שער אהבת הבריות - חלק המוסר · אהבת הבורא אותנו היא סיבת הקפידה הגדולה על עון לשון הרע
כג. ועל דרך השלילה רואים אנו, כי השם מקפיד עד מאוד על מי שמדבר על רעו לשון הרע, וביאר את טעם הדבר החפץ חיים בספרו שמירת הלשון (שער הזכירה פרק ב) על פי דברי הזוהר (פרשת פקודי דף רסד ע"ב בתרגום חופשי) שבשעה שבני אדם מדברים לשון הרע, אז מתעורר רוח רע השורה על ההתעוררות ההיא של לשון הרע שפתחו בה בני האדם, וגורם בהתעוררות ההיא של לשון הרע מוות וחרב והרג בעולם. וכתב על כך החפץ חיים, שידוע שאהבת הקדוש ברוך הוא לעמו ישראל היא עד מאוד, והם אצלו בבחינת בן יקיר וילד שעשועים, כמו שאמר הכתוב (ירמיה לא,יט) הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים וגומר. וכשיהיה לו לאדם בן יקיר וילד שעשועים והוא רואהו שאינו מתנהג כשורה, אף על פי כן הוא מחפה עליו מרוב אהבתו אותו. ואף אם ייסרנו לפעמים, יהיה ברוב חנינה וחמלה. אכן אם יבואו אליו אנשים פעם ושתים ויספרו לו על קלקולי בנו, איך שהוא מריב ומתקוטט עם אנשים על לא דבר ושוא, מלבין ומחפיר לכל. בודאי יתגבר באביו כח הכעס על בנו, ויכהו ויבזהו עבור זה. ומי גרם כל זה המספר. כן הדבר בעניננו, כי הקדוש ברוך הוא מרוב אהבה שהוא אוהב את ישראל, אף שהוא יודע בעצמו כל מה שנעשה בסתר ובגלוי, וכמו שכתוב אם יסתר איש וגומר, אף על פי כן לא יעורר בעצמו עליהם לעשות רע, וכמו שכתוב לא הביט און ביעקב. אכן אם יבוא אליו המקטרג ויספר לו מענין זה, כביכול הוא מוכרח להשיב על זה שום תשובה. [כאשר מלכות הארץ משיבה גם כן כשבא מי לצעוק לפניהם על דבר עוולה שנעשה, ומלכות שמים מתנהגת כעין מלכות הארץ, כמו שכתוב בספרים.] כי כן יסד מלכו של עולם שעניניו של אדם יהיו מתנהגים על פי המליצים והמסטינים. ומי גרם כל זה, המספר לשון הרע מלמטה. ומכל זה נבין את גודל השנאה שיש להקדוש ברוך הוא על המספר הזה, שכמו שהאב אף שהוא מכה לבנו, ומוכרח למלאות רצון המספר לו, באשר הבין שהדבר אמת. מכל מקום אם בהתבוננו במספר יראה כי איננו מכוין בספרו לתועלת בנו, רק לקנתר עליו, ודאי יתעורר בלבו עבור זה שנאה גדולה על המספר. כן הדבר יותר ויותר בענין זה, כידוע שהקדוש ברוך הוא אוהב לאדם יותר משהאדם אוהב את עצמו, ורוצה רק בטובתן של ישראל, ושלא ידברו עליהם דלטוריא כלל. עד כאן דבריו. וחזר על הדברים רבות בספרו, וכגון (בחלק שני פרשת חקת, ובהקדמת ספרו חפץ חיים בהגהה). וכיון שגדולה מדה טובה על מדת פורענות, אם כן בראותינו שכה מקפיד השם על איש המקטרג על בניו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שהשם יתברך אוהב ביתר שאת וביתר עוז את מי שאוהב את בניו, ודואג לשלומם, וחפץ בטובתם, ואף השם יאהבהו ויקרבהו. וכן כתב המסילת ישרים (פרק יט ד"ה ואמנם עוד עיקר) אין הקדוש ברוך הוא אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו.