שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן רט
ד"א ה"ז ממכרו קיים. כתב מהרש"ך ח"ג סי' ס"ב דוקא למי שפרע דאע"ג דבלוקח בדמים אכסרה קנה קנין גמור דמילתא דלא שכיחא היא וכמ"ש בגמ' ופו' מ"מ בפירות אכסרה הוי כקנין מעות אע"פ ששוין הן לענין אונאה בסי' רכ"ז והוכיח כן מדברי הר"מ ע"ש והרב מקור ברוך הי' נ"ה חלק עליו ע"ש:
ד"ד אין אדם מדשלב"ל וכו' כתב מהר"ם אלשיך סי' קל"ז מוכר בגד הבא מן הבאטן שעדין מחוסר ג' מלאכות אע"פ שלענין פיסוק כתב הר"מ דהוי כדבר שלב"ל לענין קנין הוי דבר שב"ל ע"ש ונראה דיש להוכיח. כן ממ"ש הנ"י בסוף השואל בשם הריטב"א דשוכר לחיבירו בית נפול מהני וחייב לבנותו ע"ש הרי דבית נפול והוי דבר שבא לעולם אע"ג דחסר כמה מלאכות וליתיה לבית כלל וכ"ש בגד דלא חסר אלא ג' מלאכות וכ"ש אם היקנא בק"ס דהקנין הוי כאלו שעבד נכסיו לזה כמ"ש הרא"ש הביאו הטור סי' שי"ב גבי בית סתם חייב להעמיד לו בית ופ' מרן בש"ע דלא כהרמ"ה ע"ש ומהר"ם גאלנטי רי' נ"א במכר בגד לחבירו ואין לו אלא צמר שרוצה לעשות ממנו הבגד נר' מדבריו דהוי דשלב"ל ונר' דוקא צמר דליתיה :
בגד כלל וגרע אפילו מבית נפול אבל בגד דחסר ג' מלאכות מודה דהוי דבר שבא לעולם ודלא כהכנ"הג וה' בני חיי שכ' דמיפלג פליגי רבוותא ע"ש:
בהגה כך אינו יכול למחול דשלב"ל כן הוכיח הר"ן בתשו' סי' כ"ג מגמ' בפ' ג"פ ע"ש וכ"מ מגמ' בפ' י"נ דקכ"ו ע"א בכור שחלק כפשוט לא וויתר בכל דק"ס אין לבכור קודם חלוקה והיינו משום דא"י למחול דשלב"ל ע"ש איברא די"ל דאפילו יכול למחול מ"מ יכול לחזור בו קודם שבא לעולם כמו בקנין למ"ד אדם מקנה דשלב"ל וא"כ י"ל הא דלא וויתר בכל הנכסים משום דיכול לחזור בו אך רשב"ם שם פי' בהדיא משום דאין אדם מוחל דשלב"ל כמו שאין ארם מקנה דשלב"ל ע"ש:
ד"א אע"פ שאין מדת הערימה ידוע וכו' נר' דאפילו המוכר יודע והלוקח אינו יודע קנה שהרי כתב הד"מ בפי"ג מה' מכירה דין ב' ופסקו מרן סי' רכ"ז דין י"ט שמעות באכסרה ופירות באכסרה דין א' להם וברפ"ה כתב הכ"מ דבמוכר מעות באכסרה אפי' המוכר יודע קנה ושכ"נ מפירש"י וגם דעת הר"מ כן ע"ש:
ויש להם אונאה וכו' כ"כ הטור ובסי' דכ"ז בדין מכור לי באלו הביא דעת אביו הרא"ש דאין להם אונאה מס' דהמע"ה דשמא הלכה כר"א ע"ש וצ"ל דיש חילוק בזה בין מעות באכסרה לפירות באכסרה ועיין להסמ"ע שם סקל"ד ובדרישה כתב דשאני ההיא דלקמן דבתורת חליפין ירד לה וחליפין אין להם אונאה ע"ש ומהרש"ך ח"ג סי' ס"ב נדונו בפירות באכסרה ובתורת מכר ירד לה ומייתי עלה ס' הרא"ש הלזו ע"ש ולדידיה צ"ל דהכא מיירי בלוקח לסחורה דאפי' חליפין יש להם אונאה כמ"ש הדדב"ז ח"א סי' דס"ג ועיין להמח"א ה' אונאה סי' יו"ד ולקמן בסי' דכ"ז לא מיירי בלוקח לסחורה ובהכי ניחא מה שקשה במה שכתב מהרש"ך שם דאפילו הרא"ש לא אמרה אלא בשתות אבל בשוה ק' במאתים יש לו אונאה כמו הקרקעות ע"ש וק' הא קי"ל דחליפין אין להם אונאה אפילו שוה ק' במאתים כמ"ש בסי' רכ"ז דין ב' ומכור לי באלו חליפין הן כדאי' בגמ' ועפי"ה ניחא דמהרש"ך בלוקח לסחורה מיירי ע"ש. וכתב מהרימ"ט חח"מ סימן י"ט דוקא אונאה דשער שבשוק הוא דיש בהם אונאה אבל אם נמצא במדתו יותר על האומר שאמדוהו אין בו אונאה דבזה נימא ידע ומחיל ע"ש: