אור ברסלב
שלום דוד חלק א ספר שלום דוד › מערכת התי"ו ע' תשובה

שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה

ספר שלום דוד · מערכת התי"ו ע' תשובה

מערכת השי"ן

א) תשובה יש לחקור דהא קי"ל מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ואיך הקב"ה מלך העולם מוחל וסולח לעונות עמו ישראל ע"י תשובה אכן אמרו במס' קידושין דקב"ה שאני דכולי עלמא דיליה ומצי מחיל ולכן כתיב וה' הולך לפניהם יומם וכו' משא"כ בשאר מלכים דאין כבודם מחול ה' דבש לפי ז"ל מע' תי"ו סי' ד'.

ובזה יתבאר מדרש רבה בפ' בראשית וז"ל כי גדול אתה ועושה נפלאות למה כי אתה אלהים לבדך לבדך בראת העולם ע"כ וכוונתו לתמוה דגדול אתה ומלך נקראת ועכ"ז עושה נפלאות עם בריותיך למה והלא קי"ל מלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול ולזה תירץ כי אתה אלהים לבדך לבדך בראת העולם וכל העולם כולו שלך הוא וכיון שכן מחיל ואין בסוג מלך שמחל וכו':

ולדרך זו ג"כ יפורש מאמרם ז"ל הובא בילקוט ראובני וז"ל כיון שהגיע ראש השנה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה אתה עושה חסד עם אומה זו כאדם שעושה חסד עם חבריו א"ל בזכות אברהם אני נושא להם פנים א"ל במה אתה נושא להם פנים א"ל בשעה שנתן לו אביו אלוהות הלך ושברם וביטל כל ע"ז שבשוק ע"כ וכל אשר בתוכו יתמה דמאי שאילתם ומה לשון עם חבריו וגם הגיעני כפול אכן ע"פ האמור יתכן שפיר דבר"ה כאשר ישראל שבים בתשובה והשי"ת מוחל להם עונם אז מלה"ש אומרים להקב"ה מפני מה אתה עושה חסד עם חבריו חבריו דייקא שהם כמוהו והלא אתה מלך ומלך שמחל על כבודו אין כ"מ ולמה עושה אותם כחברים לזה בא הקב"ה בתשובתו הרמתה לאמר בזכות אברהם אני נושא להם פנים וכוונתו ית' שאברהם שיבר אלהות וביטל ע"ז א"כ ונשגב ה' לבדו והוי כוליה עלמא דיליה ומצי מחיל אמנם מלה"ש עדיין לא ירדו לעומקו של דבר ועדיין שואלי"ם הלכו בו במה אתה נושא להם פנים הרי קי"ל מלך שמחל ע"כ אכ"מ וזכות אברהם מה יועיל לענין זה לזה וישב על הבא"ר ופרש להם השי"ת הענין שאברהם ביטל כל ע"ז ולכן אני מוחל לבניו ע"ז:

או אפשר לפרש באופן אחר ע"פ מה ששאל המין כתוב בתורתכם אחרי רבים להטות ואוה"ע הם רבים והם עובדי ע"ז והו"ל לישראל לילך אחריהם לעבוד ע"ז ח"ו וכמה תשובות נאמרו בדבר הובאו לה' דבש לפי ז"ל אות ר' ואחד מהם שישראל הם בנים להקב"ה ואין הבן מניח את אביו והולך אחר אחרים הגם דהם רובא ע"ש וכתבו ז"ל דהתשובה מדין בנים דאב שמחל על כבודו כבודו מחול וז"ש אמרו מלה"ש מפני מה אתה נושא פנים לישראל למחול להם עונם ביום ר"ה ע"י תשובתם והלא מלך שמחל ע"כ אכ"מ לזה השיב להם השי"ת בזכות אברהם וכוונתו יתברך לומר דאחר שאברהם ביטל ע"ז ולא הלך אחר הרובא"כ שמני לאב והוא לי לבן ואב שמחל ע"כ כבודו מחול והם עדיין לא הבינו הדבר על בוריו וחזרו לשאול במה אתה נושא וכו' ואז הקב"ה ביאר להם הענין באר היטב וכדבר האמור:

ולדרך הראשון יובן לענ"ד מדרש רבה ויהי כי זקן יצחק ר"ח בר פפא פתח רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך וכו' רק נקדים עוד מ"ש הרב שמע יעקב ז"ל בפרשת חיי שרה שבזקנה מתעטר מלכו של עולם וא"כ איך אנו זוכין לזקנה והלא קי"ל אין משתמשין בשרביטו של מלך והוא מדין מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול אמנם הוא משום דקב"ה כולי עלמא דיליה ומצי מחיל והוכחה לזה שעושה הוא ית"ש חסד עם בריותיו מוריד גשמים מצמיח דשאים וכיוצא וזהו מטעם דהוא השליט בכל העולם ולכך מצי מחיל ע"כ וז"ש ויהי כי זקן והוקשה למדרש איך זכה לזקנה והלא מלך שמחל על כבודו אכ"מ לזה אמר רבות עשית אתה ה' אלהי וכו' ירצה שעשית חסדים גדולים ונסים ונפלאות ממנו מוריד גשמים ולתת לנו כל צרכנו וכ"ז הוא מטעם אין ערוך אליך שאתה הוא יחיד בעולמך וכ"ע דילך ומצי מחיל ולכן זכה לזקנה ולית בה משום משתמש בשרביטו וכו':

ב) תשובה יש שני ישיבות ברקיעא חדא הולכים בתר הכתיבה והיא נקראת מתיבתא עלאה ומתיבתא דמ"ט היא מתיבתא תתאה ומתיבתא תתאה הולכין בתר הקריאה ותמן תנינן במס' פסחים על קרא וידי אדם פרושה מתחת כנפיהם וידו כתיב מלמד שידו של הקב"ה פרושה מתחת כנפי החיות לקבל השבים וא"כ אי הולכין בתר הכתיבה ודאי מוכח דהקב"ה מקבל השבים בתשובה והוכחה יש דהתשובה תועיל אמנם אי הולכים בתר הקריאה א"כ קרינן וידי אדם דקאי על המלאכי' ואין להוכיח דהקב"ה מקבל שבים ה' כסף נבחר ז"ל סדר בראשית:

ועפי"ז אני עני מבין כוונת מאמר תמוה הובא להרב קול יעקב ז"ל אם אעברה נא מוטב ואם לאו הכשר סוכה של שלש דפנות ע"ש בפ' ואתחנן ולפי"ה יובן בס"ד בהקדים מ"ש הרב וילקט יוסף ז"ל מערכת מ' דמשה רבינו ע"ה לא נכנס לא"י הוא בעון מכ"י וה"ן עוד נביא מ"ש ה' כסף נבחר סדר אחרי מות דמחלוקת השבטים עם יוסף דהשבטים סוברים דהתשובה לא תועיל ויוסף סובר דהתשובה יש בה מועיל ע"ש ועיין לעיל ע' יוסף וז"ש אם אעברה נא א"כ מוכח דליכא עון במכ"י וא"כ האמת אתם דהתשובה לא תועיל וא"כ מזה מוכח דאזלינן בתר הקריאה וקרינן וידי אדם ולא בתר הכתיבה הרי זה מוטב דאז צריכה הסוכה להיות בה ד' דפנות שלשה כהלכתן והרביעית טפח דאיתה במס' סוכה דף מחלוקת איכא מ"ד סוכה צריכה להיות ד' דפנות ג' כהלכתן והרביעית טפח וטעמו דאזיל בתר הקריאה וסבר יש אם למקרא ואיכא מ"ד סוכה צריכה להיות בה ג' דפנות ב' כהלכתן ושלישית אפי' טפח דסבר יש אם למסורת ואזיל בתר הכתיבה עש"ב וזהו ואם לאו שאיני נכנס לא"י בעון מכ"י אם כן מוכח דהאמת עם יוסף דהתשובה יש בה מועיל ושלא כדין מכרוהו אם כן אזלינן בתר הכתיבה וידו כתיב א"כ הכשר סוכה של שלש דפנות ר"ל ב' כהלכתן וג' טפח:

ובזה יובן לענ"ד כוונת מדרש תמוה בשעה שקרא איוב תגר על היסורין הראה לו הקב"ה סוכה של שלש דפנות ע"כ ועיין מ"ש אני הדל לעיל ויובן קצת באופן זה ע"פ מ"ש לעיל דאי התשובה לא תועיל שפיר אמר איוב לפרעה לשעבד את ישראל ואינו ראוי ליענש על זה אכן אי אמרינן דהתשובה תועיל חייב איוב על עצתו שיעץ לפרעה לשעבד את ישראל ולכן שפיר נענש איוב במה שאירע לו עש"ב משם הרב כסף נבחר זלה"ה והנה בעתה יבא על נכון בע"ה בשעה שקרא איוב תגר על היסורין באומרו דשפיר עשיתי שיעצתי לפרעה לשעבד את ישראל בעון שאמר אברהם אע"ה במה אדע א"כ מזה מוכח דהתשובה אין בה מועיל לכן הראה לו הקב"ה סוכה של שלש דפנות ר"ל שנים כהלכתן ושלישית אפי' טפח א"כ מובן דאזלינן בתר המסורת שהיא הכתיבה וא"כ הדר למילתין דהתשובה יש בה מועיל דידו כתיב וא"כ שפיר אמר אברהם אע"ה במה אדע דחשש שמא הכנענים יעשו תשובה ופטורי' ישראל משעבוד ושלא כדין הסכים איוב בעצה עם פרעה לשעבד' ולכן שפיר נענש ואל אמונה ואין עול:

ועם האמור אפשר לפרש קרא ועתה שא נא כליך תלייך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד דלכאורה קשה למה כתיב צידה בה"א וקרי ציד ולהבין את זאת צריך להקדים עוד מ"ש הרב מדבר קדמות ז"ל מער' יו"ד סי' ל"ד יצחק אע"ה שהיה רוצה לברך את עשו כוונתו היא לתקנו ולהביאו אל הקדושה ולהמשיך עליו ברכה שיהא ירא שמים ויחזור בתשובה וה' לא רצה אלא שיתברך יעקב וישאר עשו כמות שהוא ע"ש וכתב עוד שם מע' ע' ועתה רומז על התשובה ע"ש וה"ן עוד נביא מ"ש בגמ' דשבת מ"ט תליא כרעא דה"א דאי הדר מעיילנן ליה וליעול בהך לא מסתייעא מילתא ע"כ נמצינו למידין מאות ה"א שהיא פתוחה דמסתייעא מילתא לחזור בתשובה. ומעתה א"ש כי יצחק אמר לעשו ועתה ר"ל רצוני לברכך כדי לתקנך ולהחזירך בתשובה הרמוזה בתיבת ועתה ומעתה אני מצוה אותך לעשות הדבר כתקנו שא נא כליך וכו' ר"ל שחוז סכינך שלא תאכילני טרפות כדאיתה במדרש וכ"ז להמשיך אותך לקדושה וכ"ת היכן מצינו התשובה יש בה מועיל לזה אמר וצודה לי צידה כתיב בה"א יתירה לומר שאנו למדים כח התשובה מאות ה"א שהרגל שלה תלוי דאי הדר מעיילנן ליה ומסתייעא מילתא לחזור בתשובה ולכן שפיר בא הרמז באות ה"א בתיבת צידה שהיא כתיב ולא קרי כי המתיבתא ההולכים אחר הכתיבה יש להם הוכחה דהתשובה תועיל משא"כ המתיבתא ההולכים אחר הקריאה ליכא הוכחה כנז"ל:

ג) תשובה הגוים אין להם תשובה ויש שני טעמים אחד דהגוים אין להם תשובה כי הם עבדים ומלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול והטעם השני דבשלמא ישראל שנצטוינו תרי"ג מצוות הן וענפיהם ושריגיהם ודקדוקיהן לא איפשר למיקם בהו ויאתה לנו התשובה כי האדם מתוך חומר קורץ ולא ניתנה תורה למלה"ש אמנם הם לא נצטוו אלא על ז' מצוות ויכולים לעמוד עליהם בנקל ואין ראוי להם התשובה הרב נחל קדומים ז"ל בפרשת נח משם הרמ"ע והמפרשים ז"ל:

ולפי טעם השני יובן לענ"ד דברי רבי חנניא בן עקשיא שאמר רצה הקב"ה לזכות ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות ר"ל דהקב"ה רצה לזכות את ישראל לעולם הבא ע"י התשובה שעושים ומקבלם בתשובה אשר לא עשה כן לכל גוי דאין להם תשובה לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שהם תרי"ג והם וענפיהם דבזה לא איפשר למיקם בהו ובזה תיאות לנו התשובה כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת כנז':

וג"כ עפי"ז אפשר לפרש גמרא אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון אמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה ע"כ דכוונתם הם לשאול למה קנסת מיתה על אד"הר והלא חזר בתשובה ואין דבר שעומד בפני התשובה אמר להם מצוה קלה צויתיו דהא אינה אלא מצוה אחת קלה ויכול לעמוד עליה בנקל לקיימה ועבר עליה ולכן אין לו תשובה דהא אין לו תרי"ג מצוות:

ובזה ג"כ יתכן לפרש מדרש כיון שראה אדה"ר שעתידין בניו לירד לגיהנם מיעט עצמו מפריה ורביה וכיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין ישראל לקבל התורה נזקק להעמיד תולדות ע"כ הובא לה' קול יעקב ז"ל דמעיקרא סבר אדה"ר דאין התשובה תועיל לבניו באשר אין להם מצות כי אם מעט מזער וא"כ מי שחטא בהכרח ירד לגיהנם ולכן מיעט עצמו מפו"ר אכן כיון שראה שאחר כ"ו דורות עתידין ישראל לקבל התורה שיש בה תרי"ג מצוות הם ודקדוקיהם אז ידע בבירור דהקב"ה מקבל ישראל בתשובה כנז' ובזה ניצולים מגיהנם ולכן נזקק להעמיד תולדות [ובזה שמעתי מהחה"ש ר' אברהם מאגוז הי"ו מר בריה דרבינא ראש הרבנים אדמו"ר החה"ש הדה"מ כמוה"ר ר' זקן משה מאגוז הי"ו מפ' כוונת הכתוב וסלחת לעוני כי רב הוא דהיינו יש לנו מצות רבות עכ"ד הי"ו גם בזה שמעתי מפ' אז לא אבוש וכו' דהיינו לא אבוש ממעשה בת שבע וכיוצא בהביטי אל כל מצותיך וכיון שיש לנו מצות רבות דין גרמא שתועיל לנו התשובה וכבר עשיתי תשובה ונתפשרתי ע"כ תלמידו על"ה ח"ח ס"ט]:

ד) תשובה. מכח ט"ל מלאכות דשבת נלמוד התשובה והוא דבגמ' איתה דל"ט מלאכות יצאו מפסוק אלה הדבדים שבפרשת ויקהל והיינו אלה היינו ל"ו ודברים הדברים תלתא ובברכת שמואל כתב דהראשונים היו כותבים ה"א כמו חי"ת וידוע מה דאמרו מ"ט תליא כרעא דה"א דאי הדר בתשובה עייל ופריך וליעול בהך ומשני לא מסתייעא מלתא מהא שמעינן אי הוי ה"א כצורת חי"ת מורה שאף אם ירצה לשוב בתשובה לא יכול משא"כ אי הוי כצורת ה"א יש ספק ביד האדם לעשות תשובה כדאמרן בגמרא ויש לנו הוכחה גמורה דצורת ה"א כצורת ה"א דידן דאל"כ יקשה לך אמאי צריך לכתוב רחמנא אלה הדברים ללמד ט"ל מלאכות והלא איכא למילף בלא הדברים אלא ממלת אלה די דהוא בג' ט"ל דהיינו אל"ח שצורת ה"א הוא כמו חי"ת א"כ עולה אל"ח ט"ל ומדכתב הדברים מוכח דצורת ה"א כצורת ה"א דידן ומוכח דאיכא תשובה ה' כסף נבחר ז"ל בפרשת בראשית:

ועפי"ז יובן לענ"ד כוונת מ"ר סדר בראשית ויצא קין מלפני ה' יצא שמח פגע בו אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדה"ר מטפח על פניו אמר כך היא כחה של תשובה ואני לא הייתי יודע מיד עמד אדה"ר ואמר מזמור שיר ליום השבת ע"כ והוא תמוה דמעיקרא אדה"ר מה סלקא דעתיה ועוד מאי שייאטיה דשבת הכא ועפי"ה יתכן שפיר דבתחילה סבר דצורת ה"א כצורת חי"ת ובזה נתחמץ לבו מלשוב באשר לא מסתייעא ליא מילתא כשראה קין בנו חזר בתשובה ונתפשר אז נתברר לו דצורת ה"א כצורת ה"א דידן ומאז יש סיפק ביד אדם לעשות תשובה והביא לזה ראיה משבת דילפינן ט"ל מלאכות מן אלה הדברים דמשם באר"ה דצורת ה"א כצורת ה"א דידן ולז"א מזמור שיר ליום השבת:

ובזה יובן ג"כ מ"ר שם ויעש ה' לקין אות עשהו אות לבעלי תשובה ע"כ והכוונה לזה דבלא ענין קין היו בני אדם טועים וסוברים דצורת ה"א כצורת חי"ת ומזה לא ידעו כח התשובה וכאשר נתקבל קין בתשובה מאז ידעו צורת ה"א ממש וחוזרים בתשובה ואל זה אביט כוונת מדרש וישם ה' לקין אות אות שבת מסר לו ע"כ ועוד מאמרם ז"ל כשעלה משה למרום ברקיע הז' היו אומרים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת ע"כ הובאו לה' דבש לפי ז"ל והם תמוהים וע"פ האמור יבא על נכון דהקב"ה מסר אות שבת לקין דמן ט"ל מלאכות דשבת משם יורה דצורת ה"א כצורת ה"א דידן ומסתייעא מילתא לשוב לבל יטעה ככתיבת הראשונים וג"כ בשמים אומרים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת דהתשובה ילפינן מט"ל מלאכות דשבת וכאמור:

א"נ בהקדים מ"ש ה' עיר דוד ז"ל סי' רי"ז הטעם דלא מועיל תשובה לבני נח לפי דמה שהוא אחר בריאת עולם אינו יכול לשלוט בדבר שהוא קודם בריאת העולם וכל הבריות נבראו אחר בריאת העולם לכך אינו מועיל להם תשובה משא"כ ישראל שנבראו קודם בריאת העולם ושייך תשובה לישראל א"כ ה"ה לגבי שבת הדין נותן בטוב טעם שלא היה שייך שביתה לגוי משום דכל המאוחר בבריאה אינו שולט בדבר המוקדם משא"כ לישראל שאף המה נבראו קודם בריאת העולם שייך להם שבת שגם היא קדמה לבריאת העולם ע"כ והשתא יובנו כל המאמרים הנז"ל כשעלה משה למרום וכו' היו אומרים כח התשובה ואומרים מזמור שיר ליום השבת דתרוייהו שייכי לישראל מטעם שהם דקדמו לבריאת העולם וטעם אחד להן וז"ש המדרש אות שבת מסר לו ירצה דהקב"ה מסר לקין אות שבת שישמור שבת ומשם טובה תוכח"ת שגם התשובה יש בה מועיל דכל המוקדם בבריאה יכול לשלוט בדבר שהוא קודם בריאת העולם וג"כ כוונת מדרש עשהו אות לבעלי תשובה דממנו ילמדו וכן יעשו תשובה ולכן אדה"ר כיון שראה קין חזר בתשובה ונתפשר מאז ידע דהם קדמו לבריאת העולם ותשובה יש בה מועיל מאז גם הוא פתח מזמור שיר ליום השבת דמעתה צריך שמירת שבת הגם שהיא קדמה לב"ע וכאמור:

א"נ במ"ש הק"י ז"ל בפרשת בראשית לפרש כוונת מאמר שפגע אדם בקין עפימ"ש ה' ספר החיים ז"ל דיש ב' טעמים שנברא העולם בה"א חד להורות דמה ה"א אינה תוספת את הלשון כך העולם נברא בלי עמל ויגיעה והב' להורות דמה ה"א שהיא פתוחה כך החוטא יש לו פתח לעשות תשובה ונ"מ דלטעמא קמא א"ץ לעשות השבת להורות ששבת ממלאכתו דהא בלי עמל ויגיעה בראם ולטעמא בתרא חייב לשמור השבת דהא בעמל נבראו ולטעם הב' ידעינן דתשובה תועיל משא"כ לטעמא קמא ע"כ ובזה יפורשו כל המאמרים הנז' דהיינו מכח התשובה מזה מוכח דה"ט נברא בה"א להורות שהחוטא י"ל תשובה ולא מטעמא קמא וא"כ צריך לשמור השבת ומזה היו אומרים מזמור שיר ליום השבת והיינו נמי אות שבת מסר לו דמעתה צריך לשמור השבת גם עשהו אות לבעלי תשובה שכן יעשו גם הם תשובה ולא יטעו לומר כטעמא קמא והתשובה אין בה מועיל וכמבואר:

ה) תשובה. היא כדמיון שוחד ח"ו ואפ"ה הקב"ה מקבלה ממנו דיש סברא לומר דמותר לבן ליתן שוחד לאביו ואנו בנים לה' אלהינו ה' ברית יעקב ז"ל דרוש מ':

ועפ"ז יפורש מאמרם ז"ל בשביל שאמר יעקב וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך אמר הקב"ה בשביל זה אני נותן לבניך עשרת ימי תשובה ע"כ הובא לה' דברים אחדים ז"ל דרוש י"ב והנה נודע דמהצדקה מוכח דאנו בנים כדאיתא בגמ' וע' לה' דא"ח ז"ל שכתב לדרכו שהמעשר הוא מתנות לעניים ע"ש וז"ש כשאמר יעקב עשר אעשרנו לך והסכים לעשות צדקה מזה הורה שהם בנים ולכן א"ל שאני נותן לבניך בשביל זה עשרת י"ת דכיון שאנו בנים אני מקבלם בתשובה דאב מותר לקבל שוחד מבנו וה"ט דבעשי"ת מרבים בצדקה כמ"ש הרמב"ם ז"ל בה' תשובה הובא לה' דא"ח ז"ל:

ועפי"ז יובן לענ"ד כוונת הכתוב ועמי תלואים למשובתי וכו' איך אתנך אפרים וכו' בהקדים מ"ש באות ג' טעם שלא תועיל התשובה לאוה"ע משים דהם עבדים ומלך שמחל על כבודו אכ"מ וכתב ה' פר"נ ז"ל דף ס"ז משם ה' נפש חיים ז"ל דע"י נסים ונפלאות שעושה עמנו ומרחם עלינו כרחם אב על בנים מוכח דאנו בנים וכתב ה' דבל"פ ז"ל מע' התי"ו אות ג' דבעל תשובה מתנוצץ בו ניצוץ משה רבינו ע"ה וכתב הנח"ק ז"ל בפרשת בראשית שע"י החטא ממשיך כח הטמאה בפנימיותו וחיצוניותו אמנם ע"י החרטה והבכיה ממשיך עליו קדושה בתוכו אבל צריך להמשיך ניצוץ שכינה ואותו ניצוץ מגרש כח הטמאה מפנמיותו ולא יזכה באותו ניצוץ כי אם ע"י שבת ע"כ וז"ש ועמי תלואים למשובתי שמסתפקים אם יכולים לשוב בתשובה וה' מקבלם והלא קי"ל מלך שמחל על כבודו אכ"מ וגם דהוי כעין שוחד ח"ו ומזה הם מחזיקים ברשעם ואל על יקראהו יחד ירצה על כל מה שאמרו הנביאים ביחד שישובו בתשובה וה' מקבלם בכל זאת לא ירומם לא רצו לשוב ולרומם לה' כמ"ש רד"ק וה' נחל שורק ז"ל לדרכם ע"ש ועל זה באה תשובתו יתברך ואמר איך אתנך אפרים כאדמה וכצבאים שהם בני נח עבדים ולכן אין תשובתם מתקבלת אמנם לך אני אומר בני אתה ולכן אני מקבלך בתשובה דאב שמחל ע"כ כ"מ וג"כ מותר ליקח שוחד מבנו והראיה שאתה בני הלא תראה נהפך עלי לבי יחד נכמרו ניחומי וכיון שאני מרחם עליך כרחם אב על בנים מוכח שאתה בני ותשובתך מקבלת ואיך לך להסתפק בזה ועוד לא אעשה חרון אפי כשתשוב בתשובה שלימה אני מקבל אותך ומכפר עוונותיך ועוד בה דאין חשש מטעמא דמלך שמחל ע"כ אין כבודו מחול דהא אל אנכי ולא איש דהוי כ"ע דיליה ויכיל למחול כמ"ש ז"ל ומעתה אין לך ספק כלל אלא שובה ישראל ותזכה להיות בקרבך קדוש שתזכה לניצוץ מרע"ה שיתנוצץ בקרבך ממש ע"י תשובתך או יתכן בקרבך כו' דע"י התשובה והבכיה שתעשה תמשיך קדושה בקרבך וג"כ ניצוץ שכינה מזריח כך בצירוף תשובה עם שמירת שבת ובזה מגרש כח הטמאה מפנימיותך וזהו בקרבך קדוש ממש ולא אבא בעיר שאתה בה להשרות שכינתי בעיר אלא בקרבך ממש וע' לה' נחל שורק ז"ל בפ' ויצא ע"ש:

ועפי"ז יובן ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמור דכבר כתבנו דהצדקה מדין בנים וע"כ ז"ל דדינים הם מדין בנים דעבד פסול לדון ע"כ וז"ש ואתה באלהיך תשוב וכ"ת איך אפ' לקבל אותי בתשובה הלא מלך שמחל ע"כ אין כ"מ ועוד דהוי כשוחד לזה אמר חסד ומשפט שמור דשניהם יורו דדין בנים יש לנו ושפיר מקבלנו בתשובה:

ו) תורה. היתה קידושין לישראל ושטר קידושין צריך כתיבה לשמה א"כ מעתה התורה דהייתה קדומה קודם עולם אלפים שנה ומדוע נאמר בה בכל מצוה בני ישראל אלא הטעם דהתורה הייתה שטר קידושין וצריך כתיבה לשמה לכך נכתב בכל מצוה בני ישראל ללמד דשייכא דוקא לישראל ונסתלקה טענת המלאכים ליתן להם התורה דהרי לא נכתבה לשמן אכן לפי זה יקשה א"כ למה החזירה הקב"ה על כל אומה ולשון הרי לא נכתבה לשמן ולכן ניחא לומר דהקידושין הן הנה עשרת הדברות אשר נאמרו סתם לשם איזה אומה שתתרצה להתקדש לו יתברך והשתא דקבלו ישראל התורה אמרינן יש ברירה והוברר הדבר דמתחילה לשם אלו נכתבו וכ"ש הוא יתברך ויודע עתידות הרב נחלת בנימין ז"ל מצות ל"ח ס' ח':

ז) תורה הטעם דניתנה לנו התורה ולא למלה"ש מדינא דב"מ הוא משום דאנו נקראים בנים למקום ולגבי בן ליכא דינא דב"מ כן אמרו רז"ל עי' בראש דוד בפ' בא וע' כסף נבחר עיין שם:

ואפשר שזה כוונת קרא אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן וה"ן עוד נביא מ"ש ה' דבש לפי ז"ל מערכת ר' תירוץ על טענת רובא דאומות העולם טוענים לישראל ח"ו לעבוד ע"ז כמותם אחר שהם הרוב הוא משום דאנו בנים למקום ב"ה ולגבי בן ליתא לטענת רובא ע"ש ואמרו באבות אין כבוד אלא תורה וז"ש אני ה' הוא שמי וכ"ת והלא איכא טענת אומות העולם שטוענים רובא זה אינו דאתם בני אל חי ולגבי בן ליכא טענת רובא וראיה יש וכבודי היא התורה לאחר לא אתן אפי' למל"הש אלא לכם וכ"ז מורה שאתם נקראים בנים כנז':

ואל זה אביט למאמרן ז"ל הובא לה' מגדנות נתן ז"ל בדרושיו וז"ל צהלי קולך בת גלים אמר ישעיה לישראל עד שאתם אומרים שירים וזמירות לפני ע"ז צהלי קולך בד"ת צהלי קולך בבתי כניסיות ע"כ וכתב הרב הנז' לפ"ד דהענין הוא כי ישראל שבאותו הדור עבדו ע"ז בטענת דגוים רובא נינהו ע"ש ולדרכנו יתכן דישעיה אמר לאנשי דורו מה שאתם אומרים שירים לע"ז בטענת רובא צהלי קולך בדברי תורה ומן התורה יש הוכחה לומר דאנו בסוג בנים להקב"ה מדנתנה לנו ולא למלה"ש כנז' א"כ מאז נפלה לבירא עמיקתא טענת רובא וג"כ צהלי קולך בבתי כניסיות ושם אנו מברכים להשי"ת ולובשים ציצית ותפלין דמהם מוכח דאנו בנים למקום כדאז"ל וא"כ אין לכם לילך אחר הרוב:

ועפיה״א יובן לענ"ד ב' מאמרים הבאים כאחד לה' כסף נבחר ז"ל ויקחו לי תרומה הה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו ע"כ וגם את השני ויקחו לי תרומה הה"ד תורה צוה לנו משה מורשה ע"כ רק נקדים עוד מ"ש בגמ' דסנהדרין דף ל"ט אמר ההוא צדוקי לרבי אבהו אלהיכם כהן הוא דכתיב ויקחו לי תרומה כי קבריה למשה במאי טבל א"ל בנורא טבל וכתבו שם התוס' במאי טביל הא לא קשיא ליה היאך נטמא דישראל נקראו בנים למקום ע"כ וז"ש ויקחו לי תרומה א"כ מזה משמע דהקב"ה הוא כהן וא"כ לכאורה קשה איך נטמא כב יכול כי קבריה למשה לזה השיב המדרש תורה צוה לנו משה וכן כי לקח טוב לומר דאנו בנים וראיה מקבלת התורה שקיבלוה ישראל ולא מלה"ש הוא מטעם שאנו בנים למקום ולגבי בן ליכא דינא דב"מ ולכן יכול לקבור את משה [ובזה יפורש נעוץ התורה וימת שם משה וכו' בראשית ואמרו ז"ל אותיות יא"ר שב"ת ומשבת מוכח דאנו בנים כמ"ש ז"ל תלמידו על"ה ח"ח ס"ט]:

ח) תורה. לקחנו וזכינו בג' בחינות שבי ולקיחה ומתנה כיצד מצד סודות התורה נקרא שבי מפני שלא שייכי כלל לעולם התחתון רק לעולם העליון. ומצד חלק העיון נקראת מתנה וזכו לה בזכות אברהם אע"ה שקיים אפילו עירובי תבשילין ולפי שכל עיכוב המלאכים לא היה רק על חלק העיון שניתן לישראל במתנה לכך צר צורת אברהם ונתביישו ממנו ומצד חלק המעשה שבה נקראת לקיחה והוא משום דזכינו בה ע"י שלקח יעקב אע"ה הבכורה מעשו והוא כדאיתה בזוה"ק סדר בלק בשעת קבלת התורה כתיב וזרח מעשיר למו דקרא לס"מ א"ל תיבעי לך אורייתה ודילג לאתר לא תרצח וכולי בכה ואתחנן ליה וכו' הא קמך יעקב א"ל לא יכילנא דאת בוכרא וכו' א"כ לא ניתנה התורה לנו רק ע"י לקיחת יעקב אע"ה הבכורה מאת עשו וזכו לחלק המעשה בזכות יעקב אע"ה והיינו טעמא דתורה שבכתב רשאי ללמד בשכר אבל תורה שבע"פ אינו רשאי ליקח שכר משום דכן הוא התורה שבע"פ ניתנה במתנה בחנם בזכות אברהם אע"ה ותורה שבכתב ניתנה בלקיחה בממון של יעקב אע"ה והא דהוצרך כ"י לכפות עליהם ההר כגגות אינו על התורה שבכתב דעל זה מיד אמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה צער אלא על תורה שבעל פה שיש בה דיקדוקי מצוות קלות וחמורות והיא עזה כמות לפי שאין לומר אותה אלא למי שאוהב הקב"ה בכל לבו ובכל נפשו ומאודו לפי שיש בה צער גדול ונידוד שינה ויתרחק מתענוג ומטעם זה מתן שכרה בעוה"ב משא"כ תורה שבכתב שכרה בעוה"ז וזהו טעם אחר דאסור ליקח שכר על התלמוד מפני ששכר תלמוד לעוה"ב ושכר תורה שבכתב בעוה"ז ה' זרע ברך ב' פרשת תרומה:

ובזה יובן לענ"ד מדרש תמוה וז"ל ויבז עשו את הבכרה מה בזה עמה תחיית המתים בזה עמה ע"כ הובא למפרשים ז"ל ונקדים עוד מ"ש במס' כתובות מי שיש לו אור תורה טל תורה מחייהו מי שאין לו אור תורה אין הטל מחייהו השתא יובן שפיר מדאשר בזה הבכורה ומכרה ליעקב אע"ה ומזה לא יזכה לתורה דהתורה אינה אלא לבכור א"כ בודאי צ"ל שבזה בתחיית המתים ולכן לא חשש על התורה כדי שיקבלה וממנה יזכה לחיות בתחיית המתים דהא כפר מעיקרא בתחיית המתים דאל"כ למה לא יחוס על נפשו כדי שיחיה באור תורה שיקבלה א"ו בזה עמה ת"ה ולכן מכר בכורתו ליעקב אע"ה:

ט) תורה מלאכי השרת טוענים לומר תנה הודך על השמים שהם בני המצר ורוצים לזכות בתורה אבל הקב"ה נתנה לנו במתנה ובמתנה ליכא טענת דינא דבר מצרא כמ"ש בש"ע הלכות מצרנות סי' קע"ה סעיף ח"י ולזה אמרו רז"ל אנכ"י ר"ת אנא נפשאי כתבית יהבית לרמוז שינתנה לנו במתנה ולכן פתח במלת אנכי ולא אני הרב זרע יצחק חדאד ז"ל בפ' ואנכי לא ידעתי:

ובזה יובן לענ"ד מאמר זוה"ק הובא לה' מפעלו' אלקים וז"ל לחייו כערוגת הבושם הא דאמרי רבנן אנכ"י אנא נפשאי כתבית והבית ע"כ והוא אפשר שיובן ע"פ האמור דהנה כת' רש"י ז"ל בפסוק לחייו כערוגת הבושם לחייו דברות הר סיני שהראה לנו פנים מסבירות ושוחקות ע"כ ואפשר מעתה א"ש לחייו כערוגת הבושם שהוא רמז על התורה שניתנה בהר סיני לישראל כדפירש"י לזה הוק' לזוה"ק איך אנחנו זוכים לתורה והא איכא טענת מלה"ש דהם בני המצר לזה תירץ יתיב הא דאמרי רבנן אנכ"י אנא נפשאי כתבית יהבית ר"ל שהתורה ניתנה לנו במתנה ובמתנה ליכא דינא דבר מצרא:

ועפי"ז אפשר לפרש רמז קרא ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר א"כ למה זה אנכי וכו' וה"ן נקדים עוד מ"ש במס' שבת דף ע"ט שטען משה רבינו ע"ה למלאכי השרת כלום יצר הרע בניכם ונודע מ"ש במדרש ויתרוצצו כשהייתה עוברת על פתחי ע"ז עשו מפרכס לצאת ע"כ וז"ש ותאמר א"כ דעשו מפרכס לצאת לגבי פתחי ע"ז א"כ מזה מוכח דאיכא יצה"ר בתחתונים א"כ מעתה למה זה אנכ"י דלמה יפתח בתיבת אנכי לרמוז שניתנה לנו התורה במתנה כדי לבטל טענת מלה"ש מדינא דבר מצרא דהשתא אין אנו צריכים לזה דהא יש לנו טענה לומר כלום יצה"ר יש בניכם כמ"ש מרע"ה:

ועוד זה מדבר בכוונת מאמר לחייו כערוגת הבושם וכולי דלעיל רק אקדמה פניך מ"ש הרב תורת יוסף ז"ל בפ' תולדות דרך מדות בני אדם המוכר עצב והלוקח שמח ובמתנה הנותן והמקבל שניהם שמחים דהנותן בעין יפה הוא נותן ע"כ והנה כתב רש"י לחייו כערוגת הבושם דברות הר סיני שהראה לנו פנים מסבירות ושוחקות וקשה איך הראה לנו פנים מסבירות ושוחקות והלא דרך העול המוכר יהיה עצב לזה תירץ הזוה"ק הא דאמרי רבנן אנכ"י אנא נפשאי כתבית יהבית ירצה שניתנה לנו בתורת מתנה ולא בתורת מכר ובמתנה דרך העולם הנותן והמקבל שניהם שמחים:

י) תורה. מלאכי השרת בקשו לזכות בתורה מדינא דבר מצרא אכן קי"ל היכא דאיכא פסידא למוכר לית בה משום ועשית הישר והטוב והנה בכאן מלה"ש רצו לקבל סודות התורה דוקא ולא הפשט דלא שייבי בפשטי התורה אכן ישראל רצו לקבל הפשט וגם סודות התורה וא"כ הו"ל פסידא כשניתנה למלאכים משום דלא יהיב להו רק סוד התורה אכן עדיין יש פתחון פה למלה"ש לומר דגם בישראל איכא פסידא והוא כי מעלת המלאכים יש להם שלום זה עם זה וכולם אהובים זה לזה לא כן התחתונים שכולם קטטות ומריבות נמצא במדה זה איכא פסידא למוכר כ"י לכן על זה נתחכמו גם ישראל ועשו שלום בניהם ואחדות אחד ולכן כתיב ויחן שם ישראל נגד ההר בלשון יחיד וישבו בלב אחד ואחדות גמורה ובזאת הסיבה זכו ישראל לקבל התורה ולכן נצטוו על הדינים קודם נתינת התורה כאוז"ל שבת ודינים במרה איפקוד והוא מטעם ע"י הדינים יתרבה השלום כי כשבאים לידי מריבה ובאים לידי משפט והם עושים שלום והיו לאחדים וכן ג"כ ע"י נתינת צדקה מורה על האחדות והשלום ביניהם לכן עושים צדקה וחסד זה עם זה הרב כסא שלמה ז"ל דרוש ג' למתן תורה עש"ב:

ובזה אפשר לפ' אם אין קמח אין תורה רק נקדי' עוד מ"ש הרב פקודת המלך ז"ל דף מ"ד ע"ב כי הקמח רומז לאחדות כי מי שלוקח מים וקמח ובוללן יחד יש להם חיבור ודיבוק ונעשה מהם עיסה אבל הסובין מורה על הפירוד כי המים עם הסובין אין להם אחוז ודיבוק יחד ע"כ וז"ש אם אין קמח ר"ל אם לא עשו ישראל אחדות ושלום בניהם שהוא בחינת קמח אז אין תורה שלא יזכו לקבל התורה בטענת מלה"ש דאדרבה איכא פסידא בישראל דבמלאכי מעלה הכל שלום לא כן ישראל דאיכא מריבות וזוכים בה מלה"ש מדינא דבר מצרא אכן ע"י הקמח שרומז לאחדות זכו ישראל בתורה יותר ממלה"ש מחמת פשט והסוד:

יא) תורה הטעם שאמר הקב"ה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר אשר בראתיך משום שאילו אמר אשר בראתיך היה מענה בפיהם לאמר מדוע אתה גוזר עלינו תרי"ג מצוות הלא בראת האומות לפיכך שם לפניהם מה שלא עשה לשום גוי ה' כסף נבחר סדר יתרו משם ה' החזקוני.

ואפשר שמזה יובן לענ"ד ביאור מאמר תמוה מפי השמועה ומטו לה משמיה ה' שדה יצחק ז"ל שהובא שם וז"ל כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך וכולי אמר משה ברוך שלא עשני גוי ע"כ ועפ"י האמור יבא על נכון אם ניחא קמי קוב"ה וז"ש כשאמר הקב"ה אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ולא אמר אשר בראתיך מאז פתח משה ואמר ברוך שלא עשני גוי דאם אמר אשר בראתיך דדבר זה יתכן באומות העולם שגם הם נבראים אז שייכא בהם התורה ואין צער כ"כ דגם להם ניתנה התורה אכן עתה שאמר השי"ת אשר הוצאתיך מא"מ דדבר זה אינו באוה"ע וא"כ ראויה התורה לישראל דווקא ולא לאוה"ע ולכן מאז השב"ח השב"ח משה רבינו ע"ה ואמר ברוך שלא עשני גוי אלא ישראל לזכות בתורה הקדושה:

יב) תורה הקשו המפרשים בזה שירד ה' על הר סיני והא קי"ל דאין הולכין מא"י לחו"ל כ"ש היאך ירד הקב"ה ממקום טהור וקדוש על הר סיני לארץ תחתונה בעלמא דשקרא ותירצו ע"פ מה דקי"ל ללמוד תורה מותר אף לצאת מא"י לחוצה לארץ וא"כ ה"נ שהוכרח הקב"ה כ"י לירד למטה ג"כ ללמד תורה לרבים אכן כל זה אינו אלא אם נאמר דאנכי ולא יהיה לך לכל ישראל נאמר אז שפיר הוי רבים אבל אי למשה לבד נאמר כמו שהליץ עליהם מרע"ה במעשה העגל באומרו לי צוית ולא להם שנאמר אנכי ה' אלהיך בלשון יחיד א"כ הדרא קושיה לדוכתא דאיך ירד ה' על ה"ס הרב בא ישועה ונחמה בפ' קרח:

ועפי"ז אפשר לפרש מאמרם ז"ל בפסוק רבים אומרים לנפשי וכו' רבים אלו אוה"ע שאומרים לישראל אומה ששמעה על הר סיני אנכי ולא יהיה לך ולסוף מ' יום עשו העגל כלום ישועה יש לה וכו' ע"כ הובא להרב שארית יעקב ז"ל בפ' תזריע ודקדק בו הרב הנז"ל מה טעם בשפת יתר אומה ששמעה על ה"ס כי מה יתן ומה יוסף בהעלות זכרון המקום אשר בו שמעו אנכי ולא יהיה לך ע"ש ועפ"י האמור לעיל יתכן דאילו לא שמעו קול דברי אלהים חיים על הר סיני אלא מן השמים ממעל השמיעם את קולו ית' ולא ירד כב יכול על ה"ס אז אפשר להליץ על ישראל במעשה העגל בטענת משה רבינו ע"ה לי צוית ולא להם אכן השתא ששמעו על הר סיני מוכח דלכל ישראל נאמר אנכי ולא יהיה לך דהוי לימוד תורה לרבים דמותר לצאת מא"י לחו"ל א"כ איך עשו את העגל אחר מ' יום דליכא טענה לפוטרם כלום ישועה יש:

יג) תחיית המתים טעם לתחיית המתים בישראל ולא באומות העולם משום דלגבי ישראל כתיב למשפחותם לבית אבותם דנתייחסו אחר אביהם וידוע דעתיד יברא אדם מעצם אחד ששמו לוז שאינה נרקבת וידוע ששלשה שותפים יש באדם ואביו מזריע שממנו עצמות וגידים ולכן ישראל יש להם ת"ה כי יש להם יחוס אבל הגוים אין להם יחוס אחר אב הרב כסף נבחר ז"ל סדר במדבר:

ובזה נלע"ד לפ' מדרש הובא שם וז"ל בשעה שקיבלו ישראל התורה נתקנאו אומה"ע בהם ואמרו מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות סתם הקב"ה את פיהם ואמר להם הביאו לי ספר יוחסין שלכם שנא' הבו לה' משפחות עמים כשם שבני מביאים ויתלדו על משפחותם וכולי ע"כ ודקדק בו הכ"ן הנז"ל מאי תלי התורה ביחוס עש"ב מ"ש הוא ז"ל לפי"ד ועפ"י האמור אפ' שיובן בהקדים מ"ש בסוף מס' כתובות דף קי"א כי טל אורות טליך מי שיש לו אור תורה אור תורה מחייהו ומי שאין לו אור תורה אין אור תורה מחייהו ע"כ וז"ש בשעה שקיבלו ישראל התורה אז נתקנאו אוה"ע על שלא קיבלו התורה וכל כוונתם הוא על שמזה לא יזכו לקום בתחיית המתים דכשאין לו אור תורה אין אור תורה מחייהו וע"ז נפשם לשאי"ל הגיעה מה ראו אלו להתקרב יותר מן האומות ויזכו לקבל התורה שיקומו בתח"ה לזה בא הקב"ה בתשובת"ו הרמתה סתם את פיהם ואמר להם הביאו לי ספר יוחסין שלכם כשם שבני מביאין ר"ל דבשלמא בני ישראל נאה להם לקבל התורה שיעסקו אז בתורה ויזכו לקים בתח"ה מאותו העצם שנקרא לוז שאינו נרקב שבא מזריע אביו דיש להם יחוס אחר אביהם משא"כ אוה"ע אין להם יחוס אחר אביהם ולא יזכו לת"ה מאותו העצם וא"כ מה להם לקבל התורה:

יד) תחיית המתים ע"י הצדקה יקום בתחיית המתים והטעם לזה משום דע"י הצדקה מורה יורה שאנו בנים למקום ב"ה כתשובת ר"ע לטנוסרופוס הרשע כדאיתה בש"ס אמשול לך משל וכו' וא"כ כשאדם נותן צדקה יורה על עצמו שהוא בן לה' וא"כ הקב"ה מחייהו לעתיד דאב מטמא לבנו משא"כ להפך א"כ יורה שהוא. עבד והקב"ה כהן ואינו מטמא לעבדו ולהחיותו ה' ברית יעקב ז"ל:

ובזה אפשר לפרש מסרה הלוך וגדל הלוך ונסוע הלוך וחסור הלוך ושוב דהיינו מי שמקמץ ומרבה ממונו שאינו נותן לצדקה הלוך ונסוע לגמרי שאינו חוזר בתח"ה הלוך וחסיר מממונו לצדקה הלוך ושוב בתח"ה:

טו) תחיית המתים מכח המנין מוכיח שיש תח"ה שהם דבר חשוב ואין הולכים לטמיון רק מכניסן לאוצר בעת מיתה ולכך יהיה תחיית המתים הרב כסף נבחר ז"ל פרשת במדבר משם ה' ש"ך ז"ל:

ובזה יובן לענ"ד מאמר תמוה וז"ל במה תרום קרנם של ישראל א"ל בכי תשא את ראש ע"כ ר"ל במה תרום קרנם של ישראל שיהיו הכל יעידו ויגידו שיש לישראל תח"ה א"ל בכי תשא את ראש בנ"י שע"י המנין הוו דבר חשוב ואין הולכים לטמיון:

תם ונשלם סדר המערכות. בע"ה אשר לו גדולה ומלכות. ואכתב דבר סתר ליקוטים מפוזרים בעזרת יוצר כל היצורים:

תוכן העניינים

שלום דוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה