אור ברסלב
שלחן ערוך המדות - ב שער אהבת הבריות - חלק המוסר › חיוב גמור מן התורה

שלחן ערוך המדות - ב

שער אהבת הבריות - חלק המוסר · חיוב גמור מן התורה

סיבת ההתרפות מקיום מצות ואהבת

ברם כל זה אינו מן האמת, אלא מצות ואהבת לרעך כמוך היא מצוה גמורה דבר תורה, וכל מוני המצוות מנוה, וכל הפוסקים פסקוה, ואין מי שחולק על כך. [וכאשר התבאר לעיל בחלק ההלכה (סימן א סעיף א).] אולם נאמרו בכך היתרים וסייגים אשר נתבארו לעיל בחלק ההלכה, אך הדין הוא דין וחיוב גמור. ועל כן תחילה וראש עלינו לדעת כי מצוה זו היא מצות עשה גמורה דבר תורה. וכדברים האלו העיר בספר הברית (ח"ב מאמר יג תחילת פרק כו) כי הטעם הראשון הגורם למניעת קיום מצות אהבת הבריות הוא חוסר הידיעה מחיוב זה, וסבורים העולם שלא נולד האדם אלא בעבור עצמו, ובעבור שארו זו אשתו, ולהוריש הון רב לבניו. ואם יאמר להם שנבראו גם עבור אחרים, ילעגו למו, מלאו שחוק פיהם, ויענו ויאמרו לא כי אדם לעמל יולד לעצמו, שיאכל וישתה והרוה את נפשו טוב עם אשתו ובניו. ולא ידעו שלא נברא כל אדם אלא למלאת חפץ כל אדם, ולעשות כרצון איש ואיש. עד כאן דבריו. וכן כתב החפץ חיים בספרו אהבת חסד (ח"ב פ"ט) מדוע אנשים מתרפים ממצות גמילות חסדים. וביאר שהוא מחמת העלם ידיעה, שנעלם מאתם גודל חיוב המצוה, וגודל שכרה. שהם סוברים שהיא רק הנהגה ישרה ומדה טובה בעלמא, ואינם יודעים שהיא מצות עשה דאורייתא כמו סוכה ולולב ותפילין. עד כאן.

תוכן העניינים

שלחן ערוך המדות - ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה