שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן רז
ד"א בין שהתנה המקנה וכו' ואפי' תנאי שהוא לטובת המקבל והתנה הנותן מהני ולא אמרי' פיטומי מילי וכמ"ש מרן בב"י שכ"ד הר"מ ע"ש אבל התוס' והרא"ש בפ' אז"נ כתב דאם נגמר המקח הוי פיטומי מילי וכתב מרן בב"י בשם ת"ר דאם היה תנאי גמור בע"מ לכ"ע הוי תנאי ע"ש ומדברי הרא"ש בפ' הספינה דע"ז גבי ע"מ שתכתבו לו את השטר נר' דאפילו בתנאי גמור בעל מנת הוי פיטומי מילי ע"א ועמ"ש בא"הע סי' קמ"ה:
כתב הר"ן בפ"ג דשבועות גבי אלא מתנה לעשיר דבד"מ אם אמר שדה נתונה לך אם איני נותן לך מאתים זוז נתנם לו ולא רצה לקבל המתנה בטילה שלא נתכוון אלא במה שבידו לעשות והביאו הב"י בלי שום חולק וכתב הכנ"הג הגהב"י אות י"ו דהרשב"א חולק דבח"ב סי' רכ"ט כתב במכר שדהו בתנאי אם אינו נותן לו ולא רצה לקבל זכה הלוקח במה שבידו ע"ש ונ"ל דל"פ דלא כתב הר"ן אלא במתנה דלא תליא אלא בדעת הנותן אבל במכר תלה בדעת שניהם ובה"ג כ' התוס' בפ' הגוזל דק"ט לחלק בין מכר למתנה וכיון דתלי גם בדעת הלוקח הוי כמתנה ע"מ שתתן לי דעד שיבא לידו משמע כמ"ש הר"ן שם בשבועות ובהכי ניחא דהר"ן גופיה בפ' מי שא שאחזו גבי נתינה בע"כ כ' דקי"ל נתינה בע"כ הוי נתינה והיכא דנתן לו שדהו ע"מ שיתן לו מאתים זוז ונתנם לו בע"כ הוי נתינה ע"ש משמע דוקא נתנם לו אבל אם לא קבלם ל"מ ובפ"ג דשבועות כ' אע"פ שלא קבלם אלא ע"כ בגיטין מיירי שאמר המקבל ע"מ שתתן לי ובכה"ג ע"מ שתתן לי ממש קאמר וכמ"ש בשבועות דההיא דה"ז גיטך ע"מ שתתן לי דבעי' נתן ממש משום דמתנה מקבל ע"ש:
כתב מהר"ם אלשיך בתשו' סי' ה' דמתנת ש"מ בתנאי לא בעי' משפטי התנאים וכ"כ הרמב"ן במלחמות בפ"ב דביצה גבי עובדא דהבו ליה ת' זוזי ולינסוב ברתאי ע"ש ומהרימ"ט חח"מ סי' מ"ח הוכיח מדברי הרא"ש בתשו' כלל פ"א דאפילו במתנת ש"מ בעי' משפטי התנאים שנשאל על ראובן שנת נכסיו לב' בניו וריבה לא' ומיעט לא' ע"ת שלא יוכל שום א' למכור או למשכן עד שיהיה הקטן בן עשרים ועמד הגדול ומכר ועבר על התנאי והשיב דלכאורה התנאי מעיקרא בטל כיון דמקבל מתנה ראוי ליורשו אין לה הפסק כדאמרי' בפ' י"נ לדברי ריב"ן נכסי לך ואחריך לפ' אם היה ראוי ליורשו אין לאחריך כלום ודחה דמ"מ התנאי מועיל ובסוף התשו' כ' דבעי ת"כ וההיא דאין לה הפסד בש"מ היא א"כ ע"כ דנדונו בש"מ מיירי ואפ"ה כ' דבעי' תנאי כפול ע"ש ול"מ כלל דהתם בפ' י"נ דק"ל מבע"ל בגמ' אי אמר ריב"ן אפילו בבריא ור"ח ס"ל דהבעיא נפשטה דגם בבריא אמר ריב"ן והרי"ף ודעמיה כתבו דבעיא לא איפשי' ואע"פ שהסכים הרא"ש לדבריהם מ"מ לר"ח גם בבריא אין לה הפסק כמו שנר' מדברי ה"ה בפי"ב מה' זכיה וכמ"ש מהרימ"ט גופיה שם בס"סי ע"ד ע"ש וא"כ לא נפלאת היא לומר דבתשו' רצה לישב גם לשי' ר"ח וכ"ש למ"ש מהרשד"ם בא"הע סי' קמ"ה ומהרי"ל סי' ע"ד הביא דבריהם הכנ"הג סי' רמ"ח הג"הט אות ז' דדעת הרא"ש והטור דגם בבריא ירושה אין לה הפסק: