שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה
ספר שלום דוד · מערכת הנון ערך נח
א) נח. גם הוא חטא בגזל ועשה תשובה וגם שאין תשובה לב"נ שאני נח שיצאו ממנו אוכלוסים רבים ודינו כרבים וברבים יש תשובה אף לב"נ כמ"ש בנינוה ה' בג"א דרשן אשכנזי בפ' נח דף ט':
ובזה יובן מד' הובא להנז' אף נח לא היה כדאי אלא שמצא חן בזכות מה בזכות תולדותיו ע"כ דהיינו בשביל תולדותיו שמהם הושתת עלמא הוי דינו כרבים ונתקבל בתשובה
גם בזה יפו' מסרה הובאה להחומ"א ז"ל בפ' נח ותמלא הארץ חמס ותמלא הארץ אותם ע"כ דק"ל כיון שכולם חטאו בחמס נח למה ניצול וגם שעשה תשובה הלא אין תשובה לב"ן לזה אמר ותמלא הארץ אותם שנתמלאה ממנו הארץ:
ובזה אפ"ל מד' תמוה הובא בילקוט ראובני בפ' בראשית וז"ל שקר החן חנו של נח והבל היופי יופיו של אדה"ר שתפוח עקבו מכהה גילגל חמה ומכולם אשה יראת ה' היא תתהלל זה משה ע"כ דמה ראו אלו להתקרב בהקדים עוד מ"ש הכ"ן ז"ל בפ' בראשית דאדה"ר חטאו היה שאכל בלא ברכה דכתיב מכל עץ הגן אכל תאכל ולא מן הגזל והאוכל בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנ"י ע"כ והנה מרע"ה אמר לא חמור וכו' שלא נהנה מהגזל וזהו אומרו שקר החן והבל וכולי זה נח ואדה"ר ששניהם חטאו בגזל אשה וכו' זה משה שנזהר בכל כוחו מעון הגזל:
או נאמר לפ' המסרה הנז' עפימ"ש המט"ה ז"ל חלק ו' דף ט"ו הטעם שלא נחתם גז"ד אלא על הגזל לפי שאין הקב"ה פוגע בנפשות תחילה אלא בממון וזה דווקא אם יהיה להם ממון של היתר אבל בגזל לא יועל דמה בצע לענוש אותם בממון של אחרים ולכן דור המבול שכל הונם גזל חל עליהם חובת ביעור ונחתם גז"ד על הגזל ובזה יפורש קץ כל בשר וכו' עכ"ד והשתא א"ש ותמלא הארץ חמס ומאחר שכל ממונם גזל על כן ותמלא הארץ אותם שנתמלאה הארץ מגופותם ונתבטלו בה והיו לעפר ולא נפדו בממון:
ב) נח אקרי צדיק שלא חטא בעריות תדע שזכה לבנים צדיקים וז"ש המד' אף נח לא היה ראוי לינצל כיון שחטא בגזל אלא שמצא חן בזכות תולדותיו שהיו צדיקים ומזה תדע שצדיק תמים הוא שלא חטא בזנות הבג"א ז"ל:
ובזה יפורש סמיכות הפ' ניחמתי כי עשיתם ונח שאף הוא חטא בגזל אלא שמצא חן בעיני ה' וק' למה לז"א אלה תולדות נח שהיו צדיקים ומזה תדע שאיש צדיק אקרי שלא חטא בזנות ולכן ניצול.
ובזה יפורש מד' הובא בילקוט ראובני וז"ל שקר החן חנו של נח שנאמר ונח וכו' איש צדיק בדורו היה ע"כ ר"ל שקר חנו שגם הוא חטא בגזל אבל ניצול שצדיק בדורו היה ששמר בריתו (ופשוטו אפ"ל דה"ק שקר תנו של נח דדווקא בדורו היה נחשב כמשז"ל תלמידו עלה ח"ח ס"ט):
גם יובן מאמר הובא בהנז' מזרק אחד כסף ע"ד נח הצדיק שנזרק מדור המבול למה כסף ע"ש שנקרא בדורו צדיק שנא' כי אותך וכו' ע"כ ור"ל שהצלתו היתה כדבר הנזרק ח"ו שגם הוא מדור המבול שחטא בגזל וא"כ למה ניצול לזה אמר כסף וכולי ר"ל שנמצא בו דבר טוב שלא חטא בזנות וע' להנח"ק ז"ל:
ג) נח. היה בגלגול הבל כמ"ש בילקוט ראובני בפ' בראשית ושוב נתגלגל ביוסף ובמשה כמ"ש הנח"ק ז"ל בשם גורי האר"י ז"ל.
ובזה יובן לרמוז קרא כי מי נח זאת לי מי נוט' משה יוסף זאת "לי ר"ת ג"י הבל:
ד) נח למד תורה ולכן ס"ת של האלהים התהלך נ"ח ס"ת חכם והיה עניו דכתיב תמים ועי"ז את האלהים התהלך נח שזכה להשראת שכינה ה' חומ"א ז"ל:
ובזה יפורש כי מי נח זאת לי רמז לתורה שנק' זאת דכתיב וזאת התורה גם רמז לשכינה כמ"ש ה' נחל שורק ז"ל לפי"ד:
א"נ באופן זה כי מי רומז לתורה הנמשלה למים כנודע שלמד נח התורה ולכן זכה לזאת היא השכינה כמ"ש באבות אפילו אחד שעוסק בתורה שכינה כנגדו:
ה) נדב ואביהוא:
מתו בעון אשר הציצו בשכינה וזה דווקא א"א דשכר מצות בהאי עלמא ליכא דהצצה בשכינה הוי שכר עוה"ב משא"כ אי אמרינן ש"מ בה"מ איכא אזי מותר להציץ בשכינה אף שזה הוא בכלל ש"מ יחשב לעוה"ב וא"כ לא היו ראוים נו"א למות בהסתכלם בשכינה דמותר להם וזה תלוי בפלוגתא אי ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף דלמ"ד מתחלה ועד סוף ס"ל דש"מ איכא בה"ע גם כן ולמ"ד אינה משתלמת אלא לבסוף ס"ל דש"מ בה"ע ליכא וא"כ אסור להציץ בשכינה הרב כסף נבחר פ' וישב:
ובזה יכון לענ"ד מאמר פליאה וז"ל כיון שנכנסו שני פולמן דנורא בחוטמיהון של בני אהרן אמרו מלה"ש לפני הקב"ה למה קרעת הים לפניהם מיד השיבו שרפי קדש ואמרו השיבנו ה' אליך ונשובה וי"א בשכמל"ו ע"כ הובא לה' קול יעקב ז"ל ס' שמיני עש"ב ולדרכנו יובן בהקדים עוד מ"ש ה' עיר דוד ז"ל הטעם שיצאו קוה"ז ממצרים הוא משום דפועל יכול לחזור בו אפי' בחצי היום דישנה לשכירות מתחלה ועד סוף עש"ב ועוד כתבתי אני לעיל ע' המ' אות כ"ג דיצ"מ קוה"ז הוא מדינא דמלכותא דינא דמפקיע מידי שעבוד עש"ב ונודע דיש טעם אחר מפני קוה"ש וזה לא יכון אלא אם יש לנו דין בנים אבל אם דין עבדים לא יועיל קיה"ש להשלים עו"כ הנח"ק ז"ל ס' נח הטעם שתועיל התשובה לישראל דווקא משום דישראל בנים למקום ואב שמחל על כבודו כבודו מחול אבל אוה"ע הם כעבדי' ומלך שמחל על כבודו אכ"מ ונקדים עוד מ"ש רש"י ז"ל ס' וישב הטעם שלא רצה הים ליקרע לפניהם הוא מפני שעדיין לא נשלם הזמן ע"כ ומעתה יובן שפיר כיון שנכנסו שני פולסין וכו' בעון שהציצו בשכינה ש"מ דשכר מצות בה"ע ליכא דהשכירות אינה משתלמת אלא לבסוף אז אמרו מלה"ש לפני הקב"ה למה קרעת הים לפניהם קוה"ז דהשתא ל"ל כמ"ש הע"ד הנז' שהוא מטעם דפועל יכול לחזור בו דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף דהא משריפת ב' בני אהרן מוכח להיפך אז השיבו שרפי קדש השיבנו ה' אליך ונשובה ור"ל דבאו לתת טעם אחר ליצי"מ קוה"ז והוא דקוה"ש השלים המנין דאנו בנים למקום והראיה מהתשובה שתועיל לישראל מוכח דאנו בנים וי"א מטעם אחר יצאו קוה"ז והוא מדינא דמלכותא וזהו אומרם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
א"נ בהקדים מ"ש ה' כסף נבחר ז"ל ס' אחרי מות דנו"א מתו בעון שהורו הלכה בפני רבם ועברו על קרא את ה"א תירא לרבות ת"ח ומזה למדו שאסור להורות הלכה בפני רבו עו"כ בפרשת שמות דעיקר גלות מצרים היה בשביל שאמר אברהם במה אדע אכן קוה"ש היה בשביל שעשה אנגריא בת"ח כדכתיב וירק את חניכיו והנה מרע"ה בא להוציא ישראל קוה"ז מטעם קוה"ש ופרעה סבר דהוא צריך על שעשה אאע"ה אנגריא בת"ח וזהו אומרו לא ידעתי את ה' ר"ל אם באת להוציאם בשביל קוה"ש ואאע"ה אין לו עון בזה אם כן לא ידעתי את ה' למאי אתא לרבות ע"כ ובזה יפורש מאמרם ז"ל אתם למה ודבריכם למה ר"ל אתם למה כתבה תורה וצ"ל דלדרשא אתו א"כ ודבריכם למה שרוצים להוציאם קיה"ז מפאת קוה"ש דהא צריך קוה"ש בשביל שעשה אאע"ה אנגריא בת"ח דאתרבו מאת וזהו נמי דקאמר בשעה שנכנסו וכולי בעון שהורו הלכה בפני רבם א"כ ש"מ דדרשינן את ה"א לרבות ת"ח אז אמרו מלה"ש למה קרעת הים לפניה' הלא קוה"ש אצטריך לכפר מה שעשה אאע"ה אנגריא בת"ח ותשלום המאמר לא יתיישב לפי זה:
ו) נדב ואביהוא כתבו בזוה"ק שנשמתם נתעברה בפינחס וכתבו גורי האר"י זצ"ל שהיו בחינת נפש אדה"ר ומרע"ה אמר לאהרן עתה ידעתי שהם גדולים ממני וממך ויען כל גלות מצרים היו ניצוצי קרי אדה"ר כמ"ש האר"י ז"ל יתפרש שפיר כוונת תרגום המיוחס ליונתן ב"ע שלח נא ביד פינחס ע"כ ר"ל ע"י נו"א שעתידים ליכנס בפינחס שהם נפש אדה"ר והוא רמוז בכתוב שלח נ"א ר"ת נדב אביהוא ה' נחל קדומים ז"ל:
ובזה יפורש מאמר תמוה הובא לה' דרוש שמואל ז"ל בפ' שמות שלח נא ביד נדב ואביהוא וכו' ע"כ והוא כמבואר:
ז) נדב ואביהוא איתה בסנהדרין שמתו בעון שאמרו מתי ימותו ב' זקנים הללו ואני ואתה ננהיג את הדור אבל יש לנו להליץ בעדם דכוונת' לטובה מתי יסתלקו משה ואהרן ויהיו כמלאכי השרת ותהיה להם מעלה יתירה ומדריגה נוספת עלינו ואנ' ואתה ננהיג את הדור מתחת אך זה לא יתכן אלא אם נאמר דמלה"ש עדיפי מצ"ג ה' תולדות יצחק ז"ל בפ' וישלח:
ועפי"ז יובן לענ"ד מאמר פליאה וידם אהרן ומה היל"ל וביום השמיני ימל ע"כ הובא להק"י ז"ל ס' שמיני בהקדים עוד מ"ש ה' ד"ש ז"ל ס' שמות דאדה"ר נולד מוהל ביום ששי נמצא מילה היתה קודם שבת ומוקדם עדיף ולכן מילה דוחה שבת המאוחרת אכן בזה יש פלוגתא אם מוקדם עדיף דאיכא פילוגתא אם המלאכים עדיפי מצ"ג אם מלאכים עדיפי שהם מוקדמים א"כ מילה דוחה שבת ואם צדיקים עדיפי דהמאוחר עדיף א"כ אין מילה דוחה שבת ע"כ ובשבת דף קל"ב איתה וביום השמיני ואפילו בשבת ע"כ וז"ש וידם אהרן ששתק וקבל שכר ומה היל"ל והא בדין מתו שאמרו מתי ימותו ב' זקנים הללו ואם תאמר שכוונתם מתי יתעלו כמלה״ש מאן לימא לן דמה"ש עדיפי דילמא צדיקים עדיפי דמאוחר עדיף לזה אמר וביום השמיני ר"ל ביום ואפי' בשבת והטעם דמילה קדמה ומוקדם עדיף א"כ מלה"ש שהם מוקדמים עדיפי וא"כ נו"א שהיתה כוונתם לטובה אימתי יהיו כמלה"ש פטורים ועכ"ז אהרן שתק וקבל שכר.
ובזה אפ"ל מאמרם ז"ל כשראה איוב מיתת ב' בני אהרן אמר אף לזאת יחרד לבי ע"כ בהקדים עוד מ"ש ה' כס"ן ז"ל בפרשת נח בשם הרמב"ן ז"ל תי' על אברהם שאמר במה אדע דאין כוונתו שלא האמין ח"ו רק כל מגמתו פן הכנענים יעשו תשובה ויזכו הם בארץ וכתב עוד שם שאיוב נענש על שהסכים בגלות מצרים ע"כ ובמס' נדרים איתה ששעבוד מצרים היה בעבור שאמר אברהם אבינו במה אדע ועו"נ מ"ש הר' נחלת יעקב ז"ל פרשת בשלח משם רז"ל דמהתשובה מוכח דאחרון משובח מראשון ולעולם תפוש לשון אחרון וע"כ התשובה המאוחרת לחטא היא עיקר ע"כ וזהו כשראה איוב מיתת ב' בני אהרן בעון שאמרו מתי ימותו וכולי וגם שכוונתם מתי יתעלו כמלה"ש א"כ ש"מ דצדיקי' עדיפי ממלה"ש דמאוחר עדיף וא"כ התשובה המאוחר' יש בה מועיל ושפיר אמר אברהם במה אדע שכוונתו שמא יעשו הכנענים תשובה ופטורים בניו משיעבוד מצרים ושלא כדין הסכים איוב בשיעבוד מצרים ולכן צוח ואמר אף לזאת יחרד לבי מפחד היסורים (ובזה יפורש מד' פסיקתא הובא אמר הקב"ה לאיוב למה אתה קורא תגר על היסורין גדול אתה מאהרן שבניו נכנסו ויצאו שרופים עד כאן תלמידו על"ה ח"ח ס"ט):
ובזה יובן לענ"ד ג"כ מאמרם ז"ל כד אתקרע ימא דסוף נמסר איוב לשטן וכן איתה בזוה"ק פ' אמור וכן איתה בכתבי האר"י זצ"ל תרע"ץ אוי"ב אותיות צרע"ת אויב הובא לה' שמה"ר ז"ל דף מ"ה וכן איתא בספר הכוונות בשעת קי"ס היה קטרוג גדול ומסר הקב"ה את איוב לשטן ונרמז בפסוק את ה' ויאמינו בה' ר"ת איוב הובא להכס"ן ז"ל בפ' בשלח וע' מ"ר פ' בשלח ולכאורא הוא תמוה ועפיה"א א"ש בהקדים הנודע דהים לא רצה ליקרע באמרו שהוא מוקדם בבריאה וא"א דמאוחר עדיף ליתא לטענתו ע"כ וזהו כד אתקרע ימא דסוף ולא הועילה טענתו ש"מ דמאוחר עדיף וא"כ התשובה המאוחרת יש בה מועיל ושפיר אמר אברהם במה אדע כי שמא יעשו הכנענים תשובה ושלא כדין הסכים איוב בשעבוד ולכן נמסר לשטן:
ובזה יובן מה ראה הים שנתקרע ארונו של יוסף ראה ע"כ בהקדים עוד מ"ש הכס"ן ז"ל בפ' אחרי מות דהשבטים סברי דהתשובה אין בה מועיל ויוסף סבר דהתשובה תועיל ע"כ וז"ש ארונו של יוסף ראה שסובר דתשובה המאוחרת לחטא יש בה מועיל דמאוחר עדיף ולכן חזר מטענתו ונקרע:
ועפיה"א לעיל יובן מאמר תמוה וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו נתן עיניו בנדב ואביהוא הובא לה' חסדי כהונה ז"ל דרוש י"א וכתב הוא ז"ל דמהמעשה הזה שיעקב נצח למלאך מוכח דצ"ג עדיפי ממלה"ש ע"כ וז"ש וירא כי לא יכול הרי מוכח דצדיקים עדיפי ומזה ויגע בכף ירכו זה נו"א שאמרו מתי ימותו ב' זקנים הללו וגם שכוונתם מתי יתעלו כמלה"ש לא יועיל כלום דהא צדיקים עדיפי וראויים לעונש:
או יאמר בכוונת המאמר כדי שאתקרע ימא דסוף וכו' והנמשך בהקדים מ"ש הש"י ז"ל בפרשת בהעלותך דרוש ב' משם ה' העשל ז"ל דיש ב' פי' בשם שדי אית דאמרי אני שאמרתי לעולמי די ואית דאמרי שאמרתי לאלהותי די ותליא בפלוגתא אי מוקדם עדיף דלמ"ד מוקדם עדיף א"כ מה שבחר הקב"ה בארץ ישראל הוא משום שבה התחיל בבריאת העולם ואח"ך שאר הארצות עד שאמר לעולמו די ולפי"ז אין הוכחה למינים שלא חילק כבוד לע"ז אמנם למ"ד מאוחר עדיף ע"כ דמה שבחר הקב"ה בארץ ישראל מפני שהיא נבראת בסוף שהתחיל בשאר הארצות בעיגול ואח"ך א"י שהיא טיבור העולם בסוף וא"כ לא אפ' לפ' שאמרתי לעולמי די דבלא"ה כיון שהיא נבראת בסוף אין לה מקום להתפשט יותר וצ"ל שהפירוש הוא שאמרתי לאלהותי די שלא חלק כבוד לע"ז ומקי"ס מוכח דמאוחר עדיף כנודע וזה כוונת המד' מה שמועה שמע ובא להתגייר קי"ס שמע ובא עש"ב עו"כ הכס"ן ז"ל בפרשת נח איוב הוא גילגול תרח ובא לתקן אשמתו שעבד ע"ז ולכן נידון ביסורין לתקן ע"כ וז"ש כד אתקרע ימא דסוף וביטל טענתו שהוא מוקדם ש"מ דמאוחר עדיף וא"כ ע"כ דארץ ישראל נבראת בסוף וא"כ ע"כ הפירוש הוא אני שאמרתי לאלהותי די ולא חילק כבוד לע"ז וא"כ תרח שעבד ע"ז ראוי לעונש ולכן נמסר איוב לשטן שהוא גילגולו לתקן אשמתו:
ובזה יובן ג"כ מאמר הנז"ל כשראה איוב מיתת ב' בני אהרן אמר אף לזאת וכו' דממיתת ב' בני אהרן מוכח דמאוחר עדיף וצדיקים עדיפי כנז"ל וא"כ צ"ל אני שאמרתי לאלהותי די וחטא תרח וצריך איוב לתקן אשמתו ולכן אמר אף לזאת וכו':
ובזה יובן לענ"ד מ"ר תבאמו ותטעמו תביאני ותטענו אין כתיב כאן אלא תביאמו ותטעמו מכאן שנתנבא משה שלא יכנס לארץ ע"כ בהקדים עוד מ"ש ה' בגדי אהרן תאומים ז"ל בפ' בראשית הטעם שלא נכנס מרע"ה לארץ הוא בשביל שאמר שלח נא ביד תשלח והנה למרע"ה יש תירוץ כדאיתה במד' אמר משה רבש"ע ללוט בן אחי אברהם שלחת מלאכים להצילו לבניך בני אברהם עאכ"ו ע"כ והנה מקי"ס מוכח דמאוחר עדיף ואם כן צדיקים עדיפי ממלה"ש ותירוצו של מרע"ה אינו כלום ולכן בעת קי"ס נגזר עליו שלא יכנס לארץ בעון שאמר שלח נא ביד תשלח:
ולדרך זו יובן כוונת מד' בשעה שאמר הקב"ה למשה ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך הרע לו למשה א"ל הקב"ה תורה היתה שלי ונתתיה לך ע"כ בהקדים עוד מ"ש המטה"מ ז"ל ח"ד דף ט"ו דמה שלא נתנה התירה ע"י מלאך משום דגדולי' צדיקים יותר ממלה"ש א"נ דמשה גופיה איהו מלאך ולכן נקרא שמו משה ר"ת מטטרו"ן שר הפנים א"נ מיכאל שר הגדול ע"כ והנה רש"י בפ' שמות כתב שבעון שסירב בשליחות ניטלה ממנו הכהונה ע"כ והשתא א"ש כשאמר לו ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך לשרת בכהונה וניטלה ממך על שסירבת הרע לו למשה דלמה יענש הלא כדין סירב שהי"ל לשלוח מלאך לזה אמר לו הקב"ה תורה היתה שלי ונתתיה לך דייקא ולא ע"י מלאך וצ"ל הטעם דגדולי' צדיקי' או דמשה גופיה מלאך וא"כ שלא כדין סירבת לשלוח מלאך ושפיר ניטלה ממך הכהונה וניתנה לאהרן: