם דכשתצטרך האשה לטרוף הקרקע ממנו דהוא מחזיר לה הקרקע בלי דו"ד אזי אפשר דבאופ"ז אינה יכולה לעכב כיון דשעבודה יהיה קיים. אך אמנם סיים ה' ז"ל שם אף בזו מצאתי בדברי הרשב"א ז"ל שאינה יכולה לעכב דכתב בתשו' וז"ל בעל שמוכר בנכסיו לגוי במקום שאין בני חורין לא טוב עשה שמזיק שעבודה. אבל משורת הדין א"א לה למחות בידו דדילמא לא תבוא לגבות ממנו לעולם אף כי תבוא לגבות הרי יש בידו נכסים ממקום אחר להגבותה ואפי' אין לו עכשיו שמא יהיו ואינו מזיק מעכשיו. ותדע לך מדגרסי' בפ' האשה שנפלו שלח ר"ת לאביי וכו' והתניא אמ"ר אבא שאלתי את סומכוס הרוצה למכור בנכסי אחיו וכו' ועצה טובה קמ"ל. ואם איתא דמצייא לעכב לימא אהני דלפעמים מצי לעכב אי זבין לגוי או לגברא אלמא וכו' ודינא איכא ולא עצה טובה בלחוד. ועוד העושה אפותיקי אפי' לב"ח דעלמא לא אשכחן דלא מצי מזבין אע"ג דאילו מכרו אין ב"ח גובה ממנו. ועוד בין בעל בין בע"ח דעלמא מי לא מצי מזבין במט' אע"ג דאין בהם דין קדימה וטעמא כדאמרינן דילמא פרע ליה ממקום אחר עכ"ל. ותשובה זו הנ"ל אנכי הדל באלפי לא ראיתיה כעת בתשו' הרשב"א כ"א זאת שמצאתי בח"ג סי' מ"ג ובח"ד סי' רע"ו ובמיוחסות סי' נ"ז דכתב דהאשה א"י לעכב ע"י בעלה מלמכור ע"ש ולא נתבאר שם בדבריו אם רוצה למכור לגוי ג"כ שאינה יכולה לעכב. זולת ראיתי למורם ז"ל בחח"מ סי' קי"א סי"ג דהביא שם בהגהה בשם תשו' הרשב"א ז"ל דלוה שרוצה למכור קרקעותיו לגוי והמלוה רוצה לעכב ע"י דא"י אח"כ לטרוף ממנו דפסק דאינו יכול למחות ואיהו ז"ל כתב מדידיה דאם נר' לב"ד שלא יהיה מקום לגבות חובו אח"כ דיכול למחות ע"ש. וה' פתחי תשו' ציין שם על תשו' מוהר"ם מרוטנבורג ז"ל חח"מ סי' י"ט דהאריך בכונת דבריו שבאיזה אופן יהיה נר' לב"ד אי נימא דהכו' אם לא נשאר לו עוד קרקע אחרת. או אם הכו' דהוא עני ביותר דלא נשאר לו מאומה. או די"ל דזו"ז אינם מעכבים מכירתו דאף שאין לו עכשיו שמא יהיה לו אח"כ בזמן גבייתו אלא הכו' הוא דאם יודעין בו שמכר כדי להבריח או שרוצה להרחיק נדוד וכדומה. ומסיק דנר' פשוט וברור דכונת רמ"א כאן במ"ש דאם נר' לב"ד כחלוקה הג' הנ"ל שר"ל אם ראינו שדעתו להברחה או להרחיק נדוד וכו' ע"ש.

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה