אור ברסלב
שלמי תודה (שוע) או"ח › סימן רמז

שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה

או"ח · סימן רמז

סימן רמה

סעיף א' שילח אדם אגרת וכו' והוא שקצן לו דמים וכו' כתב הסמ"ג דה"ט דאסיר לפי שניכר יותר שכתב ישראל ביד גוי הוא ויסברו שבשבת נתן לו אבל אם קצץ לו מעות ליתן לו בכך מותר דגוי אדעתא דנפשיה קעביד וכתב מהרש"ל בביאורו דהא דהוצרך לטעם זה ולא הספיק לו הטעם משים דמחזי כשלוחו כמו גבי עירות לעבדן משים דבשלמא עירות לעבדן דהוי אב מלאכה ממש משו"ה אסרו בלא קצץ אבל הבאת הכתב אינה נראית כ"כ אב מלאכה וכ"ש עכשיו דל"ל ר"ה א"כ אין בו משום איסור מלאכה דאורייתא והוי ראוי להתיר אפי' בע"ש ובלא קצץ לכך אמר משים דמחזי וכו' ומ"מ עיקר הטעם משום דמחזי כשלוחו ומשו"ה בקצץ מותר יע"ש וכ"כ ה' בגדי ישע על המרדכי יע"ש וכתב ה' א"ר דלפ"ז בכלים או בכתב עכו"ם שרי בין קצץ בין לא קצץ והמ"א פירש בדברי הסמ"ג משום דבאגרת קי"ל דאי לא קביע אסיר משא"כ בעורות לעבדן יע"ש וק"ל דהא הסמ"ג לא הבוא הא דמחלק בגמרא בין קביע ללא קביע כדי שנאמר דהוצרך לטעם זה להיכא דלא קביע ודברי מהרש"ל נראה עיקר ונ"ל דזהו דעת מהר"ם אלשקר הביאו המ"א שכתב מותר לשלוח כליו וחפציו ביד נכרי ואפי' בע"ש יע"ש ומסתמות דבריו משמע בין קצץ בין לא קצץ ומתחלה הייתי סבור לומר דמיירי שיש שהות ביום להגיע לשם אלא דאתא לאשמעינן דלא חיישינן שמא לא ימצא האיש בביתי ויצטרך לילך אחריו דדוקא באגרת הוא דחיישינן לזה משום דניכר דכתב של ישראל הוא וכמ"ש המ"א אלא דפשט דבריו לא משמע כן אבל לפי מ"ש מהרש"ל אתי שפיר בפשיטות דמותר אפי' היכא דליכא שהית משום דתחומין דרבנן וע"ש בספר הנז':

סעיף ג' אם שכרו לימים וכו' אם היא בע"ש אסור וכו' עיין לה' א"ר שכתב דאע"ג דפסק בסעיף א' דבלא קצץ אסיר אפי' מיום א' ס"ל למרן דזה מקרי קצץ גם לדעת הרי"ף והרמב"ם ומותר אפי' בע"ש אלא שחשש להחמיר בע"ש כהר"ן יע"ש ומדברי מרן בב"י סי' רנ"ב אין נראה כן אלא דזה מקרי לא קצץ ואסור לדעת הרי"ף והרמב"ם אפי' מיום א' כמו שיראה המעיין שם ושו"ר לה' ת"ש שכתב כדברי ה' א"ר וכתב דמרן בש"ע חזר בו ממ"ש בב"י בסי' רנ"ד יע"ש ואפשר שזו היא כוונת ה' א"ר ז"ל:

תוכן העניינים

שלמי תודה (שוע)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה