אור ברסלב
שלחנו של אברהם חושן משפט › סימן פ

שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי

חושן משפט · סימן פ

סימן עט

א' דין א' עד שיבואו עדים וכו' משמע אם לא באו עדים אלא שחזר וטען יכול לחזור מפיטור לפיטור וכדעת הרי"ן מיגש והר"מ והרשב"א הובאו בטור וב"י אבל דעת הרמ"ה הביאו הטור דא"ח וטוען עד שיביא ראיה בעדים והגד"ת דע"ג תמה מגמ' בפ' חזקת ד"ל דאמרי' עביד איניש דקרי לשני טובא שני חזקה וא"א אפילו סותרת מהני כיון שהביא עדים על הז' שנים ע"ש ואי מהא י"ל דס"ל כפי' רשב"ם שם בשם י"מ דמיירי שלא הביא עדים על הז' שנים אך הרמ"ה בחי' שם כתב דבהביא עדים מיירי ע"ש ועיין להמבי"ט ח"א סי' י"ו שהוכיח מדברי הרמ"ה הללו דמהני עדים אחר שהוחזק כפרן ע"ש ועיין להש"ך רס"י ע"ט:

ב' שמא למדוהו לטעון וכו' ואם הביא עדים על טענתו הב' מהני שהרי לא טען שקר הרב גבעות עולם דנ"א ע"ב:

ג' אבל אם יכול לזכות בטענה הא' וכו' כתב הרב גבעות עולם שם לדעת הרא"ש אפילו מפיטור לפיטור א"ח וטוען ממ"ש בכלל ס"ד סי' ה' ע"ש וליתא דהתם נתחייב כבר בטענה הא' כמ"ש בשאלה שם ע"ש:

ד' נסתפק מהרח"ש ח"א סי' כ"ד דל"ב ע"א בהא דמפיטור לפיטור יכול לטעון אי היינו דוקא בנתבע לפטור את עצמו אכל בתובע אינו יכול לטעון לחייב הנתבע והוכיח מתשו' הרשב"א שהביא ב"י בענין הטענות שטוענת רחל בענין קאסמ"ייא ע"ש ולא היא דאדרבה מתשו' הרשב"א שהביא ב"י קודם זה אין נראה כן ומ"ש דעת רשב"ם כבר מרן ב"י הביאו בסי' ע"ט דדעת רשב"ם אפילו ע"פ עצמו הוחזק כפרן וע"ש להכנ"הג ריש הג"הט שהגיה בדברי מרן דלא כדמשמע מדברי רשב"ם ע"ש וכ"נ דאפילו התובע יכול לחזור ולטעון כיון דאיכא מיגו דאי בעי קאי בטענה הא ואע"ג דהוי מיגו להוציא כבר כ' התוס' בריש מציעא דמיגו דאי בעי שתיק אמרי' אפילו להוציא ע"ש:

ה' כתב מהר"י אדרבי סימן קמ"ט מפיטור לפיטור היכא דליכא מיגו חוזר וטוען היכא דמביא עדים על טענתו הב' ע"ש וכן הסכים ה' גבעות עולם סי' כ"ג ע"ש:

ו' אינו יבול לטעון טענה שסותרת הא' אין זה סותר למ"ש המרדכי בפ"ק דכתובות משם הרי"ף בשערים ופ' מור"ם בהגה בסי' ע"ה בדין ט' דבאומר א"י אם פרעתיך ונתחייב וחזר ואמר נזכרתי שפרעתיך נאמן כשבועה וחוזר וטוען אפילו מחיוב לפיטור דש"ה שטענתו הב' אינה סותרת הטענה הראשונה שהרי אומר שאמת הוא שלא הייתי יודע ועכשיו נזכרתי אבל הכא אומר שבתחילה טען שקר וכ"כ הש"ך בסי' ע"ט סק"ב ע"ש ודלא כמהרש"ל הביאו הש"ך סי' ע"ה והרב אמונת שמואל סי' ן' שכ' דהרי"ף לטעמיה דס"ל באומר איני יורע אם פדעתיך דחייב התובע לישבע וא"ב אכתי לא נתחייב דשמא לא ישבע שהרי המרדכי כתב בתחי' א"ח לישבע ואח"כ הביא דברי הרי"ף וזהו מ"ש הש"ך כאן סק"ב דבנזכרתי נאמן ע"י עדים משום דאינו סותר ודלא כהט"ז:

ז' אבל אם יצא מב"ד וכו' כתב הריב"ש סימן שצ"ז דוקא במפ' טענת הא' בדוחק אבל אם נפרשה כמו שהוא מפ' עכשיו אין כה שום דוחק אפילו יצא מב"ד חוזר ומפ' טענתי הא' ע"ש והתוס' בפ' חזקת ד"ל נסתפקו באומר של אבותי שלקחוה מאבותיך גם חוזר וטוען כן אחר שיצא מב"ד ופ' הטור ומרן סי' קמ"ו דין כ"ד דלא מהני ע"ש וי"ל דגם שם פי' רחוק הוא כיון דתחילה שאמר של אבותי הוא משיב על טענת שכנגדו שטוען של אבותי משמעות דברי המשיב דשל אבות מעולם כמ"ש הטור שם אבל בפי' מרווח אה"ן דחוזר וטוען אפילו אחר שיצא מכ"ד כדברי הריב"ש ודלא כהתומים:

תוכן העניינים

שלחנו של אברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה