שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה
ספר שלום דוד · מערכת הכף ערך כפיית
א) כפיית ההר איתה בגמ' ויתיצבו בתחתית ההר מלמד שכפה עליהם את ההר כגגית ומכאן מודעא רבא לאורייתא ואעפ"כ הדור קבלוה בימי אחשורוש ואיתה בתנחומא דהמודעא היתה על תורה שבע"פ אבל תורה שבכתב קבלוה ברצון ואמרו עליה נו"נ בלי שום אינם וכ' הרשב"א ז"ל דמשבאו לארץ נתבטלה המודעא דכתיב ויתן להם ארצות גוים בעבור וכולי ה' נחל קדומים ז"ל פ' תצוה בפסוק ונשמע קולו ע"ש:
ואפשר שזה כוונת מאמרם ז"ל בפר' לך לך אם בניך נכנסים לארץ הם מקבלים אלהותי ע"כ והכוונה דע"י כניסת הארץ נתבטלה המודעא ומקבלים תורתי ואלהותי ברצון טוב:
ב) כפיית ההר טענת המודעא אינה מועילה לפטור עצמן דכיון דהאבות הראשוני' קיימו וקבלו התורה כלה מאל"ף ועד תי"ו ממילא בניהם אחריהם מן הדין חייבים לשמור ולעשות ככל אשר קבלו עליהם אבותיהם כדאיתה בפסחים גבי בני בישן ע"ש וא"כ אין מקום פיטור לישראל במעשה העגל דאנוסים היו בקבלת התורה דאין אומרי' אנוס למי שאונסים אותו לעשות מה שהוא מחוייב ועומד ומחלוקת השבטים עם יוסף דהשבטים היו מחזיקים עצמם בדין ישראל מצד אבית הראשונים ששמרו כל התורה ויצאו מכלל בני נח ולכך אכלו בהמה מפרכסת דשריא לישראל אכן יוסף רוח אחרת אתו דסבר דדינם כב"נ ומפרכסת אסורה ה' שארית יעקב ז"ל בפ' שמיני דף י"ד וט"ו:
ועפי"ז אפ"ל מאמרם ז"ל א"ל הקב"ה למשה אתה תופס החבל בתרי ראשין אם אעברה נא אתה מבקש בטל סלח נא ואם סלח נא אתה מבקש בטל אעברה נא ע"כ הובא להמפ' ז"ל והוא תמוה היד ה' תקצר ח"ו ועפיה"א א"ש בהקדים עוד מ"ש ה' וילקט יוסף ז"ל מע' מ' הטעם שלא נכנס משה לארץ הוא בעון מכ"י ע"ש וז"ש אם אעברה נא אתה מבקש באמרך דליכא עון במכ"י דהאמת עמם שהחזיקו עצמם כדין ישראל מטעם שמע בני מוסר אביך ורודפים קדים אחר אבות הראשונים ששמרו התורה ויצאו מכלל ב"נ וכדין מכרוהו א"כ בטל סלח נא דהשתא אין פיטור לישראל במעשה העגל דאנוסים היו דהא צריכים לשמור מצד אבותיהם ואם סלח נא אתה מבקש באומרך דאניסי' היו בקבלת התורה דאין הולכים אחרי אבות הראשוני' אם כן בטל אעברה נא דהשתא הוי הדין עם יוסף דלא יצאו מכלל ב"נ ושלא כדין מכרוהו על הוצאת הדבה דב"נ אסירי במפרכסת:
ג) כפיית ההר התשובה לטענת המודעא דדינא הוא הפודה עבד לשם עבד ישתעבד וה"נ כיון דהוציאנו הקב"ה ממצרים קוה"ז ליתא למודעא דע"מ כן פדאנו מגלות מצרים לעובדו ול"ל דכבר נשלמו ת' שנה מלידת יצחק ובא מועד צאתנו ועדיין טענת המודעא זה אינו דאם מנינן מיצחק למה הוצרך הגלות במצרים יהיה הכל בארץ כנען אלא מוכרח לומר דא"י מוחזקת מאבות ורחמנא אמר בארץ לא להם ואם כן לא ס"ד דמונים מיצחק כיון שהיו בארץ כנען ואין בעינן בארץ לא להם וליכא ואם כן בצרי טובא משני הגלות ופדאנו לשם עבד ואין כאן מודעא כי אנחנו עבדיו תדיר ה' שמחת הרגל ז"ל דף ל"ו:
ובזה אפ"ל קרא ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים עוד אושיבך באהלים וכן קרא אחרינא ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ע"כ דהיינו אנכי ה"א וליכא לטענת מודעא דע"מ כן פדיתיך ממצרים וקי"ל אם לשם עבד ישתעבד ול"ל דהגלות מנינן מלידת יצחק ויצאו בזמנם זה אינו מארץ מצרים ירצה דהא איכא הוכחה מכח ארץ מצרים שנעשה שם הגלות ואי מנינן מלידת יצחק א"כ למה לא היה הכל בארץ כנען אלא מוכרח דארץ כנען מוחזקת מאבות ואנן בארץ לא להם בעינן וליכא ואם כן בצרי טובא משני הגלות ופדאנו לשם עבד ודינא הוא דישתעבד ואין כאן מודעא ולכן אמרתי מכח הוכחה של מארץ מצרים אנכי ה"א ואלהים זולתי לא תדע:
א"נ במ"ש ה' פרשת דרכים ז"ל דטענת המודעא ליתא אלא אי אמרינן דא"י היא ירושה לנו מאבותינו אבל אם אינה ירושה נסתר תי' זה דחיובא עלינו לקבל התורה מדינא דמלכותא דינא והוא שכ' הר"ן ז"ל דלא אמרינן דינא דמלכותא דינא אלא במלכי אוה"ע שהארץ שלהם ואם לא יקבלו דינו יגרשם מארצו משא"כ במלכי ישראל דאין הארץ שלהם וא"כ אי ארץ ישראל ירושה לא מצי הקב"ה כייפינהו מדדמ"ד כיון שאינו יכול לגרשם מנחלת אבותם וכבר הקדמנו דאי ארץ ישראל מוחזקת לא הוי בארץ לא להם ולא מנינן הגלות מיצחק וז"ש ואנכי ה"א וכ"ת והלא איכא טענת אונס דלא אמרינן דדמ"ד גבי הקב"ה כיון דא"י ירושה לנו מאבותינו ואינו יכול לגרש אותנו לזה אמר מארץ מצרים שהוציאנו ברד"ו שנה וק' והא ת' שנה כתיב וצ"ל דמנין הגלות מיצחק דא"י אינה מוחזקת והוי שפיר בארץ ל"ל וא"כ צריכי' לקבל אלהותי ותורתי מדדמ"ד דאל"כ יגרשם מארצו כיון שהוכחנו דאינה מוחזקת:
א"נ במ"ש הרב ברית יעקב ז"ל דרוש ג' משם הר"ד ז"ל בביטול טענת רובא דקיי"ל חזקה אלימתא ע"י סברא עדיפא מרובא ואנן מוחזקים מאבותינו שה' הוא האלהים ע"י סברא לכל האותות והמופתים אשר עשה לאבותינו ולנו ע"כ ועוד בה דאיכא למ"ד עשו ב"ש כדבריהם דמחדדי טפי ועדיפי מרובא וישראל עם חכם ונבון ולא בטיל ע"כ וז"ש ואנכי ה"א וכ"ת והא איכא טע"ר לזאת אשיב ב' תשובות חדא מארץ מצרים שעשיתי כמו אותות ומופתי' בפרעה ובכל עבדיו במצרים ובים סוף אם כן הוי חזקה אלימתא ע"י סברא ועוד בה אישיבך באהלים שהם ת״ח העוסקי' בתורה כדפירש"י ז"ל והוי חכמי' ומחדדי טפי ולא בטלי ברובא ולכן אמרתי ואנכי ה"א ואלהים זולתי לא תדע בטע"ר וכאמור ולכל הפי' שכתבנו יתפרשו כמה מקראי קדש המזכירים אלהותו יתברך עם יצי"מ:
ד) כפיית ההר כיון שהם אמרו בתחלה נעשה ונשמע הו"ל כמו שאמרה בא וקדשני דאעפ"י שאח"ך שדיתנהו לקידושין הוו קידושין כמ"ש מור"ם ז"ל ושוב אין להם טענת אונס ה' מט"ה ז"ל ח"ה דף ח' משם ה' נחל איתן ז"ל:
ובז"י אומרם ז"ל בשעה שאמרו נו"נ מיד אמר להם ויקחו לי תרומה ע"כ בהקדים עוד מ"ש הכ"ן ז"ל בפ' תרומה דהתרומה לכפר על מעשה העגל ע"כ ולכן כשאמרו הם תחלה נו"נ אזדא לה טענת אונם וצריכין לכפרה: