שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן כז
א' כתב הטור כל שנפסלה בשחי' נבילה וכל ששחי' כראוי וד"א גרם לה ליפסל טריפה וכתב הב"ח דנ"מ לענין איסורין מבטלין זא"ז בסי' צ"ח וביאר דבריו בק"א דהיינו בנבילה של שור ועז ע"ש וס' פרי תבואה בחי' התשו' רט"ל ע"ג תמה ממ"ש הר"מ בפ"ד מה' מ"א בל שהוא מלאו אחד מצטרפין מב' לאוין אין מצטרפין חוץ מנבילה וטריפה שאע"פ שהן ב' לאוין מצטרפין דטריפה תחי' נבילה היא וא"כ כיון שמצטרפין אע"פ שהם ב' לאוין אין מבטלין זא"ז ע"ש וכבר כ' התוס' בזבחים דמ"ח ע"א בד"ה הפיגול אע"ג דפיגול ונותר מצטרפין זע"ז היינו בדלא מערב אבל במערב מבטלין זא"ז ע"ש ור"ן דכוותה אע"פי שמצטרפין זע"ז מ"מ במערב י"ל דמבטלין זא"ז כיון שהם ב' שמות ממ"ש ועיין להתוס' ברפ"ג דכריתות מיהו נ"ל דנבילה וטריפה אין מבטלין זא"ז ממ"ש התוס' במ' השוחט דל"ב ע"א בד"ה ורמינהי שהק' מאי פריך נימא דאשמועי' דהוי גם טריפה ונ"מ לחתך וכו' ותי' דמתני' משמע ליה לאחר שחי' ואי איתא דנבילה וטריפה מבטלין זא"ז אכתי נ"מ היכא דנתערב עם טריפה דאינה מתבטלת דאי לא הוי אלא נבילה בטילה בטריפה וא"כ מתני' דפ' השוחט אשמועי' דהוי נבילה ונ"מ אם נתערבה עם נבילה אחרת דל"ב ומתני' דפ' א"ט אשמועי' דהוי טריפה ונ"מ אם נתערב עם טריפה דל"ב אלא ע"כ דס"ל נבילה וטריפה אין מבטלין זא"ז מהך טעמא דטריפה תחי' נבילה כמו שמצטרפין זע"ז:
ב' כתב הטור נשברה המפרקת ורוב בשר עמה נבילה והתוס' בפ' השוחט דל"ב ע"ב כ' דדוקא בנשבר החוט ומהר"ץ בתשו' סי' ב"ח כתב דמסתמיות דברי הר"מ והטור נר' דאפילו לא נשבר החוט נבילה ע"ש וכנ"ל מדברי התוס' בזבחים דס"ט ע"ב בד"ה אי שכ' דאפילו טריפה אינה חיה לא מטמאה מחיים כמו נבילה מדאמר זעירי בחולין נשברה מפרקת ורוב בשר נבילה אבל בלא רוב בשר לא אע"ג דמלק סי' א' ומפרקת כדמשמע התם דפריך וכי מתה עומד ומולק ע"ש ונראה דכוונתם משום די"ל דאי ליכא רוב בשר אפילו טריפה לא הוי לזה כ' דאפי' סי' א' ומפרקת לא מטמאה אע"ג דבסי' א' הוי טריפה והיינו מדפריך שם גבי עולת העוף וכי מתה עומד ומולק דהיינו משום דחותך רוב בשר עם סי' א' וכמ"ש הריטב"א שם וכ"כ מהרש"א בדברי רש"י וכ"נ מהגמ' שם דכ"ט דאמרי' סי' א' בחוץ וסי' א' בפנים פסולה שכן עשה וכו' והא בלא"ה פסולה דכבר מתה בסי' א' בחוץ לשי' רש"י שם דמיירי בעוף אלא ע"ב דאינה מתה בלא רוב בשר וע"ש בתוס' וברש"י ד"ע ע"ב בד"ה אלא אמר מר וכו' ע"ש וא"כ הגמ' לא פריך וכי מתה אלא ברוב בשר וסי' א' ולמסקנא שם דהמליקה בלא רוב בשר ניחא ליה וא"א דטריפה אינה חיה ומטמאה מחיים הרי בסי' א' לחוד נטרפה ואכתי תק"ל וכי מתה וכו' כנ"ל בכוונתם והשתא אי דזעירי בנשבר חוט השדרה הו"ל לאוכוחי בפשי' למ"ל רוב בשר הא בנשבר החוט לחוד טריפה א"א דטריפה מטמאה מחיים אלא ע"כ דס"ל להתוס' דזעירי בלא חוט השדרה קאמר:
והנה מדברי התוס' הללו נר' דשובר שדרה דקתני בברייתא דחולין גבי מליקה לאו היינו חוט השדרה כמ"ש רש"י שם דכ"ח דא"כ הו"ל לאוכוחי בפשי' מכח טרפיות דחוט השדרה וכי מתה וכו' ולפ"ז אין טרפיות במליקה למ"ד אשלמ"ה ומ"ש בגמ' בחולין דכ"ח נהי דטריפה הוי תהני ליה מליקה וכו' לרווחא דמילתא וקושטא הוא דאינו טריפה וכ"כ מהר"ם מלובלין שם לחד תי' מטעמא דכולא חדא מליקה היא ע"ש ובזה ניחא מה שדקדק הרשב"א בחי' דכ"ט ע"ב אמ"ש בגמ' סי' א' למעלה וסי' א' למטה לכ"ע חייב שכן עשה בו מעשה חטאת וכו' דאמאי ל"ק שכן עשה בו מעשה טריפה ע"ש ועפי"ה ניחא דהתם קאמרי' לר"ל דס"ל אינה לשחי' אלא לבסוף ור"ל ס"ל בנזיר דכ"ט דאין שלמ"ה ולדידיה ליכא טרפיות כלל במליקה אך מדברי התוס' שם בד"ה כגון שכתבו מ"ט מאן דפטר כיון דבמליקה ל"מ אלא בשחי' ע"ש נראה דאי מחייב במלק בחוץ ניחא דמיירי במלק וליכא הכשר שחי' בחוץ וא"כ נר' דאפי' למ"ד אשלמ"ה הוי טרפה וכ"כ בדכ"א בד"ה לא גם הרשב"א בחי' דכ"ח הק' קו' מהר"ם לובלין ותי' דההיא דנזיר במחזיר כתי' הב' שתי' מהר"ם ולפ"ז למ"ד אשלמ"ה אם מחזיר שרי ואם לא החזיר טרפה והיינו למ"ד בדכ"א דחותך שדרה ומפרקת בלא רוב בשר אבל למ"ד ברוב בשר נבילה נמי הוי ובהכי ניחא דבגמ' בחולין בחולין דת"ק ע"א קאמר נבילה נמי הותרה מכללה אצל כהנים והתם אליבא דר"ל שם מיירי וקאמר דהוי נבילה אע"פ דס"ל לר"ל אין שחי' לעוף מ"ה וע"כ דהתם במחזיר מיירי ועיין להתוס' בדכ"א בד"ה הותזו ע"ש: