שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן ר
דין ז' אא"כ פסק תחי' משך חפץ מחבירו וא"ל שיתן לו כמו שמוכר שאר החפצים שיש לו למוכר כמו החפץ הזה. הרב תומת ישרים סי' קצ"ו כתב בפשי' דלא קנה דהוי דבר שאינו מסויים אבל אם אמר תחילה המוכר לא אמכור לך אלא במאתים והלוקח אמר שאתן לך כמו שתמכור השאר קנה כיון דהמוכר קצב במאתים ונסתפק אם מכר יותר ממאתים אם חייב הלוקח ליתן מאתים ע"ש ומהרימ"ט סי' פ' כתב דכל כה"ג הוי כפסק והוכיח כן מדתנן בפ' אז"נ ופוסק עמו כשער הגבוה ע"ש ואין משם ראיה דהתם לענין רבית מתניא ואין ללמוד משם לענין קנין כמ"ש בכ"מ רפכ"ב מה' מכירה ועיין למהרש"ח בתשו' סי' ל"ג ועוד דהתם מיירי שפסק עמו בשער של עכשיו אלא שהתנה עמו שאם יוזל יתן לו כשער הזול וכדפירש"י שם בדמ"ד ע"ב וכה"ג דמי לאמר המוכר במאתים שכתב הת"י שקנה גם מה שהוכיח מהרימ"ט מדאמרי' בע"א בפ' השוכר א"ל כדשיימי בי תלתא ע"ש ל"ד כלל דהתם כיון דנותן ע"פ השומא הוי כפסק דשומה גילוי מילתא בעלמא היא אבל אם א"ל כמו שמוכר השאר אין השער ידוע דפעמים שמוכר ביוקר ופעמים שמוכר בזול ולענין הלכה נראה עיקר כדברי הת"י וכדברי המורים שהביא מהרימ"ט דרבים הם הסו' דלא קנה דלא סמכה דעתיה: