שער המלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יצחק נוניס בילמונטי
פרק ה · הלכה יט
אמר לה כו' בשכר שאדבר עליך לשלטון כו'. משנה פ' האומר ואמרינן עלה אמר ר"ל והוא שנתן לה ש"פ ובשכר לא והתניא בשכר שהרכבתיך על החמור כו' וכ"ת הכי נמי בדיהב לה שו"פ והא בשכר קאמר כו' וראיתי להרשב"א בחידושיו שכתב וז"ל והא דמיהדר אפי' טובא ולא מייתי הך ברייתא דעשה לי שירין כו' דפליגי בה תנאי בהדיא בהא מילתא ברייתא לא שמיעא ליה כו' וק' טובא דמאי קושיא שהרי אמרינן התם ואבע"א דכ"ע ישנה לשכירות והכא באומן קונה בשבח כלי קמפלגי ואם כן מההיא ברייתא לא הו"מ לאקשויי מינה לר"ל דאיכא למימר דר"ל ס"ל דבאומן קונה קמפלגי ולעולם דכ"ע ישנה לשכירות. אמנם מהך ברייתא דמוכח מינה דס"ל אינה לשכירות קשיא לי' שפיר דאם כן מאי דוחקיה דר"ל לאוקמא בדיהיב לה לוקמא אפי' בדלא יהיב לה ס"ל כמ"ד אינה לשכירות וכמ"ש הוא ז"ל שם וכן פי' הריטב"א בפשיטות יע"ש: והנראה לע"ד שדעת הרשב"א דאע"ג דההיא ברייתא דעשה לי שירין כו' מוקמינן לחד שינויא דכ"ע ס"ל ישנה לשכירות ובאומן קונה קמפלגי מ"מ בתר הכי מייתי התם ברייתא דקתני בשכר שעשיתי עמך אינה מקודשת בשכר שאעשה עמך מקודשת ר"נ אומר בשכר שאעשה עמך אינה מקודשת כו' ואמרינן התם בין ת"ק ור"ן איכא בינייהו שכירות כו' יע"ש ומדלא קאמר הכא בגמרא ואבע"א אומן קונה בשבח כלי איכא בינייהו משמע דבהך ברייתא ע"כ ליכא לאוקמא לפלוגתייהו אלא בישנה לשכירות דאי באומן קונה קא מפלגי אדתני בשכר שאעשה עמך מקודשת לפלוג וליתני דבשכר שעשיתי בין היכא שהכלי בידו להיכא שאין הכלי בידו וכ"כ הרב שם יע"ש ואף שהרשב"א ז"ל תפס קושייתו מברייתא דעשה לי שירין רישא דמילתא נקט וסמך אהך ברייתא והריטב"א ז"ל נראה דס"ל דבההיא ברייתא נמי מצינן לאוקמא לפלוגתא באומן קונה ותלמודא חדא מינייהו נקט וסמוך אהאי ואי בעית אימא דלעיל מיניה ודוק: עוד ראיתי להרשב"א ז"ל שם בסמוך שכתב וז"ל ומאי דוחקיה דר"ל תמיהא מילתא מאי קאמר דהא משום דר"ל ס"ל ישנה לשכירות מוקי למתני' בדיהיב לה שו"פ. וי"ל דאנן הכי מקשינן כיון דאיכא מתני' דקתני בהדיא אינה לשכירות ולית ליה לר"ל שום תנא דליתני כוותיה נוקי מתני' כפשטא ולא נוקי בינייהו פלוגתא בכדי כו' יע"ש ולע"ד דבריו תמוהים במ"ש דלית ליה לר"ל שום תנא דקאי כוותיה שהרי ברייתא דעשה לי שירין בין דנוקי לפלוגתייהו בישנה לשכירות ובין דנוקי באומן קונה ע"כ איכא תנא דס"ל ישנה לשכירות וצ"ע ובמ"ש וכ"ת ה"נ בדיהיב ליה כו' כתב הרשב"א וזה לשונו אבל רישא דקתני שהרכבתיך אינה מקודשת לא הוה ק"ל דדילמא ס"ל כמ"ד מלוה ופרוטה דעתיה אמלוה ומיהו בשכר שארכבתיך ובדיהיב לה פרוטה מקודשת דאין דעתה על מלוה העתידה לבא אבל על מלוה שכבר באה דעתה עליה עכ"ל וק"ל ממ"ש הרשב"א ז"ל פ' הא"מ דמ"ח וז"ל ומלוה ופרוטה מקודשת דדעתה אפרוטה וכדתנן בפירקין דלקמן ע"מ שאדבר עליך לשלטון כו' ואמר ר"ל והוא דיהיב לה פרוטה דהו"ל מלוה ופרוטה ודעתה אפרוטה והילכך מקודשת כו' יע"ש והשתא קשה דכפי מ"ש כאן והוא מוכרח מאי ראיה מייתי מהכא שאני הכא דהוה ליה מלוה העתידה לבא ולעולם דבמלוה שכבר באה דעתה אמלוה וצ"ע: