שלחנו של אברהם· רבי אברהם הכהן יצחקי
אורח חיים · סימן תלז
דין ב' אם הוא בעיר שואלו משמע אם אמר שאינו בדוק נאמן אע"פ שאינו בידו עכשיו ואפילו אשכחיה בפעם ראשונה ולא אמ"ל ובי"ד סימן קכ"ז כ' דדוקא בלא אשכחיה הוא דנאמן ע"ש. ונר' דדוקא בדבר הנוגע לפעולה ההיא כגון ניסוך וכיוצא אבל בדיקת החמץ דאינו מענין השכירות לא רמי עליה ולאו אדעתיה להודיעו בפ"א וההיא דפ' הניזקין דנ"ד דאמרי' אינו נאמן להפסיד ס"ת כבר כ' הרא"ש שם דהבין מדבריו דאשכחיה ולא א"ל ואתיא כרבא שם ע"ש. ועוד שהרי כ' הרשב"א בחי' גבי פלוגתא דאביי ורבא דדוקא פועל הוא דבעי' לא אשכחיה דחזקה דמיזהר זהיר ביה ולא יפסיד מלאכתו ע"ש ועיין בי"ד סי' רפ"א ועיין לה' ברית אברהם חא"ח סי' כ"ב:
דין ג' בהגה וי"א דצריך להחזיר וכו'. כ' המג"א הא דאצט' לטעמא דניחא ליה למעבד מצוה אע"ג דקי"ל בח"מ סי' רל"ב דכל מום שאינו בגוף החפץ יוכל לתקן משום דהכא שאני דהתנה ולכך אי לאו טעמא דניחא ליה הוי מק"ט אע"פ שאינו בגוף החפץ והפר"ח הוסיף דהיכא דהתנה לוקח קושטא הוא דהוי מק"ט ולא אהני לן טעמא דניחא ליה אלא כי התנה מוכר ע"ש ואין נר' כן ממ"ש מהר"י בן מיגש ז"ל בתשו' סי' נ"א שהביא ראיה לד"ז דהיכא דהוי בגוף החפץ הוי מק"ט ואינו יכול לתקן מגמ' דכתובות במקדש את האשה ע"מ שאין עליה מומין דקתני בברייתא הלכה אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת אלמא היכא דהוי המום בגוף החפץ ל"מ לתקן ע"ש. ולפ"ד המג"א והפר"ח אין משם ראיה כלל דש"ה דהתנה והיכא דהתנה אפילו לא הוי המום בגוף החפץ הוי מק"ט ואינו יכול תקן: