שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה
או"ח · סימן נו
סעיף א' בהגהה ולא יפסיק בין יהא שמיה רבא למברך עיין במג"א ז"ל שכתב דזהו מתורת חומרא כמו בחליצה ולא מדינא דמדינא לית לן בה וכדאסיק רב ספרא בסיכה יע"ש ולעד"נ בכוונת המג"א דלפי מ"ש שכוונת רמ"א הוא חומרא בעלמא א"כ לפ"ז גם הג"א שכתב דלא יפסיק בין שמיה לרבא הוא מתורת חומרא בעלמא ואין אנו צריכין לדחוק כמ"ש מעיקרא דמדינא קאמר והא דקאמר ר"ס לית לן בה הוא בין רבא למברך אלא ר"ס דקאמר לית לן בה הוא אף בין שמיה לרבא ומ"ש הג"א דלא יפסיק בין שמיה לרבא הוא מתורת חומרא בעלמא כמו בחליצה ולפ"ז שפיר למד רמ"א דלפר"י אין להפסיק בין רבא למברך ועיין להבר"י מה שהקשה על המ"א ולפמ"ש בכוונתו ניחא וכמו שתירץ הרב ז"ל ועוד ראיתי להרב שם שכתב דלפי מה שנראה מדברי המ"א דלפר"י אין להפסיק לא בין רבא למברך ולא בין שמיה לרבא צריך להגיה בהרמ"א ולא יפסיק בין שמיה רבא מברך יע"ש ואני הצעיר ראיתי בספר עולת תמיד שהגירסא היא כמו שכתב הרב יע"ש: סעיף ה' לאחר שסיים הקדיש פוסע ג"פ כתב הרב מטה יהודה דזהו דוקא בקדיש תתקבל יע"ש וראיתי בכתבי הקודש להרב החסיד מוהר"ר שמואל טייב זצוק"ל שדחה דברי הרב ומסיק שבכל הקדישים פוסע ג"פ וכתב שהרצה דבריו לפני מוה"ר הגדול מהרי"ט בעל ערך השלחן ולקצת מחכמי הדור והסכימו עמו וכן ראיתי להרה"ג מופת הדור מהר"ח פלאג'י זצוק"ל בספרו הקדוש כף החיים סי' י"ג אית כ"א שכתב שנעלם מהם הרדב"ז בחדשות ח"א סי' של"ט דמפורש יוצא מדבריו דבכל קדיש צריך לפסוע ג"פ וע"ש: