שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
יורה דעה · סימן כב
א' דין ב' אם בישלו וכו' כתב הב"ח דלמ"ד חנ"נ אפי' בשאר איסורין צריך ס' גם נגד הקליפה דנאסרה במליחה ע"ש והפלתי תמה דמ"מ הקליפה דין בשר היא ולא דם וכיון דיש ס' נגד הדם כ"ש שיש ס' נגד הקליפה והעה"ש הביא דברי התוס' בחולין דק"ח ע"ב שהוכיחו דכיון דנאסר מכח נבילה הוי דין כשר כבלוע שבה ע"ש וי"ל דלא כ"כ התוספות אלא דלא נימא דהוי מב"מ ועיקר הטעם שלא יהיה האיסור חמור מן האוסר כמו שכ"כ להדיא אבל הכא אמרי' דבטל דהשתא מיהא בשר ואין נאסר יותר מן האוסר אבל מדברי התוס' ד"ק סר"ה שקדם וסילקו נר' כהב"ח שכ' יורה גדולה איך מגעילין אותה כיון שאין במים ס' נגד הפליטה ואין לומר דיחזור ויגעיל שנית דכיון דהמים נעשו נבילה חוזרין ואוסרים ע"ש וא"א מאי קו' אפי' חוזרין ונבלעין כשיגעיל ב' ש"ד דכשחוזרין ופולטין שנית הוי מב"מ ובטיל ברוב אלא ע"כ כיון דנאסרו מכח הבלוע דנעשה נבילה דין בשר הבלוע בהם אית להו ולא מים וה"נ דין הדם הבלוע בהם ולא בטיל וסבור הייתי לומר כמ"ש בתשו' הרמ"ע סי' צ"ו דהיינו טעמא שהחמירו במחבת ש"ג דבעי ליבון ומחבת של חמץ סגי בהגעלה משום דמחבת של גוים מטגנים בה במשקים של איסור כגון שומן ושמן וכיוצא א"כ המחבת בולעת האיסור שלא ע"י אמצעי ולכך בעי ליבון אבל מחבת של ישראל המשקין היתר הם ואין אסור אלא משום בליעת האיסור וא"כ מקבל ע"י אמצעי וסגי בהגעלה ע"ש ולפ"ד ע"כ מה שצוה הכתוב להגעיל כלי מדין לאו על מחבת דלא סגי לה בהגעלה וא"כ י"ל דהתוס' מק' כיון דהמים נעשו נבילה הוו המים איסור ובלע הכלי שלא ע"י אמצעי ולא סגי בהגעלה מיהו הא ליתא דא"כ אמאי לא הוק"ל בם מיורה קטנה דכשבישל בה הגוי איסור נעשים המים נבילה אלא ע"כ דיש לחלק בין איסור מחמת עצמו לאיסור דע"י בליעה אפי' אמרי' דנ"נ וא"כ ע"כ דס"ל כהב"ח ועיין מהרש"א בפ' ג"ה דצ"ט ע"ב בד"ה והאמר שנעלם ממנו דברי התוס' הללו: