אור ברסלב
שלחנו של אברהם יורה דעה › סימן מג

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

יורה דעה · סימן מג

סימן מב

א' דין ב' אם ניקב בראש העב וכו' לשון רש"י ולא יצא המחט לחוץ וכו' כתב הב"ח דמיירי שניקב בצד הפנימי סמוך לכרס ונשתייר כעובי דינר זהב מצד חוץ דאמרינן דרך הושט נכנס ודחקוהו אוכלין ומשקין ונכנס לטחול ולא מיטרף משום ניקב הכרס כיון שהטחול סותמו אבל אם ניקב מצד חוץ על ידי מחט טרפה כדין מחט שנמצא בחלל הבהמה דחיישינן שמא ניקב אחד מאברים הפנימיים ע"ש והט"ז חלק עליו דאין הטחול סותם נקב הכרס ובס' מ"ח הוכיח כן מדברי הר"מ שכתב ניקב הכרס אין מי שסותמו ע"ש ולא מיכרעא די"ל דכי ניקב הכרס לחוד אין הטחול סותמו דאיכא חלב טמא מפריד ביניהם ובהכי מיירי הר"מ אבל כי ניקב הכרס והחלב שעל הטחול ונכנס המחט עד בשר הטחול אין דבר מפרט ביניהם וסותמו ועפ"ז גם מ"ש הט"ז מהש"ד ל"מ ודאיתי להתב"ש בסי' מ"ו סק"ג שכתב סברא הלזו ליישב דברי הא"וה שהביא הט"ז שם ע"ש מיהו בדברי הא"וה י"ל דכיוין על הקרום של הטחול דאינו סותם כמ"ש הט"ז בסימן זה סק"ב ועיין להפר"ח שם ואע"פ שגם הוא חלב טמא כמ"ש בסי' ס"ד כבר כ' מהר"י הלוי בסי' ל"ה דאינו תותב וסותם אע"ג דחלב טמא הוא ע"ש ומ"מ לגבי הכרס הוי תותב ולכך ל"מ אם ניקב הכרס לחוד לדעת הב"ח או ניקב גם הטחול להט"ז ומ"מ לדינא נראין דברי הט"ז וכ"נ דעת הש"ך והפר"ח:

ב' הגה נחתך וכו' בנחתך במקום העב דעת בעל העיטור דכשר הוא דפ' כשינויא בתרא וכ"כ רי"ו בדעת הרי"ף אבל רוב הראשונים הסכימו בנחתך טריפה וכ' מרן בב"י דגם דעת הרי"ף והר"מ כן מדסתם לן סתומי וכ"נ דעת מרן בש"ע והפר"ח הוכיח מגמ' דמ"ז בריאה שניקבה או שחסרה אי חסרה מבחוץ היינו ניקבה נר' דסתמה דגמ' לא ס"ל כשינויא בתרא ע"ש ולדעת בע"הע י"ל דס"ל כמ"ש הצ"צ סי' ע"א דבאיברים החלולים אפילו ניקבו מתחי' בריאתן טריפה אבל באיברים שאין חלולים כטחול וכיוצא אם ניקבו מתחי' בריאתן כשר ע"ש וא"כ נקב דפסיל בטחול היינו ניקב ע"י חולי או ע"י אדם ולכך יש חילוק בין נחתך לניקב לשינויא בתרא משום דניקב כאיב לה יותר מנחתך דמה"ט הוא דמפליג בשינויא בתרא בין ניקב לנחתך אבל בריאה דאפילו ניקב מתחי' בריאתו דלא כאיב לה טריפה כ"ש נחתך ועיין להפלתי סק"א ע"ש והפר"ח כ' דלפמ"ש מרן בב"י דלא מפלגי בין ניקב לנחתך אלא בנחתך כולו אבל מקצתו ודאי דהיינו ניקב א"ש אלא שהק' ע"ד מרן הב"י דל"ל להגמ' למי' ניקב לחוד ונחתך לחוד הא בניטל כולו מתני' היא ניטל הטחול כשר ול"ל לשינויא בתרא לא ניטל כל הטחול אלא כל הסומכיה לחוד דהא לרב עוירא קיימי' ואיהו לא מפליג בין סומכיה לקולשיה ע"ש ול"קדי"ל ניטל הטחול דמתני' בניטל ע"י סם אבל ע"י חתיכה. י"ל דטריפה ובסנהדרין דכ"א ע"ב איתא וחמשים איש רצים לפניו כולן נטולי טחול ופירש"י ע"י סם ע"ש לפ"ז לפום מאי דהסכימו רבוותא לפ' כשינויא קמא אם נחתך כולו טריפה אם הוא שלא ע"י סם מיהו קש' לדברי מרן דמתני' קתני חותך מן הטחול מש' מקצתו וכמ"ש הפר"ח ועיין להתב"ש ולהפר"ח סק"א:

נסתפק התב"ש אם נחתך כל הסומכיה ונשאר הקולשיה לבד אי דמי לניטל כולו וכשרה או דמי לניטל מקצתו ע"ש שהוכיח מדברי הרשב"א והר"ן דטריפה ועיין בדברי הפר"ח שהבאתי לעיל:

ג' אם הבשר סביביו שלם בת"ח. כ' דבעי' עובי דינר זהב וכ' הב"ח דחזר בו כאן בהגה דלא מצריך עד"ז ע"ש וכ"כ מהר"ם שיף שם בגמ' דלא בעי' עובי ד"ז אפי' ע"י צירוף ועיין להש"ך:

ד' ד"ד פחות מחצי עוביו. כ"ה לשון כל הפו' אבל בת"ח כ' אם נשתייר חציה שלא ניקב כשרה דודאי עובי ד"ז אינו יותר מחציה ע"ש ואינו מדוקדק:

ה' ד"ו טחול העוף וכו'. כ' הפרישה דטרפיות הטחול אינו מצד עצמו כיון דאם ניטל כשר אלא משום דסוף הכרס לינקב ולכך בטחול העוף דאינו סמוך לכרס כשר ע"ש ולפ"ד בכל טרפיות הטחול אם שהו יב"ח משתרו וכמ"ש מהרש"ל בפא"ט סי' פ' דכל הטרפיות דמשום הסוף מטרפי' להו כמו נפחתה הגולג' וכיוצא אי שהו יב"ח שרו דלא אמרו חכמים שיהיו כך אלא על הרוב ע"ש וקש' א"כ מאי פריך הגמ' ארב עוירא ממתני' דחותך מן הטחול וכו' לוקמה בשהו יב"ח מיהו י"ל דלרב עוירא גופיה דאפי' בקולשיה מטריף ע"כ דטרפיות הטחול מצד עצמו הוא וכמ"ש הפלתי ע"ש ועיין להכנ"הג והר"ן כ' דלמסקנא מוקמי' לה בקולשי' ע"ש ולפ"ה הומ"ל דלמסקנא מיתוקמא אפי' בסומכיה ובשהיית יב"ח אבל מדברי התוס' בדמ"ב ע"ב בד"ה ואמר יש להוכיח דלא כמהרש"ל שכ' דטרפיות דנפחתה הגולגלת משום סוף הקרום ודחו דמצינו הרבה בני אדם דחייו ע"ש וא"א נימא אותם ב"א ממיעוטא דלא ניקב הקרום ואפילו הרבה בני אדם מ"מ הוו מיעוטא לגבי כל ב"א וכי"ל ממ"ש והא דלא תני ליה משום דכבר תנא ניקב הקרום וא"א נימא דלא תני אלא טרפיות דל"מ בהו שהיית יב"ח דטריפה ודאי ל"מ בה שהיית יב"ח אלא ע"כ דאפילו טרפיות דאינם מצד עצמו אלא ע"ש סופו ל"מ שהיית יב"ח דידעו חכמים שודאי יהיה כן והוי ודאי. טריפה ולפ"ז בשום הים דקי"ל נשבר העצם אע"פ שלא ניקב טריפה כמ"ש בסי' ל' אפילו נימא דטעמו משום דסוף. הקרום ליפסק מ"מ לא מהני שהיית יב"ח ועיין להכנ"הג שם בסוף הסי' ולהש"ד שם בסי' ל' ולהנ"וב מ"ק חיו"ד סי' ה' ובמ"ב. חיו"ד סי' י"ח ע"ש:

ו' ניטל הטחול ע"י חולי טריפה ה' פלתי סימן מ"ד ועמש"ש:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה