אור ברסלב
שלמי תודה (שוע) או"ח › סימן יג

שלמי תודה (שוע)· הרב שלמה דאנה

או"ח · סימן יג

סימן יב

סעיף ב' אם היא וכו' מותר לצאת בה לרשות הרבים כתב הרדב"ז בסימן תשט"ז וכ"ת דחיישינן שמא מיפסק חוט א' בעודו בר"ה חששא רחוקה היא ואפי' נפסק אין חייב לפושטו בשוק דגדול כבוד הבריות ע"ש וכתב עליו מו"ה עה"ש וז"ל ולפי גירסת התוספו' בשבת דף ס"א גבי תפלין דאין יוצאין בו אפילו למ"ד שבת זמן תפלין דילמא מיפסק ואתי לאתויי ד"א בר"ה ע"ש הכא נמי הו"ל למיחש גבי ציצית ומ"ש הרא"ש דלא חיישינן כ"כ דאף אם יפסקו אין נפסלין מיד היינו משו' דס"ל דלא מיפסלי אלא עד שיפסקו כולן אבל לדידן חיישי' דאפי' בחוט א' נפסל ועוד קשה דלא סרי משום כבוד הבריות אלא בכרמלית דרבנן ולא בר"ה ע"ש ולא ידעתי מאי קאמר דליק חישינן והא מרן לעיל פסק כהרא"ש ועוד י"ל דהרדב"ז ס"ל כהרא"ש ומה שהקשה עוד דלא שרינן אלא בכרמלית י"ל דהרדב"ז ס"ל דליכא ר"ה בזה"ו וכ"נ מדבריו בסו' תרי"ח יע"ש:

שם בין טלית קטן וכו' כתב הר' פ"ת ראפילו באותם מינים דחיובא דציצית ליכא בהו רק מדרבנן דאפי"ה מופר לצאת בהם לר"ה יע"ש טעמו והוכיח כן מדברי הרמב"ם יע"ש וכ"נ עוד מדברי רבינו ישעיה הראשון הביאו הבר"י בסי' ומו"ה עה"ש לקמן בסימן ש"א אות י"ב ועי' למהר"ם מינץ בסי' ע"ח וק"י יע"ש:

סעיף ג' בהגהה ואפילי וכו' ודוקא בשבת דאסיר למשות ציצית יכו' והיינו כמ"ש המרדכי בשם ר"י הובא בב"י כיון דמ"ע אינה אלא להטיל בו ציצית כשילבשנו משו"ה אינו עובר על הלבישה בשבת כ שא"א לעשות ציצית אבל בחול דעובר על עשה להטיי בו ציצית אינו יכול ללובשו בלא ציצית וה' ט"ו כתב הא דתלה הטעם משים כביד הבריות אף ע"ג דר"י בלא"ה התירו מטעם הנז' משים כיון שיש במרדכי מי שחילק על ר"י הכריע רמ"א כר"י משים כביר הבריות ומשים כביד הבריות לחוד לא סגי דאין זה ביוש כ"כ וכמ"ש בב"י יע"ש וק"ל למה היצרך לומר משים דאין זה ביוש כ"כ תיפק"ל משים דלא דחינן שים מצוה דאוריית' מפני כבוד הבריות וכמ"ש בדרכי משה יע"ש וי"ל דהט"ז ס"ל כמ"ש המ"א דודאי מפני כבוד הבריות דחינן אפי' עשה דאורייתא בשב ואל תעשה ושאני הכא דלא הוי בזיון גדול ומשי"ה דוקא בשבת ולא בחול וכמו שכן חילקו התוס' בשבועות דף ל' יע"ש וזהו ג"כ כונת הט"ז שק"ל תפק"ל משים כבוד הבריות ואע"ג דאיכא עשה דאורייתא מ"מ הכא דהוי בשיא"ת דחינן ליה מפני כבוד הבריות ואהא תירץ דאין זה ביוש כ"כ וכיון דלא הוי ביוש כ"כ לא דחינן עשה דאורייתא אפילו בשוא"ת ולכך דוקא בשבת הוא דמותר ללובשו בלא ציצית מפני כבוד הבריות כיון דאינו עובר על עשה דלבישה אבל בחול לא והמ"א כ' על דברי ההגהה ואע"ג דציצית מ"ע דאורייתא ואיסור דאורייתא לא דחינן מפני כבוד הבריות מ"מ שרי וכולי עי' שם והא דלא הקשה אדברי מרן שכתב לא יסירנו מעליו דגדול כבוד הבריות משום די"ל דס"ל דאף עשה דאוריית' דחינן משום דהוי בשוא"ת וכמו שכן הקשה ה' מ"א ז"ל לקמן ואה"נ דאפי' בחול שרי והא דנקט שבת לרבותא דאע"ג דיש ג"כ איסור שבת א"צ לפושטו וכמ"ש הרב לקמן אבל בהגהה ל"ל הכי דא"כ אמאי אסר בחול ולכך הקשה המ"א שפיר דא"כ מ"ט דבשבת מותר ועי' לה' תוספת שבת בהגהותיו לסי' זה שנתקשה בזה יע"ש ואש מ"ש:

והגה ראיחי לה' חמד משה שהביא מ"ש התוס' בשבת דף:

קל"א ד"ה לא לכל דבציצית אין במצותן דחיית שבת וכתב הרב הנז' וז"ל ולפ"ד אם יש לו ציצית מוכנים מותר לתלותן בשבת והקשה הא קשר עליון דאירייתא ולפי דעת הפוסקים דצריך שני קשרים זעג"ז הוה ודאי של קיימא ולמה אין במצותן דחיית שבת עי' שם ולא ידעתי מאי קאמר דהא ודאי התיספות שכתבו אין במצותן דחיית שבת לא קאי אתליה דהתליה מכשירין היא ולא עיקר המצוה וכמ"ש שם רש"י בד"ה למעוטי יע"ש ומ"ש התוס' א במצותן דחיית שבת היינו דעיקר המציה היא לאחר שיטיל הציצית בבגד וילבשנו וכשהוא ליבש הטלית בציצית אז הוא מקיים מצות ציצית ואין כאן דחיית שבת בזה ועי' להתוס' ביבמות דף צ' כנ"ל ברור ופשיט בס"ד:

תוכן העניינים

שלמי תודה (שוע)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה