שלח תשלח· רבי נפתלי ויינברגר
חלק ההלכה · תשובות מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א
פרק א
תשובות מכבוד רבינו שר התורה מרן הגאון רבי חיים קניבסקי שליט"א
לפני הדפסת הספר עבר מרן שליט"א על כל התשובות ונתן את הסכמתו להדפסתם. ובכ"ז כתב לי מרן שליט"א שראוי לכתוב שאין לסמוך על תשובותיו למעשה.
ברכה
א. שאלה:
האם יש לברך על מצות שלוח הקן?
תשובה:
אין מברכין.
פרק ב
ב. שאלה:
מדוע אין לברך על שלוח הקן?
תשובה:
יש מחלוקת הפוסקים וספק ברכות להקל.
פרק ג
ג. שאלה:
היש לומר משהו לפני שמקיים המצוה?
תשובה:
יכול לברך בלי שם ומלכות.
פרק ד
ד. שאלה:
מהו נוסח הברכה שמברך בלי שם ומלכות דהרי הדבר תלוי במחלוקת הראשונים כדהאריך רבינו בספר נחל איתן (סימן ה' ס"ג סק"א)?
תשובה:
מבואר בהקרבן נתנאל מסכת פסחים (פרק א סי' י' אות כ) כרבינו תם לפיכך יש לנהונ כך ולומר לשלח.
פרק ה
ה. שאלה:
בתורה נאמר קן בפתח ובחידושי הר"ן (חולין דף קל"ט, ב) כתב דמזה ילפינן קן מ"מ, אמנם לשון הרבה בני אדם הוא קן בצירי, האם זו טעות, וגם נפק"מ בנוסח הברכה?
תשובה:
זה אינו טעות כי לפעמים מוצאים כתוב עם פתח ולפעמים עם צירי.
פרק ו
ו. שאלה:
טבע הצפורים בזמנינו הוא שרובם עושים קניהם מתחילת הקיץ עד סופו. (ונראה שנשתנה טבעם ממה שכתבו הרשב"ם ב"ב דף פ, א, ורש"י ביצה דף י, א) ואם כן אולי הוי כמצוה הבאה מזמן לזמן, ואם כן כשמקיים המצוה ושמח מאד בעשייתו האם יש לברך שהחיינו?
תשובה:
אין מברכין.
דיני שילוח
פרק ז
ז. שאלה:
כתב בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' ק') שלשיטת רש"י מהני לשלחה במקל וכדו', מה שאין כן לשיטת הרמב"ם צריך לאחוז ולשלח האם בידו ולא סגי לגרשה במקל וכדו'. וכתב החזון איש ביו"ד סי' קע"ה "ואין נפקותא בשילוח אם לוקחה ביד על מנת לשלחה או שמגרשה עד שתברח". האם כוונת החזון איש לפסוק רק כרש"י?
תשובה:
דעתו שגם להרמב"ם יוצא אם מגרשה במקלו.
פרק ח
ח. שאלה:
האם צריך להכות ממש את האם עם מקלו, או שיכול גם כן להכות ליד האם?
תשובה:
לפ"ד החזו"א סגי לגרשה בלי נניעה.
פרק ט
ט. שאלה:
האם דווקא שלוקח מקל בידו ומכה ליד הקן מהני, או אפילו אם הולך להקן ובתנועתו יש קול ועל ידי זה האם בורחת קיים מצות שילוח?
תשובה:
אם הולך בקול רעש גדול כדי שעל ידי זה תברח מהני גם כן.
פרק י
י. שאלה:
האם יכול לזרוק אבן וכדו' בכדי לגרש האם?
תשובה:
יכול.
פרק יא
יא. שאלה:
שמעתי מרבינו שההולך לקיים מצות שלוח הקן "ודעתו לשלחה על ידי הכאה" ליד הקן ולא עלתה לו כי הצפור נבהלה בראותה אותו מתקרב עם המקל וברחה לפני שהצליח להכות אז לא קיים המצוה. ושאילתי הוא, האם כשמכוון בדעתו בשעת הליכה להקן שכל פעולה שיגרום לבריחת הצפור יחשב כמעשה המצוה, ומנפנף במקלו באויר מול הקן כדי לגרשה, האם יוצא על ידי זה המצוה?
תשובה:
יוצא.
פרק יב
יב. שאלה:
האם יש אפשרות לנסות לקיים מצות שילוח ע"י ידו ואם בורחת האם קודם שיתפסנה יקיים גם כן המצוה?
תשובה:
יכויין שרוצה לגרשה ע"י שמתקרב אלי' ומפחידה ואם יצליח לתפסה ישלחנה אחרי התפיסה.
פרק יג
יג. שאלה:
כתב לי רבינו שאם מכה ליד הצפור שפיר הוי שילוח ויש להקשות הרי מבואר במסכת בבא קמא (דף צ"א, א) המבעית את חברו פטור מדיני אדם, ואם אינו נוגע הצפור עם מקלו למה לא הוי כגרמא?
תשובה:
אין שייך לדיני תשלומין.
פרק יד
יד. שאלה:
הרואה חמשה קנים במקום אחד ומכוון במעשה אחד של שילוח לגרש כולם, האם נחשב לו שקיים חמשה מצוות נפרדות?
תשובה:
כן.
פרק טו
טו. שאלה:
אם רק רגלה של האם נוגעת בביצים, האם חייב בשילוח?
תשובה:
כן.
פרק טז
טז. שאלה:
הלוקח צפור בידו כדי לשלחה, ובא אחר ותפסה מידו ושלחו כדי לקיים המצוה, האם השני מקיים המצוה?
תשובה:
לא.
פרק יז
יז. שאלה:
אם דוחף האם רחוק מהקן והיא לא זזה מעצמה (מצוי בתרנגולת), האם מקיים בהכי מצות שילוח?
תשובה:
קיים.
פרק יח
יח. שאלה:
כתב החזון איש (יו"ד סי' קע"ה סעיף א') ששיעור שילוח הוי כשהצפור מסיח דעתה מקינה, אולם בתחילת סעיף ב' כותב ששיעור שילוח הוא שאם יחפוץ לתופשה לא יוכל, האם יש בזה סתירה, ומהו שיעור שילוח?
תשובה:
אידי ואידי חד שיעורא, ושיעור השילוח הוא כשעוזבת מלהיות ע"ג הביצים.
פרק יט
יט. שאלה:
אם שלח האם מהקן ונמצאת ליד הקן ממש (ולא על הבנים), האם יכול לקחת הבנים אף על פי שהיא נמצאת כל הזמן בתוך כדי תפישת ידו?
תשובה:
יכול מאחר ואיננה רובצת על הקן.
פרק כ
כ. שאלה:
אם שלח צפור מהקן שיעור שילוח, ואחר כך חזרה הצפור שיעור של כדי לתפשה, האם יכול עוד לקחת את הבנים?
תשובה:
יכול.
פרק כא
כא. שאלה:
מי שקיים בעבר פעם אחת מצוה שלוח הקן האם יכול לכבד חברו בקיום המצוה?
תשובה:
כן.
פרק כב
כב. שאלה:
באופן שאחרי ששלח האם, חזרה עוד לפני לקיחת הבנים, ושוב הלכה מכח עצמה ולא ע"י שילוחו, האם אפשר לגמור המצוה ע"י לקיחת הבנים, או שהמצוה בטלה ע"י חזרת האם?
תשובה:
לכאורה בטלה.
פרק כג
כג. שאלה:
אם יש קן על חלונו ברשות היחיד ורוצה לקיים מצות שלוח הקן, האם צריך לדקדק שיצא האם חוץ מרשותו לתוך רשות הרבים?
תשובה:
א"צ.
זכייה בביצים
פרק כד
כד. שאלה:
האם יש חיוב לקחת הביצים או האפרוחים אחרי שילוח האם?
תשובה:
אם לא לוקח לא קיים המצוה.
פרק כה
כה. שאלה:
לדעת רבינו דשלוח הקן אינו חיוב אלא אם כן רוצה לזכות בביצים, אם רוצה לזכות בביצים לא משום שהוא מעוניין לאכול אותם, אלא כדי לקיים המצוה וזוכה ואינו משתמש בהם, האם קיים המצוה לכתחילה?
תשובה:
כן.
פרק כו
כו. שאלה:
לשיטת הראשונים והאחרונים שלקיחת הבנים הוי חלק מהמצוה, השולח האם ולא עושה זכייה בהבנים האם מקיים בזה חצי המצוה?
תשובה:
לא עשה ולא כלום.
פרק כז
כז. שאלה:
הרואה קן במקום שאי אפשר לו לזכות בבנים (כגון במקום גבוה מאוד), האם יכול לשלח האם מבלי לזכות בבנים, ומקיים בזה עכ"פ המצוה לכתחילה אליבא דמקצת ראשונים ואחרונים (האבן עזרא, ספר החינוך, החות יאיר, והחכם צבי), או שיש לחוש לצער בעלי חיים?
תשובה:
מבואר ברוב ראשונים ובחזו"א שיש חיוב לזכות בבנים, לפיכך אם לא עושה זאת יש לחוש לצעב"ח.
פרק כח
כח. שאלה:
האם יש חיוב לקיים "הבנים תקח לך" מיד אחרי ששלח האם, או שיכול לעשות זאת גם לאחר זמן, כל עוד שלא חזרה האם?
תשובה:
אין חיוב לעשות הזכייה מיד.
פרק כט
כט. שאלה:
אם קודם השילוח היה ביצה שלימה אבל בשעת השילוח נשברה הביצה ונשארו רק חלקים ממנה (כולל חלקים מהחלמון והחלבון), האם חשיב שקיים המצוה בכה"ג אם עושה זכייה במה שנשאר?
תשובה:
אולי.
פרק ל
ל. שאלה:
האם יש עדיפות לקיים המצוה כשיש שני ביצים בהקן, או שיכול לקיים המצוה לכתחילה אפילו בביצה אחת?
תשובה:
אין נפק"מ.
פרק לא
לא. שאלה:
אחר ששלח הצפור, האם מספיק שלוקח רק ביצה אחת או אפרוח אחת ומשאיר האחרים?
תשובה: