אור ברסלב
שערי עזרה אבן העזר › סימן ד

שערי עזרה· רבי עזרא הכהן טראב מסלתון

אבן העזר · סימן ד

סימן ג

הטור באה"ע סו"ס ט"ל כתב נתקדשה לו ע"מ שלא יהא בה מומין ונמצאו בה מומין ורפאן הרופא ה"ז מקודשת. והק' מרן הב"י ז"ל דאיך פסק דלא כהתו' והרא"ש ז"ל דס"ל דאינה מקו' ובס' בד"ה ישב תמיהא זו והב"ח ז"ל כתב דט"ס יש וצ"ל בו ודקדק כן מכח הלשון ודשרי ליה מריה להב"י ז"ל ובקונ' אחרון שלו נתן הכרח דאין לחלק בין לשון שאין עליה מומין ללשון שלא יהא בה מומין דאם אתה אומר באיש שהתנה כך בל' זה דאינה מקו' אם ריפאן הרופא ה"ה אם האשה התנית כך באותו ל' נמי אינה מקו'. ואם באיש שהתנה כן באותו לשון וריפאן הרופא מקו' ה"ה באשה אלא בקפי' המומין תליא וכו' וכמ"ש התוס' וכך היא דעת הרא"ש והב"י ע"כ. וכונתו מבוארת היא לע"ד דאם לא אזלינן בתר קפידת המומין אלא בתר הלשון אם אתה אומר באיש שהתנה כך בל' זה דאינה מקו' אם נתרפאת ה"ה באשה שהתנית כך בל' זה נמי אינה מקו'. ואם באיש שהתנה כך מקודשת ה"ה באשה ומדוע חילקו בין איש שהתנה לאשה א"ו בקפידת המומין תליא מילתא. ולכן באיש שהתנה אינה מקו' ובאשה שהתנית מקו' דאיתתא בכ"ד ניח"ל משא"כ באיש דקפיד וכיון שכן ליכא חילוק בין לשון שאין עליה מומין ללשון שלא יהא בה מימין אינה מקו' דקפיד ומדכר דכיר ונמאסת היא בעיניו כן נ"ל בכונת דבריו. דמזה ת"ם אני הדל במה שראיתי בס' חלקת מחוקק דהביא מ"ש הב"ח דט"ס יש בהטור וצ"ל שלא יהא בו ונסתפק בדעתו אם אמר ע"מ שלא יהיו בה מומין וכתב דהוו ק"ס וסיים ועיין בקונ' אחרון והב"ש ז"ל כתב דאף לגי' הב"ח נר' דין זה דע"מ שלא יהיו בה מומין וכו' דמקו' אמת למ"ש בכה"ג הוי נתקיים התנאי והח"מ כתב דהוו ק"ס ע"ש. דמאחר דעי"ק המה ראו דברי הב"ח בקונ"א ומבואר שם דאין לחלק בין ל' שאין עליה מומין ללשון שלא יהיו בה מומין דבכולהו אינה מקו' איך כתבו כן בדעתו ז"ל וצ"י. והי"א ז"ל הביא דברי הב"ח דכתב דט"ס בהטור וציין על הקונ"א וגם ע"ד הח"מ והב"ש ז"ל. גם הרב ארץ צבי העתיק דברי הב"ש ולא ידעתי מדוע לא העירו מזה כלל. וה' אמ"ט ז"ל הביא דהפרישה והב"ח הגיהו דצ"ל ע"מ שלא יהא בו. וכ' לקיים הגי' דכונת רבינו לומר דדוקא כשהיו עליה מומין בשעת התנאי אע"ג דנתרפאו אינה מקו'. אבל אם היו עליה מומין קודם הקי' וקודם התנאי וכבר נתרפאו בשעת התנאי לא אמרי' דהיא נמאסת בעיניו וכמ"ש בשי' מקו' לכתובות אבל מכל מקום יותר נכון להגיה בו עכ"ל:

ואחהמ"ר לענ"ד לא ניתן ליאמר ישוב זה שהרי לישנא דתנאה אינו ע"מ שלא היה בה לכשנאמר דהתנאי הוא על העבר וכיון שנתרפאת מקודם הקי' והתנאי מקו'. כ"א דתנאו הוא שלא יהא בה מומין ואמטו להכי אנן מפרשינן כונת דבריו דהיינו שלא ישארו בה המומין וכיון שנתרפאו הרי נתקיים תנאו והוא ברור ואפשר דלכן כתב דיותר נכון להגיה בו. ועיין בספר מג"ס עשין ד' ע"ו דאף הוא היה מתכוין להגהת הב"ח והפרישה. ועיין עו"ש במ"ש מקודם דמבואר דישוב הר' אמ"ט ל"מ הוא ע"ש:

תוכן העניינים

שערי עזרה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה