שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן רמה
סעיף א' ישראל וכו' אם התנו מתחלה וכו' שיהיה שכר השבת לעכו"ם לבדו וכו' כתב המ"א אכל אסיר לחשוב עמי ולומר אתה נטלת בשבת מרובה ואני מיעט נחלק המותר כמ"ש הראב"ד וב"י בשם תשובת הגאונים וב"ח יע"ש ולכאורא מדברי מרן בס"ב נראה דפליג ע"ז שכתב היכא שהתנו בתחלה אם אח"כ נתר הכיתי לחלוק בשוה מותר הרי שמתיר היכא שהתנו אף אם אח"כ באו לחשבון וחלקו בשוה ולכאורא י"ל דבס"ב מיירי היכא שחלקי בסתם ונתרצה הכיתי לחלוק בשוה אבל היכא שהזכיר לו בפירוש אתה נטלת בשבת מרובה נחלק המותר אסיר אבל לכאורא מדברי מרן בב"י אין נראה כן שכתב משם מהרי"א דמהרמב"ם משמע דבהתנו בכל גוונא שרי מדפירש דאם באו לחשבון אלא התנו ולא אהתנו כפירוש הראב"ד שמעינן דהיכא דהתנו בכל גוונא שרי יע"ש הרי משמע דהיכא דהתנו בכל גוונא שרי דאי במפרש אסיר אכתי עדיין קשה דאמאי לא מפרש הרמב"ם דאם באו לחשבון קאי אהתנו והיכא שאמר אתה נטלת בשבת מרובה וכו' אלא ע"כ דבהתנו בכל גוונא שרי וכמ"ש הט"ז בסעיף ב' יע"ש ושו"ר לה' אליה רבא שנ' דמ"ש מהרי"א היכא דהתנו שרי בכל גוונא היינו בין שבא לחשבון ואמר כמה ימי שבת נטלת ואני אטול כנגדן בימי החיל הן רב הן מעט בין שחולקין בשוה שלא הזכירו ממה שהיה בשבת מרובה ומ"ש הט"ז אין ראיה דכבר תירץ הב"ח דקמ"ל דאף שלא אמר מלא לי אסיר היכא דלא התנו יע"ש: