אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן קע

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן קע

סימן קסט

א' ד"ב וכן עכ"ום שלוה מעות מישראל וכו' מדברי הש"ך ומור"ם בהגהה והט"ז נראה דפליגי בדעת מרן בש"ע אי אוסר בע"ק בר"ז ע"ש ולכ"ע בסתם ערב אפי' בז"הז דדייני הגוים בסתם ערב דינו כע"ק מ"מ שרי בד"ז דישראל הערב יכפה לישראל המלוה בדיננו שיתבע את הנכרי תחילה כ"כ מהראנ"ח ח"ב סי' ו' ועיין להרב גבעות עולם סי' ג' שדבריו תמוהים גם מ"ש דלא יוכל לומר קי"ל כהר"ן כיון דס' יחידאה היא ע"ש עיין בב"י בשם בעל העיטור ועיין להכנ"הג בהג"הט ולהרב עדות ביהוסף ח"א סי' ב' שכתב דבע"הע מיקל אפילו בשלוף דוץ ע"ש:

ב' בהגה וכן להפך שערב לו בעד הרבית והיינו בקנו מידו דגבי רבית הוי ערב שלא בשעת מ"מ כ"כ הש"ך ועיין לה' גבעות עולם סימן ג' ואם כלל הקרן עם הרבית א"צ קנין ותלייא במאי דאפליגו רבוותא גבי נכרי ונתגייר ברבית שיעלה בסי' שאח"ז:

ג' אבל א"צ וכו'. עמ"ש הט"ז בענין התקשרות ועיין להל"ר סי' ט' ולהמ"ב סימן ס"ז ועמ"ש הט"ז עיין לה' חוות יאיר סי' ק"צ ולהמ"צ ח"ב סי' ע"ח:

ד' ואם תפס וכו' דלא גרע מא"ר הב"י חולק ע"ז וס"ל דהוי ר"ק אלא בע"ק ס"ל דס' הוא אי הוי א"ר או ר"ק והמע"ה ע"ש ועמש"ל סימן קס"ג ועיין להד"מ בח"ב סי' ק"י ואפילו לדעת מור"ם יש לצדד בערב שלוף דוץ אי הוי ר"ק ועיין להט"ז והש"ך ולהפ"מ ח"א סי' נ"א שנראה מדבריו דלדעת מור"ם אפילו ערב שלוף דוץ הוי א"ר ועיין למהראנ"ח ח"ב סי' ו' ולה' זרע אברהם חיו"ד סי' ב' דכ"ט ולהרב גבעות עולם סי' ג' ולמהר"ש חסון סי' כ"ח:

ה' אם נעשו ערבים לגוי שלוה מישראל שלא מדעת הגוי והגוי אינו יודע בערבותא ואח"כ נודע לו. עיין להמ"צ ח"ב סי' ע"ח ואם לא נתרצה הלוה כלל עם המלוה אלא הערב עם המלוה וא"ל שלצורכם לוה עיין לה' פ"מ שם ולה' זרע אברהם סי' ג' ולה' מכתם לדוד סי' י"ו שהוכיח במישור דאיסור דאורייתא הוא ועיין למהרש"א בס' משד"ר:

ו' ואם זקף העכ"ום וכו' כ"כ המרדכי בשם מהר"ם בפ' אז"ן וכ' הטעם דאפילו הלוה מביא מעותיו לגוי לא ינכה הרבית בדיניהן וא"כ נתחייב בו משעה א' אבל אם הגוי מנכה לו הרבית ולפי' רוב הזמן מתרבה הרבית אסור ע"ש ומהריק"ו שוקל"ו כ' בדעת הרא"ש גבי ברייתא דזקפן דדוקא בריבית שעלה קודם הגירות ומודה הרא"ש בנדון מהר"ם כיון דאפילו מביא מעותיו וכו' וכתב מרן כב"י דמתשו' הרמב"ן בסי' רכ"ג נר' דמסתפק בד"ז והמ"צ סי' ע"ח כ' דהרמב"ן לבסוף פשיט"ל מגמ' דפ' י"נ דאפילו זקפן לא נתחייב בו משעה א' ע"ש ומ"מ נראה דלא כ"כ הרמב"ן אלא היכא דמנכה לו אם יביא מעותיו אבל היכא דאין מנכה לו מודה למהר"ם ובהכי ניחא מ"ש הש"ך בח"מ סי' ס"ו סקצ"ז תשו' הרמב"ן הלזו אמ"ש הרשב"א הביאו הב"י שם ע"ש ומ"ש הש"ך דתשו' הרמב"ן מיירי בלא זקף ע"ש ליתא דמדברי מרן בב"י בסי' זה שכתב והרמב"ן מסתפק בד"ז מוכח דמיירי בזקפן נקטי' דהיכא דאפילו מביא לו מעותיו אינו מנכה לו ב"ע מודו דנחשב הכל כקרן ויכול למוכרו וכ"כ מהריק"ש בהגהותיו דאם זקף ע"ע הרבית כמלוה ממש דמי וד"ז מוסכם מכל הפו' ע"ש ועיין למהראנ"ח ח"ב סי' ו' ובעיקר ראיית הרמב"ן מגמ' דפ' י"נ עיין למהר"ם מינץ סי' ס"ו ועיין לה' נחפה בכסף חי"ד סי' ג' ולהש"ך סי' זה סק"ה:

ז' כתב הרב עדות ביהוסף ח"א סי' ט"ו בסופו דיש לצדד דלא חלק הטור עם הר"י אלא בפרע הרבית מדעתו אבל אם אנסו הגוי לערב בע"כ מודה הטור ע"ש:

ח' אם נהגו שאפילו ב' ע"ק לא יתבע הערב תחילה מותר כ"כ מרן בב"י בשם בע"הת ע"ש:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה