שער אהבת הבריות - חלק המוסר · טעות רווחת בעבודת השם
כג. ומה שסיים שאפילו פירוש הפסוק מה השם וגומר אינם מבינים, ביאר את שיחתו באורך בתחילת ספרו סדר הויכוח להשריש את הטעות האוחזת בדרך העבודה, ששם מחמת ראותו את האמור, יצא לישע עם ישראל, לנגח דרך זו מכל וכל, ולשם כך בנה ויסד את כל ספר סדר הויכוח וספר מסילת ישרים, ועל דברי החכם שכל ימיו עוסק הוא בש"ס ובפוסקים לדעת גדרי תרי"ג מצוות וחיוביהם, ואילו יראת הבורא ואהבתו פשוטה בעיניו, ואינה צריכה תלמוד וחקירה מה הם גדריה ועיניניה ודרכי השגתה. [כאשר דרכנו אנחנו רוב הקרואים עובדי השם] עונה החסיד, וכי אין ענפים ליראה ולאהבה ולטהרת הלב, ואין לנו לדעת עד היכן משלחים פארותיהם, אם יש מילים השיבני [אם יש לך תשובה השיבני]. [וכי] מוטבעות הן המדות האלה באדם [היראה והאהבה וטהרת הלב], שיהיו כל בני האדם מוצאים אותם בנפשותם, כמו שימצאו כל התנועות הטבעיות, כמאכל והמשתה השינה והיקיצה, ושאר כל התנועות החקוקות בטבענו, עד שלא יצטרך לבקש אמצעים לקנותם, [כמו שאדם אינו צריך ללמוד לאכול לשתות ולישון, האם כך הן מדות האהבה היראה והטהרה שטבועות הן באדם?!]. או אין אמצעים לאלה, אין להם מפסידים שנצטרך להרחיקם ולישמר מהם, או אין דרך להרחיק מפסידיהם. למה איפוא לא יצטרך בהם עיון והסתכלות, עד שלא תשים אליהם לבך וחקירותיך. השכחת מהם אחרי שבפיך הודית שלא עיינת עליהם עיון לימודי. ואין בידיך אלא מה שהורוך הוריך בהדריכם אותך על הדת היהודית, ומה שסובב הולך בפי כל ישראל, מצד היותם בני ישראל ותו לא. כללו של דבר מצות אנשים מלומדה. וכו' [אין בידך מהן רק מה שלימדוך הוריך, ולא עמלת עליהם כלל, וממילא כל שיש לך בהם הם מצות אנשים מלומדה ולא עבודת השם.]