שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
יו"ד · סימן צח
ז"ל הטור אר"י כל איסורין שבתורה בס' וכו' וכ"כ א"א הרא"ש וכתב הב"י דהטור מספק"ל בדעת הרא"ש אם בעי אומן או לא יע"ש והא דמספק"ל בדעת הרא"ש אם בעי אומן או לא ולא מספק"ל אם בעינן מסל"ת באומן משום דכתב הרא"ש נחתום גוי א"כ משמע דאפי' באומן בעינן מסל"ת אבל מספק"ל בדעת הרא"ש אם הרא"ש דכתב נחתום גוי ר"ל דבעינן תרתי או הרא"ש נחית לומר דאפי' באומן בעינן מסל"ת ואה"נ באינו אימן נמי מהני ולפי הצד שנאמר בדעת הרא"ש דאפי' באינו אומן מהני עכ"ל הא דקאמר הגמ' קפילא פירושו כמו שפירש לדעת הרמב"ם אבל התה"ד הבין בדברי הטור דלשיטת אביו בעינן תרתי:
והנה יש להביא ראיה דטעם שאינו נרגש לסתם בני אדם לא הוי טעם מהא דפליגי לעיל אי יש בגידין בנ"ט או לאו והקשה הרשב"א ז"ל וכי פליגי במציאות ותירץ דאיכא טעם כל דהו ופליגי אי חשיב טעם אי לא ופסקינן הלכתא אין בגידין נ"ט אלמא דטעם כל דהו לא הוי טעם ובזה י"ל קושיית הפלתי על הש"ך ודו"ק: