שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן רלט
א' ד"ד שבועה אינה חלה עד"מ הר"מ בפ"ה מה"ש דין ט"ו כ' וז"ל וכן הנשבע לחבירו שלא אעיד לך עדות זה שאני יודעה או שלא אעיד לך אם אדע לך עדות ה"ז לוקה משום ש"ש מפני שהוא מצווה להעיד ע"ש ונר' דדוקא בכ"הג אבל נשבע שלא לילך לידע לך עדות חלה דהא אינו מצווה ללכת לקבל לו עדות דמה"ט כ' האחרונים דשרי ליטול שכרו להעיד בכ"הג וכ"מ מדברי הש"ך סי' רכ"א סק"ל וראיתי לה' קול אליהו ח"ב חי"ד סי' י"ז כ' דאפי' נשבע שלא להעיד לו עדות שכבר יודעה לא הוי נשבע לבטל את המצוה משום דלא נזכר בתורה בהדיא דפשטיה דקרא דאם לא יגיד במשביעו להעיד ע"ש וליתא כמ"ש ובס' ב"ר סי' ז' כ' בנשבע שלא לפרוע לחבירו מה שחייב לו דאפשר דשבועה חלה עליו מדאמרי' מרי' בפ' א"נ ד"מ גבי אונס אי אמרה לא בעינא מי איתיה לעשה כלל ואפשר דעשה כי האי דקיל שבועה חיילה עליו ע"ש ותמהני מ"ש מנשבע שלא להעיד דאין שבועה חלה עליו אע"ג דשייך טעמא דאי אמר לא בעינא ואפ"ל דשאני גבי עדות דאיכא לאו דאם לא יגיד כמ"ש שם דגבי לאו אמרי' אי אמרה לא בעינא ודוקא גבי עשה דאונס דהעשה הוא שבא לדחות הלאו וע"ש בכ"ד מיהו כבר כ' התוס' שם בפ' א"נ דדוקא גבי אונס דגם היא עבדה איסורא הוא דאמרינן אי אמרה לא בעינא ע"ש ואפילו באונס נראה דאם נשבע לא חיילא ולא אמרה האי סברא דאי אמרה לא בעינא לענין נשבע לבטל המצוה וכ"מ מגמ' בפ' הלוקין די"ו דמוקי דמ"ל ביטלו ולא ביטלו גבי אונס במדירה ע"ד רבים ומדלא מוקי בנשבע משמע דלא חיילא והוי נשבע לבטל המצוה וע"כ דדוקא לענין דחיית הלאו הוא דאמרי' כן מיהו בנשבע שלא לפרוע חובו י"ל דלא הוי נשבע לבטל משום דפריעת ב"ח אינו מפו' בתו' והוי כמו נשבע להרע וח"ש דשבועה חיילא עליו כמ"ש הר"מ שם בה"ש שו"ר להרא"ש הביאו הטור ח"מ סימן ע"ג שכ' להדיא דהוי נשבע לבטל המצוה ע"ש ומ"ש שם לחלק בין נשבע קודם שתבא המצוה בין נשבע אחר שבאת המצוה ע"ש מדכרי הר"מ שכ' או שלא אעיד לך אם אדע אין נר' כן אח"ז ראיתי למהרימ"ט חי"ד סימן מ"ו שכ' בנשבע שלא ישא אשה לזמן ידוע שי"ל דלא הוי נשבע לבטל המצוה משום דאי לא רצתה לינשא לו שום אשה ליכא מצוה כלל וכמו דאמרי' גבי אונס אי אמרה לא בעי' וכו' והביא תשו' הרשב"א סי' י"ח דהטעם דאין מברכין על הצדקה משום דאי אמר העני לא בעינא ליתיה לעשה וכההיא דאונס ושוב הוכיח מגמ' דפ"ג דשבועות דפריך מאי אתן אילימא צדקה לעני מושבע ועומד מה"ס הרי דהוי נשבע לבטל המצוה ולא אמרי' אי אמר' לא בעינא וכו' ע"ש ומדברי הרשב"א הללו למדנו דגבי לאו נמי אמרי' אי אמרה לא בעינא וכו' דלא כמ"ש הב"ר:
ב' ד"ט מתפיס בשבועה איסורא מיהא איכא כ"כ הר"מ בפ"ב מה"ש והראב"ד הביאו הרא"ש רפ"ג דשבועות והרי"ן מיגש בחי' שם והסמ"ג לאוין רמ"א אבל הרי"ף והרא"ש והרמב"ן הביאו הר"ן שם דאפי' איסו' ליכא וכ"נ מדכרי רי"ו נתי"ד ח"ג שכ' דאם התפיס הב' בא' הב' מותר ע"ש והרשב"א בחי' שם הקשה להסו' דמתפיס בנדר כנדר ומתפיס בשבועה לאו כשבועה אמאי לא תנן לה במתני' דחומר בנדרים מבשבועות ותי' משם הרמב"ן דלא תנן אלא מאי דבנדרים חיילי וכשבועות לא חיילי ע"ש ותמהני על הרמב"ן ל"ל לדוחק זה הא כיון דס"ל דאפי' איסורא ליכא ניחא שפיר דלא תנן לה כיון דבשבועות מותר לגמרי לא שייך למתני חומר וכדאי שם בגמ' בנדרים די"ו חומר מכלל דאסור ע"ש בפירש"י והר"ן ועיין בהר"ן בשבועות: