אור ברסלב
שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים סימן ה - האם גם צער מועט הוי אונאת דברים › ראיה משאלת מחיר

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

סימן ה - האם גם צער מועט הוי אונאת דברים · ראיה משאלת מחיר

חינוך

ב. איברא דלאידך גיסא יש להוכיח לאיסור מהכתוב במשנה (ב"מ נח ע"ב) לא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. ובגמ' שם רבי יהודה אומר, אף לא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים. והכי הוא בספרא (בהר פ"ג פ"ד) שאחר שנכתבו שם דוגמאות לאונאה דברים כתוב, רבי יהודה אומר אף לא יתלה עיניו על המקח ולא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקח. ונפסק בטוש"ע (סי' רכח ס"ד). הנה לנו שכל צער גם מועט הוי אונאת דברים, שהרי שם העוגמת נפש מועטת בדר"כ, ובכל אופן גם באופן כזה מדובר, שאם תעמיד דמיירי דוקא בעוגמת נפש מרובה כגון בעסקה גדולה וכדומה, הוי אוקימתא במשנה. ואומנם להלן (בהערה) יובאו ראשונים שביארו דין זה משום שגורם לו הפסד ממון, מ"מ מסתימת הטוש"ע מבואר שלא למדו כן, דכל כה"ג הוה להו לפירושי. וגם הכי פירש דין זה ר' ברוך הספרדי (בשיטת קדמונים ב"מ שם) וז"ל, פירוש כשתולה עיניו במקח חושב בעל מקח שלוקחו, וכיון שאין לו דמים אינו לוקחו, ומצטער בעל המקח וכו'. עכ"ל. הנה שלמד שהאונאה היא משום שהמוכר מתאכזב מהמכירה שנכשלה. וכן פירש תלמיד הרשב"א בשיטת קדמונים (ב"מ שם) וז"ל, וכן לא יתלה עיניו על המקח והוא אינו רוצה ליקח וכו', שמראה בדעתו שרוצה ליקח ואינו כך, והוא מאנה את חבירו. עכ"ל. שוב ראיתי שהביא בספר חשוקי חמד (כלאים פרק ט מ"ז) כפירוש זה כבר בחז"ל במסכת דרך ארץ (רבה פ"ח) וז"ל, אל יאמר בכמה חפץ זה, והוא אינו רוצה ליקח, מפני שמשביח דעתו של מוכר. ע"כ. ושביאר בנחלת יעקב, משום שזו אונאת דברים, שהמוכר מהנה עצמו בדעתו שימכור חפץ זה, ובאמת אין דעתו ללוקחו. ע"כ. [אולם עיין בסמוך (אות ד) בתוספתא כפשוטה, שביארו את מסכת דרך ארץ אחרת.] וע"ע להלן (אות ד) שיש ראשונים שביארו את דין עומד על המקח אחרת, ולדרכם ראיה מכאן לאידך גיסא.

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - קונטרס אונאת דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה