אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן קיח

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן קיח

סימן קיז

א' ד"י אם אינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין כ"כ התוס' בפ"ק רע"ז די"ב ע"א משם ר"י והוכיחו כן מדאמרי' קסתא דמורייסא בלומה וכו' ע"ש והיינו דס"ל דהתם לא מפסיד הגוי דאפשר שיערב טיפה א' שאין לו בה הפסד ובן לשון הרא"ש שם שכתב אלמא לא חיישי' שיערב דבר מועט ומה שהק' מהרימ"ט סי' ג' דחמרא במורייס מין בשא"מ ובעי' נ"ט ולא סגי בטיפה א' בבר כתבו הראשונים דבאיסורי גוים לא הלכו חכמים אחר הרוב משום הרחקה וכ"כ הפר"ח אבל מתשו' הרשב"א שהביא מרן בסי' זה שכתב לא חיישינן שיפסיד את שלו שיטיח פניה בשומן שלו ע"ש נראה דדוקא לא חיישינן שיפסיד אבל אם אינו מפסיד חיישי' אע"פ שלא נהנה וכ"נ מתשו' הרשב"א שהביא בב"ה ס"סי זה שכל דבר שיצטרך הגוי להפסיד את שלו להכשיל את ישראל לא חיישי' וראיה מההיא ארבא וכו' ע"ש וכ"נ מדברי רש"י שם בע"ז בד"ה רבא שכ' דהתם ל"ל הנאה לנכרי דנשדי נבילה בקדירה דמסתפי דאי חזי ליה ישראל תבע ליה בדינא ע"ש מש' ראי לאו משום דמסתפי היה אסור אע"פ שאין לו הנאה מיהו הריטב"א גריס בדברי רש"י דל"ל הנאה וכו' ועוד דמסתפי ע"ש מש' דמטעם דלית ליה הנאה לחודיה שרי לרבא דקי"ל כותיה ואפי' לא מסתפי ולאביי ס"ל דאסור אע"פ דיוצא ונכנס ולטעמיה אזיל בפ"ק דחולין דס"ל לאביי יוצא ונכנס אסור וס"ל לרש"י דאסור אפילו בדיעבד כחד תי' שכ' התוס' שם בחולין ול"ק מ"ש אפירש"י הריטב"א שם ע"ש ועיין לה' בעי חיי בחיו"ד סי' קע"ג בסופו ע"ש וכ"נ ממ"ש רש"י בע"ז דכ"ט ע"ב בד"ה משום איחלופי ברע ממנו ע"ש והתוס' שם בע"ז הקשו לאביי מ"ש משאר איסורין דשרי ביוצא ונכנס ונר' דר"ל דמאי מדמה אביי דלא חיישי' לדמי ע"ז מדלא חיישי' לנבילה שאני התם דהוי ביוצא ונכנס ושרי משום דמירתת וס"ל כחד תי' שכ' בפ"ק דחולין דאפי' לאביי שרי בדיעבד ביוצא ונכנס ולא אסר אלא לכתחי' אבל הפר"ח כ' דר"ל דמלישנ' דגמ' מוכח דדוקא דיעבד הוא דלא חשו חכמים ואמאי הא אפי' לכתחילה שרי ביוצא ונכנס בשאר איסורין ע"ש ודבריו תמוהים דאביי גופיה ס"ל בחולין דיוצא ונכנס בשאר איסורין לא שרי לכל הפחות לכתחי' והרמב"ן בחי' הקש' לפירש"י וז"ל אמאי ס"ד דאביי למיסר הא הו"ל עע"ג דשרי לכתחי' ואפילו היכא דבידו כמו שחי' ועוד דהכא לאו לכתחילה קאמר אלא בדיעבד מיירי כששפתו ולכ"ע אפילו יוצא ונכנס מותר ע"ש הרי דלא כ' לכתחי' אלא בעע"ג מיהו שם בחולין בסוף הסוגיא אמרי' אביי לא אמר כרבא התם לא נגע הכא נגע וא"כ אביי מודה היכא דלא נגע כההיא דיי"ן דשרי לכתחי' וצ"ל דס"ל להרמב"ן דהכא הוי כנגע כיון שקדירתו בידו וקדירה של ישראל סמוכה לה וכ' הפד"ח דמדברי הרשב"א בת"ה ד"צ נר' שאין לו הנאה לא חיישי' להכשיל ממ"ש היכא דהניח הנכרי התבשיל ביד עכ"ום דלא חיישי' שמא סילקו והחזירו דמה הנאה יש לו בסילוקו ע"ש וכבר הוכחתי דעת הרשב"א דאם אינו מפסיד חיישי' אפי' שאין לו הנאה וע"כ דשאני דת"ה דבשולי גוים דרבנן לא חשו וכן צ"ל במה שהביא ראיה שם בת"ה מדתניא מניח ישר' קדירה וכו' וההיא אפי' לכתחי' כדקתני מניח והרי כ' הרשב"א בתשו' סי' תשס"א דלא סמכי' לכתחי' אגוי אפי' היכא דמפסיד אלא ע"כ לחלק בין דאורייתא לדרבנן כנ"ל ברור בדעת הרשב"א ועיין לה' בני חיי:

ב' כתב מהרימ"ט ח"ב סי' ג' דוקא במידי דאית ליה טירחא אבל מידי דל"ל טירחא מכשיל לישראל אפי' לא נהנה ע"ש והפר"ח חלק עליו ע"ש ונ"ל ראיה לדעת מהרימ"ט מדאמרי' בפג"ה דצ"ז דבטעימת האיסור סמכי' אקפילא וכ' התוס' והרשב"א דדוקא אומן דלא מרע אומנותו אבל גוי שאינו אומן לא סמכי' עליה ואמרי' דמשקר הרי אע"ג דלא נהנה חיישי' דמשקר וע"כ משום דל"ל טירחא מיהו דמעשה לא עביד להחליף אבל דיבור בעלמא חיישי' להכשיל את ישראל ועפי"ז י"ל אמ"ש הט"ז בא"הע סי' י"ז סק"ה דגוי המעיר שמת בעלה ל"ח להכשיל כיון שאינו נהנה והוכיח. כן מכאן ותי' עפי"ז מה שהק' הריב"ש סי' שע"ז ע"ש ועפי"ה ליתא להאי דינא שם כלל כיון דדיבור בעלמא הוא וכ"מ מפסקי מהרא"י סימן קס"א דעדות גוי בעיגונא כ' חשש דמשקר וכן הובא לשון זה בכמה תשו' בדיני עיגונא ועיין להב"ש שם סקל"ח ע"ש:

והנה בע"ז דכ"ט ע"ב אמרי' אי משום איחלופי לא טרח פירש"י איחלופי רע בטוב ע"ש משמע דאפילו במידי דאית ליה הנאה לא טרח לזייף חותם א' וק"ל דא"כ מאי קאמר שם בדל"ט ע"ב גבי פת בחותם א' אי אחלופי קרירא בחמימא מידע ידיע ע"ש והשתא ל"ל טעמא דמידע ידיע אפילו לא ידיע לא טרח לזייף חותם א' אפילו אית ליה הנאה וצ"ל דמ"ש גבי יין רע בטוב היינו רע בטוב ממנו קצת דלית ליה אלא הנאה מועטת אבל חמימא בקרירה דהנאה מרובה טרח אי לאו דידיע וכ"כ הר"ן בהדיא בסוף ע"ז דע"ד ע"ב בדעת רש"י גבי רבא הוה משדר גולפי והביאו הב"י בסי' קל"ו ע"ש ועיין להפר"ח כאן במ"ש ע"ד מהרימ"ט ז"ל:

ג' די"ב יש להחמיר שלא להניח הקדירות וכו' אבל מדינא שרי אפילו בהליכת ב"הכ כמ"ש הרא"ש ז"ל ועיין להפ"ת ועיין בגמ' בפ' השוכר ד"ע ובתוספות שם בד"ה שמע ועיין להרב בעי חיי חיו"ד סי' קע"ג ע"ש:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה