שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן תלח
דין א' עכבר שנכנס לבית בדוק כ' התוס' בד"ה כדי שתהא וכו' תימה דמ"מ הוי טבל דרבנן ואוריי' דמתני' מיירי שלא ביטל וכ' הבנ"י דל"ל דיבטלנו עתה דמ"מ כיון דעכשיו הוי ס' דאוריתא ממילא ל"מ ביטול אלא בדיקה וביעור ע"ש. ואין נר' כן מדברי התוס' בדף יו"ד בד"ה על שכ' וי"ל דמיירי שלא ביטלו וצריך לבטלו ושרי אפי' לר"מ דלא איירי אלא בס' דאורייתא אבל בדיקת חמץ דרבנן שרי ע"ש הרי דאע"ג דהס' נפל קודם הביטול אפ"ה כשיבטלו סגי דבדיקת חמץ דרבנן ומוהרש"א כ' דהפלוגתא היא אם עובר על ס' או לא אי לא ביטל ע"ש. וכ"כ הרדב"ז בלשונות הר"מ סי' קל"ח ואין נר' כן מדברי התוס' דא"כ אמאי הוצרכו לו' דלא מיירי אלא בס' טומאה דאורייתא נימא דמיירי בשלא ביטלו מ"מ לר"מ עובר ולרבנן א"ע ומה שהכריח מדאמ"ר הבודק צריך שיבטל לא היא דמיירי שקנה ככר זה אחר שביטל דלא היה בכלל הביטול ונטלו עכבר ונכנס לבית ופליגי אי צריך ביטול פ"א בשביל ככר זה:
דין ג' דיני עכבר נכנס ויוצא וכו' הר"מ בפ"ב פ' בכולהו מבטלו ודיו ומרן בב"י צדד בדעת הטור כן והרז"ה בס' המאור כ' דככר בפי נחש כיון דאיכא חמץ בודאי אפי' ביטלו אינו מועיל דחיישי' דילמא אתי לאוכלו ע"ש. ומכאן י"ל אמ"ש הד"מ בי"ד סי' נ"ז בדין ס' דרוסה היכא דעיקר הס' נולד בהיותו דאורייתא אע"ג דהשתא הוי דרבנן אזלי' בס' להחמיר ומרן הב"י שם כ' היכא דנודע הס' בהיותו דאורייתא אזלי' להחמיר ע"ש והרי הכא דנולד הס' בהיותו דאורייתא וגם נודע ואפ"ה מבטלו ואזלי' לקולא ובשלמא בהנהו בעי' דעכבר וחולדה דהס' הוה אי איכא איסור או לא י"ל כמ"ש הש"ך סי' ק"י בדיני הס' סי' י"ט והפר"ח שם סי' ח' דגבי ב' קדירות דסי' קי"א דהס' הוא אי איכא איסורא כלל אזלי' לקולא אבל בעיי דככר בשמי קורה ובבור ובפי נחש שכ' הר"מ דמבטלו ודיו קשיא ועיין להמש"ל בפ"ד מה' בכורות בסוף התשו' ובשלמא להסו' דעיקר הבדיקה היא מדרבנן אפילו קודם ביטול ניחא אבל להסו' דהבדיקה מדאורייתא דמדאורייתא שביתת החמץ באחד מב' דברים בביטול או בבדיקה וכמ"ש הר"ן בריש פסחים וכן מסקנת הפר"ח סי' תל"א ק':