שער אהבת הבריות - חלק המוסר · לחפוץ שכולם יהיו עובדי השם ובעלי מעלות בעבודה
טו. וזהו שמשה צווח (במדבר יא,כט) על קנאת יהושע לכבוד משה, שאלדד ומידד מתנבאים במחנה, ועל כך עונהו משה, המקנא אתה לי, ומי יתן כל עם השם נביאים, כי יתן השם את רוחו עליהם. עד כאן. משה רבנו שמח בכך שישנם עוד נביאים, כי גדלה והתרבתה עבודת השם בעולם, וזה כל חפצו ורצונו. שכן מי שאוהב את השם, שמח שיש עוד עובד השם, ואין זה פוגע בכבודו שיש עוד מי שבא אל דרגתו. וכך רואים ביהושפט מלך יהודה שהיה עומד מכסאו לכבוד תלמיד חכם ומחבקו ומנשקו וקוראו רבי ומורי וכנזכר לעיל (אות ז) ואין זה אלא משום שתכלית עבודתו היא לעשות רצון השם, ולא להגדיל את כבוד עצמו, ועל כן שמח הוא כשרואה עוד יהודי העושה רצון השם. עד שיוצא הוא מגדרו, וקם ממכון שבתו, לחבקו ולנשקו. וכן כתב בספר ארחות צדיקים (שער השמחה ד"ה לכן) וזה לשונו, לכן כל איש אשר רצונו רצון האלהים, יצטער על שאין נעשה רצון השם, ואפילו על שונאו יתפלל אדם שיעבוד לבורא יתברך. עד כאן לשונו. וגדולה מכך ממשיך וכותב, ויכוין בתפילתו בברכת אתה חונן, ובברכת השיבנו, ובברכת סלח לנו, על כל ישראל אוהביו ושונאיו, וכן בכל הברכות. כי איך ייתכן שיתפלל רופא חולי, ושאר הברכות, והוא לא חפץ שחבירו יתרפא או יתחכם. ועבור שזה היצר הוא רגיל מאד בלבבות בני אדם, ואין מרגיש בענין הזה, לכן נכתב להזהיר יראי השם להכין לבם לאלהים בכוונה שלימה אמיתית, לשפוך נפשם נוכח פני השם על כל ישראל, אוהביו ושונאיו, ובזה יקיים (ויקרא יט יח) ואהבת לרעך כמוך, וטהר ידים יוסיף אומץ (איוב יז ט). עכ"ל. וכיוצא בזה כתב רבנו חיים ויטאל (ריש שער הכוונות ד"ה קודם) כתב גבי קבלת מצות ואהבת לרעך כמוך ו"זל, ואם יש איזה חבר מהם בצרה, צריכים כולם לשתף עצמם בצער, או מחמת חולי, או מחמת בנים ח"ו, ויתפללו עליו. וכן בכל תפילותיו וצרכיו ודבריו, ישתף את חברו עמו. ומאד הזהירני מורי "זל בענין אהבת החברים שלנו של חברתינו. עכ"ל. וכן כתב החת"ס (במאמר פתוחי חותם הנדפס בשו"ת חת"ס ריש חלק יו"ד סוד"ה ועל ענין) כי כל האדם ישתדל להטיב דרכי בני אדם, כדי שישמח ה' במעשיו. ויאהב כל אדם השלמת נפש חבירו כשלימות עצמו. ועל זה אמר ר' עקיבא כלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך, בתורה דייקא. כלל ויסוד גדול בלימוד התורה שיאהב שלימות חבירו כנפשו, ואהבת לרעך כמוך, וכה יהיה תשוקת השלם לראות בשלימות כל העולם, ויהיה תפילתו שכל יושבי תבל מקטנם ועד גדולה ידעו את ה', כמו שהתפלל משרע"ה מי יתן והיה כל עם ה' נביאים. עכ"ל. וכן רואים בהנהגת הבן איש חי שהיה גדול הדור וקם לכבוד תלמידי חכמים צעירים, והם הדברים האמורים, כי בראותו עובד השם נוסף מתרבה השמחה, ואדרבה אוהבו. וכן יעצו בספר תורת האדם לאדם (ח"ה עמ' 253) שהפתרון לקילקול שנעשה משום החוגים למינהם שמתנשאים זה על זה, וכנזכר לעיל, הוא כשכל אחד יראה את המעלות שיש בחוגים האחרים, ולא את חסרונותיהם, וישים אל ליבו שכל דרך בעבודת השם חשובה בעיני בורא העולם. והאריכו למעניתם בזה עיין שם.