שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן כו
א' דין א' ניקב הוושט וכו'. כתב מהרש"ל ביש"ש סי' י"ז דוקא בניקב אחר ששחט המיעוט אבל ניקב אחר ששחט הרוב אע"פ שעדיין לא נשחט הקנה אינו נפסל בניקב וכ' הדרישה דלרש"י בעי' כולו וכ"נ מדברי הב"ח והיינו דס"ל לרש"י דהבעיא דשהה במיעוט סי' היינו אפילו במיעוט בתרא וכיון דה' דברים פוסלין במיעוט בתרא ה"ה בניקב ועיין להכנ"הג אבל הש"ך כ' דוקא ה' דברים אבל ניקב הושט אינו נפסל אחר ששחט הרוב ע"ש וכנ"ל מגמ' דל"ב ע"ב דאמרי' הדר ביה ר"ז מדבעי בניקבו ב"מ בין סי' לסי' וכו' ודחי לדבריו דרבא קאמר ע"ש וא"א דלשי' רש"י יש לחלק בין רובו לכולו בניקב הושט א"כ כ"ש בניקבה הריאה אחר ששחט הרוב דקנה דטריפה שהרי מסתבר להטריף בניקבה הריאה יותר מניקב הושט כמ"ש הפ"וד והט"ז סק"ב וכ"כ הפר"ח וא"כ לא מכשר ר"ז בניקבה הריאה וב"מ אלא אחר שנשחט כולו וא"כ אמאי בעי לה אליבא דרבא הא מצי למבעי אפי' לדידיה בניקב אחר שחי' הרוב ונהי דל"מ למבעי בניקב הושט דהא נקובת הוושט נבילה כדתנן התם מ"מ מ"ל בניקבה הריאה וב"מ אחר שחי' רוב סי' א' דאסורה באכילה ומ"ל אי מצטרף לטהרה מידי נבילה אלא ע"כ ר"ז מכשיר ברוב וא"כ כ"ש בניקב הושט אחר שחי' הרוב דכשר אפי' לדעת רש"י מיהו ממ"ש הד"מ ס"סי כ"ד משם הגהת מהרא"ק דאם אחר שנשחט הרוב פסק הטבעת ממחברתו וכבר היתה שחוטה הוי עיקור ופסול מידי דהוה ניקב הושט במקום שחי' ששחט כבר דטריפה ע"ש מש' שדעתו לפסול בניקב הושט אחר שחי' הרוב וי"ל דלא משוה להו אלא לענין במקום ששחט כבר והא כדאיתא והא כדאיתא ולעולם בושט אינו נפסל אחר שחי' הרוב אפילו לדעת רש"י וכמ"ש הש"ך: