שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
חושן משפט · סימן עט
א' דין א' בהגה דכל האומר לא לויתי וכו' ומשום דאיכא עדים דאמרי פרע הוא דאצט' לה"ט דבל האומד לא. לויתי אבל אם העדים לא אמרו אלא לוה בלא"ה אינו נאמן לומר פרעתי משום דהוחזק כפרן וכמ"ש מדברי הסמ"ע סק"ב וכ"מ בגמ' פ"ק דמציעא דאמרי' הוחזק כפרן בשבועה ופ' מרן בסי' פ"ז והתם לא שייך טעמא דכל האומר לא לויתי וכו'. ועפי"ז י"ל עמ"ש הריטב"א בחי' שם דאהא דאמרי' וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן כ' וז"ל וי"מ דחזר ואמר פרעתי היינו מיד שהעדים הכחישוהו ואמרו דלוה אמר אמת שלויתי אבל פרעתי וקאמר הוחזק כפרן דכיון דאמר מעיקרא לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ע"ש והשתא כיון דמיירי שם שלא אמרו העדים פרע בטעמא דהוחזק כפרן סגי וי"ל במ"ש התוס' ריש בתרא ד"ו ע"א דאצט' התם לטעמא דכל האומר לא לויתי כי היכי דלא לתריץ דיבוריה לא עמדתי בהלוואתי וכו' ע"ש ועי"ל דנ"מ דאפילו כפר בעדים חוץ לב"ד וא"ל התובע אתם עידי ושתק הנתבע דבכה"ג לא הוחזק כפרן אלא משום דכל האומר לא לויתי וכו' במ"ש בע"הת שמ"ב ח"ז והוכיח ד"ז מדהוצרכו בגמ' לטעמא דכל האומר לא לויתי דאי איתא בלא"ה הוחזק כפרן ומהרימ"ט חח"מ סי' מ"ו תמה עליו דבגמ' הוצרכו לה"ט משום דאיכא עדים דפרע ע"ש ונ"ל דראיית בע"הת היא מגמ' דבתרא הלזו דשם ליכא עדים דפרע ומדהוצרכו לטעמא דכל האומר לא לויתי מוכח דחוץ לב"ד מיירי ומ"ל להגמ' דמתני' בכל גוונא מיירי ואפילו חוץ לב"ד וא"ש לפ"ז דל"ק אאביי דשם בבתרא ל"ל חזקה דר"ל וע"כ דמוקי מתני' דאין לך בידי וכו' כאומר לו לויתי כדמוקי הגמ' ובסוגיא דשבועות אביי גופיה ל"ל כל האומר לא לויתי וכו' ע"ש ולפ"ד בע"הת ניחא דאביי מוקי לה בכ"ד דסגי בטעמא דהוחזק כפרן והתוס' שם בשבועות שכתב דדוקא משום דאיכא עדים דפרע וכו' ע"ש אזלי לשי' בבתרא דמשום דלא ליתרץ דיבוריה הוא וזה דעת החולקים שהביא בע"הת דס"ל דדוקא בב"ד ודעת הר' יונה שהביא הטור שבעדים בלא ב"ד נעשה כפרן אפילו לו' פרעתי מכאן ולהבא ע"ש ועפי"ה ניחא מ"ש הגד"ת דס"ט ע"ד ע"ד הרי"ף בסוף בתרא בהוציא ב"י ואמר להד"מ ואח"כ נתקיים הוחזק כפרן דכל האומר לא לויתי וכו' דאמאי הוצרכו להאי טעמא דבטעמא דהוחזק כפרן סגי ועפי"ה ניחא שפיר:
ב' שהרי הוחזק כפרן וכו' כתב הסמ"ע ואינו דומה לחשוד וכו' ע"ש ובלא"ה ל"ד לחשוד דש"ה דכל אדם יעשה לו כן כמ"ש התוס' בריש מציעא בעובדא דההוא רעיא וכ"כ הריטב"א בחי' שם בשמעתא דהוחזק כפרן ודחה דעת ר"ס גאון דס"ל דגבי הוחזק כפרן נוטל בשבועה כמו חשוד ע"ש:
ג' כתב המבי"ט ח"א סי' י"ו אם אחר שהוחזק כפרן הביא עדים שפרע נאמן ופטור דדוקא באומד נזכרתי שפרעתי הוא שכתב הריב"ש דאינו נאמן אפילו בעדים אבל אם אמר שכבר היה יודע שפרע אלא שטען להד"מ נאמן בעדים ע"ש והגד"ת דס"ח נסתפק בד"ז וכתב דמדברי הנ"י ריש מציעא שכתב דבההיא דשבועות משום שבאו עדים קודם נר' דאם הביא הוא העדים נאמן והרב בית אברהם דחה דכוונת הנ"י היא משום שבאו עדים והכחישוהו שלוה ולא על העדים שפרע קאמר ע"ש. וכ"נ שהרי הנ"י סוף בתרא והביאו הש"ך כתב בהדיא דאינו נאמן אפילו בעדים מיהו י"ל דש"ה דאיכא שטרא ובמ"ש ה"ה בפ"ז מה' טוען דין ז' ועיין להדרישה ולענין הלכה הסכימו הש"ך והרב אמונת שמואל סי' ן' והרב בית אברהם דאינו נאמן אפילו בעדים וכ"כ הגד"ת דלא כהמבי"ט וכ"נ מתשו' הרשב"א שהביא ב"י סי' פ' שכתב מחוייב לפטור אינו חוזר וטוען אפילו הביא עדים והוכיח כן מגמ' דשבועות ע"ש הרי אע"ג דבגמ' מיירי שכבר באו עדים למד משם לדין הביא עדים וע"ש בסמ"ע בריש הסי':
ד' דין ז' ואמר להד"מ וזה אינו כ"י כ"ה לשון הרי"ף סוף בתרא והר"מ בפ"ו מהל' טוען ומשמע דדוקא באומר גם להד"מ אבל בזה אינו כ"י לחוד לא הוחזק כפרן וכ"מ בתשובת הרשב"א ח"ג סי' פ"ו ע"ש:
ה' דין ט' בהגה משום שראה עדים וכו' כ"כ הב"י בשם מ"כ דפ' כת"ק דראב"ש בפ' מרובה דע"ה ע"ש אבל מתשו' הרא"ש שהביא הב"י בסי' י"א נראה דחולק ע"ז כמ"ש הש"ך בסי' י"ד ע"ש ודעת הרא"ה הביאו הנ"י שם בפ'. מרובה כראב"ש אליבא דרב דהילכתא כוותיה וכ"נ דעת הר"מ בפ' ג' מה' גניבה והסמ"ג עשין ע"א שכתב סתם מודה בקנה ואח"כ באו עדים פטור וא"א היל"ל חידוש אפילו ראה שממשמשין ובאין שהרי פליג ראב"ש אליבא דרב דלא כהב"ש בא"הע סי' קע"ז ע"ש ואע"ג דסתם משנה סוף שבועות כרבנן דקתני ממשמשין ובאין פטור י"ל דמיירי בחזרו לאחוריהם ומה"ט לא פריך הגמ' בפ' מרובה מהך מתני' אלא דפריך מברייתא דסמוך אמאי דפריך בתר הכי והא מדקתני סיפא וכו' ולזה כוונו התוס' שם בסוף שבועות דלא כמהרש"א שם ע"ש:
ו' דין י' אבל אמר אין לך בידי וכו' כ"ד בע"הת והרא"ש דלא כרבינו האיי וכ"ד הר"מ בפ"ו מהלכות טוען דאין לך בידי סתם משמעות דבריו אין לך בידי עתה וע"ש לה"ה שכתב דבר פשוט הוא: