שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן קצט
דין א' נקנה החפץ ללוקח נר' דאם נגנב על הלוקח הוא דלא הוי המוכר ש"ש וראיה ממ"ש התוס' בפ' הניזקין דנ"ב ע"ב בד"ה דאתו וז"ל וי"ל דנעשו המוכרים ש"ש כיון דיכולין לאכלן ע"ש משמע דוקא משום דיכולין לאכלן כ"ז שלא חזרו בהם אבל כה"ג דנקנה החפץ ללוקח ואין המוכר יכול להשתמש לא הוי ש"ש והגמ' בפ' הזהב דא דאמרי' שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה ל"ד אלא ה"ה נגנבו אבל בפשיעה אפשר דחייב דהוי ש"ח והרב בית יהודה ח"א חח"מ סי' י"ט כתב בהגביה הסחורה הלוקח והלך להביא חמריו ונגנב דלא הוי אפילו ש"ח ודייק לה מדברי הר"מ ע"ש ולפ"ד גם בנ"ד לא הוי ש"ח וה' זרע יעקב סי' ל"ה חלק וכתב דאפשר דהוי ש"ש ולא ראה דברי התוס' דפ' הניזקין: