אור ברסלב
שלמי תודה (שוע) או"ח › סימן יד

שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה

או"ח · סימן יד

סימן יג

סעיף א' ציצית וכו' האשה כשרה לעשותן כתב הט"ז והא דנשים שלנו טוות ציצית זה מותר אסי' לר"ת:

דדוקא אתליה בבגד הוא דקפיד וזו מלתא אחריתא וכ"כ הגה"מ הביאו הב"י ואף ע"ג דטעמא דר"ת משום דאמרינן כל שישנו בלבישה ישנו בעשיה ודאי דכונת ר"ת לאו דדרשינן נמי הכא מהיקשא דלא תלבש לגדילים תעשה כל שישנו בלבישה ישנו בעשיה דהא האי קרא לא מיירי בלבישת ציצית וכמ"ש התוס' במנחות ועיד ר"ת כ' ג"כ דכל מציה שאין האשה חייבת בה אינה יכולה לעשית וכמ"ש הרא"ש בגיטין והתם ליכא היקשא לזידרש הכי אלא ע"כ דכונת ר"ת למו בעלמ' דילפי' מתפלין דכל שאינו בלבישה אינו בעשיה ומשו"ה כתב הט"ז דטוות ציצית אף לר"ת דלא ילפינן מהתם אלא תליה כמו כתיבה דתפלין אבל דבר אחר לא ועי' לקמן סי' ט"ל ועי' לה' משבצות זהב שנתקשה בדברי הט"ז והניח הדבר בצ"ע ולפמ"ש א"ש:

סעיף ג' שאלה כשהיא מציייצת וכו' עיין מה שהקשה הט"ז מלולב דקי"ל דאינו יוצא בשאיל והר' אליה רבא כתב דעיקר טעמא דהרא"ש משום דמיעוט דכסותך כתיב בעשיית הציצית דפטיר לעשית בו ציצית אבל בשכבר נעשה בו ודאי יוצא בו ובזה מתרץ קושיית הרב ט"ז יע"ש ובזה ניחא מה שהיה קשה אצלי עמ"ש הרא"ש בריש הלכות ציצית וז"ל ומה שמת עטפין באשכנו בטלית של אחר כדי להפטר מן הברכה משום טלית שאילה נראה לי דטועים הם וכו' אבל השואל טלית מצוייצת צריך לברך וכו' יע"ש ולכאורא לפי הטעם שכ' הרא"ש בפכ"ה דגמר ומקני לו לשים מתנה יע"ש אם כן הכא אמאי טועים הם כיון שהשואלים אין כונתם לקנות ואדרב' הם רוצים שלא לקנות כרי להפטר מן הברכה וכן ראיתי לה' מחצית השקל ז"ל שתמה כן על הרא"ש יע"ש אבל לפמ"ש ה' אליה רבא ניחא וכן מבואר בדברי הרא"ש שם שלא הביא אלא טעם זה יע"ש:

תוכן העניינים

שלמי תודה (שוע)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה