שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן צה
א' ד"ב בהגה וכן אם היה הכלי שנתבשלו וכו' דוקא בנ"ט בר נ"ט דהיתירא אבל בנ"ט בנ"ט דאיסורא אפי' אם הוא לפגם אסור לכתחי' כדין נט"לפ דעלמא ולא מקילי' לכתחי' משום דהוא נ"ט בנ"ט כיון דהוא דאיסורא כ"מ ממ"ש מרן בב"י בסי' זה בד"ה כ' הר"ן בשם ש"ד שכ' ביורה שיש בה נ"ט של איסור ונכנס טעמו של איסור במים אסור ללוש באותן המים אע"ג דסתם כלים ש"ג אינן ב"י דאין להתיר נט"לף לכתחי' ע"ש הרי דאע"ג דנותן ט"לף ונ"ט בנ"ט כיון דהוא דאיסורא אסור לכתחילה והתוס' בחולין ד"ק סד"ה שקדם כתב לפי' הר"א ניחא מה שצוותה תורה להגעיל כלי מדין דהשתא יורה גדולה איך משתרייא ואי שיחזור ויגעילה והלא נ"נ דלא אסרה תורה אלא קדירה ב"י ע"ש מש' דאי אסרה תורה קדירה שאינה ב"י אע"פ דאז ע"כ דנט"לפ אסור כיון דאסרה אפי' אב"י מ"מ שפיר מגעיל כיון דהוי גם נ"ט בנ"ט אע"ג דהוא דאיסורא אבל אי לא אסרה תורה אלא קדירה ב"י ק"ל שפיר ולפי' הר"א ניחא משום דלא אמרי' נ"ט בנ"ט דאיסורא אסור אלא במידי דנעשה נבילה כמ"ש מרן בב"י. בסי' צ"ד דלא כהש"ך באופן דנר' מדברי התוס' דאפי' אי נט"לפ אסור ונ"ט בנ"ט לחודיה אסור בהצטרפות שניהם מישרא שרי ואפשר דמדרבנן הוא דכ' הש"ד דאסור אבל מדאורייתא שרי והתוס' אדין תורה קיימי ועיין להתוס' דקי"א דלא הוכיחו דנ"ט בנ"ט גם בנתבשלו שרי מדמגעילין יורה גדולה ולה' פלתי ס"סי צ"ד ולהכנ"הג סי' זה בהגהב"י אות מ"ה ע"ש:
ב' ד"ג בהגה ואז כל הכלים מותרין כ"כ מרן בב"י משם ש"ד אבל התוס' בפ' כ"ה דקי"ב כ' דאותו שהוא ב"י מותר משמע דשאב"י אסור וכ"כ בפסקי מהרא"י סי' צ"ו לדעת התוס' דלא כמהר"ם לובלין שם ובדברי התוס' י"ל דלא כ"כ אלא לטעמא דהמחבת נוגעת ביורה עצמה אבל לפי טעם הב' שרי ועמ"ש רש"ל ביש"ש שם בדברי התוס' ע"ש ואין כן משמעות דבריהם: