שלום דוד חלק א· רבי דוד ב"ר משה הכהן מג'רבה
ספר שלום דוד · מערכת החי"ת ע' חצות
א) חצות. קימת חצות מכניע את יצה"ר הרב קשר גודל:
ואפ' שזהו פשט הכתוב חצות לילה אקום להודות לך וכו' חבר אני לכל אשר יראוך וכו' ר"ל מחמת שאני קם בחצות לילה ללמוד ולהודות לך אז מזה אני מכניע יצה"ר ואהיה חבר ליריאים ממך ולשומרי מצותיך דאני עושה כמעשיהם בע"ה:
ב) חורבן אמרו רז"ל במס' יבמות לא גלו ישראל אלא כדי שיתוספו עליהם גרים ודבר זה ידוע מאמז"ל כל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה והנה א"כ יקשה וכי אומרים לאדם חטא כדי שיז"ח שיגלו ויהיו כמי שאין להם אלוה לזכות הגרי' שיתוספו א"ו מדהגלנו ה' לחו"ל א"כ מוכח שאומרי' לאדם חטא כדי שיז"ח ה' כ"ן ז"ל סדר לך לך:
ועפי"ז יובן לענ"ד מאמר תמוה הובא לה' הנז"ל וז"ל אמרו ישראל כיון שהגליתנו מארצנו בדין הוא שלא נשמור השבת ע"כ ונקדים עוד מש"ה מטה"מ ז"ל ח"ד הטעם שמכרו השבטים יוסף אחיהם הוא מפני שרצו לבערו מן העולם על שעתיד לצאת ממנו ירבעם שחטא והחטיא הרבים א"כ אינהו דסברי אומרים לאדם חטא כשיז"ח ולכן חטאו למוכרו כדי לזכות ישראל ועוד נקדים מש"ה כ"ן הנז"ל סדר שלח לך משם הזוהר דשבת נתן הקב"ה לישראל לכפרת עון מכ"י שפגמו בברית הקודש לכן ניתן להם שבת לתקון אותו עון ע"כ והשתא א"ש כיון שהגליתנו מארצנו לבין האומות לחו"ל וכ"ז הוא כדי שיתוספו עלינו גרים ואע"פ שיש לנו בצד מה עון דדומה כמי שאין לו אלוה ח"ו מזה מוכרח שאומרים לאדם חטא כשיז"ח ואם כן שפיר עבדי שבטי יה שמכרו יוסף אחיהם כדי לזכות הרבים שלא יבא ירבעם ויעשה עגלי זהב וא"כ בדין הוא שלא נשמור השבת שניתן לנו מעון מכ"י ומגלות יוכיח דליכא עון במכ"י:
ג) חורבן הנה קי"ל בע"ח דינו בבינונית וא"כ יש לחקור דהא חטאות בני אדם הם כמו חובות וא"כ בפרו"ע פרעו"ת בישראל יש צד לומר דהקב"ה יפרע מהם מבינונית כדין ב"ח ולא מעדית וא"כ קשה לכאורא למה נחרב בהמ"ק שהוא קרוי עדית והתירוץ לזה דהנה בגיטין דמ"ט אמרו ב"ח בבינונית כדי שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה ודירה נאה ויאמר אקפוץ ואלונו כדי שאגבנו בחובי וזה שייך לגבי אדם אבל לצד עלאה לא שייך זה דליתא טעמא כדי שלא יראה אדם וכולי ולכן מוקמינן ליה אדין תורה דב"ח בעדית ועוד דאף דגדול כבוד בהמ"ק מ"מ לגבי ישראל עצמם הוא נקרא בינונית כי ישראל הם עדית ובהמ"ק בינונית ועי"ז ישראל תהיה להם לפליטה שגלו ונתפזרו בגוים ועוד דהגם דנימא בהמ"ק קרוי עדית הא קי"ל הניזקים שמין להם בעדית והם השחיתו והתעיבו בעונם והן הן המזיקים בשמים ובארץ ה' ראש דוד ז"ל בואתחנן:
ועפי"ז יובן לענ"ד גמרא דגיטין דנ"ח מעשה בר"י בן חנניא שהלך לכרך גדול שברומי אמרו לו תינוק אחד יש בבית האסורים וכו' הלך ועמד על פתח בית האסורים אמר מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו וכולי אמר מובטחני בו שמורה הוראות בישראל וכולי ולכאורא קשה מה חכמה זו בתינוק שאמר תשלום הכתוב עד שאמר עליו ריב"ח מובטחני שמורה הוראות אכן ע"פ הט' הא' האמור ניחא כי הנה ריב"ח הוק"ל איך נתן למשסה יעקב וכו' שהם עדית והלא קי"ל דב"ח דינו בבינונית ולזה אותו תינוק פתח פיו בחכמה ואמר הלא ה' זו חטאנו לו ר"ל דכל עיקר הטעם דב"ח דינו בבינונית הוא משום שלא יראה אדם לחבירו שדה נאה וכולי וזה לא שייך לגבי עלאה קוב"ה וז"א הלא ה' דייקא זו חטאנו לו ולכן מוקמינן ליה אדין תורה למיגבי בעדית וזו היא הוראה בדין:
ובז"י לענ"ד מד' תמוה כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל על רוב פשעיה הכוונה יכול על מגן עשה ה' ככה בחורבן הבית שח"ו העביר עליהם הדרך שגבה מעדית היפך דין ב"ח ת"ל על רוב פשעיה ר"ל דע"י פשעיה עשו השחתה והזיק ובניזקים גובים מעדית כתירוץ ג':
א"נ נלע"ד בהקדים מש"ה נחל אשכול ז"ל במגי' איכה נשקד עול פשעי בידו פירש ה' מהר"ש פרימו ז"ל דמ"ש בגמ' דישראל נפרע מהם מעשו מעט היינו בחטא ועון אבל בפשע נפרע בבת אחת כגוים וזהו נשקד עול פשעי בידו דהפשעים היו לאחדים בידו להפרע בבת אחת וז"ש כי ה' הוגה יכול על מגן פרע מישראל בב"א אשר לא כן הדרך בישראל להפרע מהם רק מעט מעט ולא בב"א ת"ל על רוב פשעיה דזה היה פשע ובפשע נפרע הכל בב"א ולא אמרו מעט מעט אלא בעון החטא וכדין עשה:
ד) חורבן אמרו ז"ל חטאו בכפלים לקו בכפלי' הכוונה הוא כלפי הא דאמרי' אין אדם לוקה ומשלם אמנם קי"ל כרבנן דס"ל דלא נאמר הך כללה אלא במיתה ב"א אבל מיתה בידי שמים אדם מת ומשלם ועוד אמרי' דלא אמרי' אין אדם מת ומשלם אלא דווקא היכא דהוי מיתה ותשלומין בשביל דבר אחד אבל מיתה לזה ותשלומין לזה חייב שתיהם וז"א ז"ל חטאו בכפלים ר"ל שהיו רעים בגופם ורעים בממונם וע"כ לקו בכפלים במיתה ובממון דמיתה לזה ותשלומין לזה חייב בתרתי ה' שארית יעקב ז"ל בפ' ואתחנן עש"ב:
ובזה יתכן לפרש מד' כי ה' הוגה יכול וכולי הנז"ל וכוונתו לומר יכול מה שעשה ה' ככה לבנ"י אשר מסרם ביד אויביהם לשלול שלל וגם עשו בהם מיתות זה לכאורא על מגן ח"ו דהא קי"ל אין אדם מת ומשלם לז"א על רוב פשעיה ר"ל בשביל שהם רבו פשעיהם כי היו רעים בגופם ובממונם לכן לקו בשתיהם דהוי מיתה לזה ותשלומין לזה כנז':
ועפי"ז יובן ג"כ מאמר מעשה בריב"ח שהלך לכרך וכו' הנז"ל וכוונת שאלתו היא מי נתן למשסה יעקב ר"ל למרמס תחת רגלי האויב והמיתו מהם הרבה וג"כ ישראל לבוזזים כי האויבים שללו ובזזו ממונם של ישראל וזה ח"ו הוי היפך דינא דקי"ל דאין אדם לוקה ומשלם ע"ז השיב לו אותו תינוק הלא ה' דייקא חטאנו לו ובדיני שמים קי"ל דמת ומשלם כדבר האמור לעיל:
א"נ אפ' במש"ה ש"י ז"ל הנז"ל קי"ל מן התורה הזיק שאינו ניכר לא שמיה הזיק הילכך המטמא טהרותיו של חבירו פטור אלא מדרבנן קנסוהו אמנם אף דפטור מ"ה בהזיק שאינו ניכר היינו מדיני אדם אבל חייב הוא בדיני שמים והנה ענין חומר החטא מפורש יוצא בכמה מקומות בזוהר מפני שהאדם יש בו חלק אלוה ממעל נמצא אדם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ולפיכך נפש כי תחטא חש"ל כמטמא טהרות חבירו דהגם הוי כהזיק שאינו ניכר עכ"ז חייב בד"ש ע"כ עש"ב וזהו שריב ארי נעשה שוא"ל מי נתן למשסה יעקב וכו' על מה עשה ה' ככה אם שעונות הם דינ"א דגרמי הלא ענין החטא הוא הוי דוגמת מטמא טהרות חבירו דהוי היזק שאינו ניכר ולא שמיה היזק ופטורים הם לזה השיבו הלא ה' דייקא חטאנו לו ומאחר שכן חייבים כיון דבדיני שמים חייב אף בהיזק שאינו ניכר וזהו שמורה הוראות:
א"י עפ"י מש"ה ש"י ז"ל הנז"ל בפ' נצבים הנה ישראל י"ל דין שומרים שניתן להם התורה לעובדה ולשומרה והנה ישראל הם היו טועים בזה לומר די"ל דין הקדשות ואנן קיי"ל קדשים אמעיטו מדין שומרים מקרא ופטורים אף מפשיעה אכן לא ידעו דהא מיהא חייבים בד"ש דבשמירת הקדשות פטור הנפקד אפי' מפשיעה מד"א וחייב בד"ש ע"כ ע"ש וז"ש מי נתן למשסה יעקב כי הלא המה ישראל י"ל דין שומרי הקדש ופטורים אפילו מן הפשיעה דקדשים אמעוט מדין שומרים לזה השיבו הלא ה' זו חטאנו לו ובד"ש חייבים אף בשמירת הקדשות ולכן השי"ת מסרם ביד אויב עד שיגאלנו בב"א:
ה) חורבן בהמ"ק נחרב בשביל ד' דברים א' בעון העגל כמ"ש בזו"ח בפסוק על אלה אני בוכיה על שאמרו אלה אלהיך ישראל ב' בעון המרגלים ג' בשביל שעברו ישראל על מ"ש בתורה וגונב איש ומכרו והם גנבו את יוסף ומכרוהו ד' בשביל שהזהירם הקב"ה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכלו ממנו ואמרו בזוה"ק דרמז להם דלא יקבלון ערב רב וביום אכלך ממנו מות תמות ב' חרבנות והטעם כי כל הנשמות היו תלוים באדה"ר כנודע והזהירם אז הקב"ה והם קבלו ער"ר בצאתם ממצרי' ה' ויל"י ז"ל מע' ח' מש"ה מנחת אליהו ז"ל:
ועפ"י האמור יובן לענ"ד מה דאיתה בילקוט דוד הובא לה' קו"י ז"ל בפ' פקודי וז"ל אלה פקודי וכו' אלה זה סט"א דכתיב אלה אלהיך ישראל יעו"ש והנה כ' רש"י ז"ל המשכן המשכן ב"פ רמז למקדש שנתמשכן בב' חרבנין על עונותיהם של ישראל ע"כ ועתה יובן אלה זו סט"א דכתיב אלה אלהיך שהוא מדבר על עון העגל ומזה פקודי המשכן משכן שנחסרו ב' מקדשים בעון מעשה העגל כנז'.
ועפי"ז יובן ג"כ לענ"ד מד' מגי' איכה השביעני במרורים ליל א' דפסח הרוני לענה בט' באב ע"כ בהקדים עוד מש"ה שמה"ר ז"ל דכ"ד דעיקר היציאה ממצרים לפ"ז האי טעמא הוא משום דקוה"ש השלים הזמן אכן זה דווקא אם ישראל ד"ב להם דאכתי חביבותיה לגבייהו והן לו יהי דאמר רחמנא ועבדום וענו אותם מיהו לא ניח"ל להעביד לבן יקיר קודש ישראל בפרך בשיעבוד קשה ומר ודינא דקוה"ש יעלה לחשבון אבל אם יש לישראל דין עבדים קוה"ש לא יוסיף כח להצלתם לפני זמנם כי מי שמתכעס על עבדו כל המקניטו ומעבידו בקושי עושה נח"ר לאדונו ומאחר שכן נמצא דטענת קוה"ש אינה מועילה להשלים הזמן עד שנכריע דחביבין ישראל שנקראו בנים למקום ע"כ וה"ן עוד נביא מש"ה דבש לפי ז"ל מע' רי"ש תירוצים הרבה לטענת המין שטען אחרי רבים להטות והו"ל לישראל למיזל ח"ו לעבוד ע"ז כמותם וא' מן התי' הביא משום דישראל נקראו בנים למקום ולגבי בן ליכא ט' רובא דאין הבן עוזב את אביו ע"כ והנה כתבנו בעון העגל נחרב בהמ"ק וז"ש השביעני במרורים ליל א' דפסח ומשם באר"ה דקוה"ש השלים הזמן כנז"ל ומזה מוכח דיש לישראל דין בנים וא"כ בטלה טע"ר ושלא כדין עשו את העגל דלגבי בן ליכא טע"ר ולכן הרוני לענה בט"ב שנחרב בהמ"ק בעון העגל שעשו כנז':
ועפי"ז יובן לענ"ד קרא דכתיב ואנכי ה' אלהיך מא"מ עוד אושיבך באהלים כימי מועד עוד נקדים מש"ה שמה"ר ז"ל הנז"ל כי מירידת כ"י למצרים ארץ טמאה המלאה גלולים וערות הארץ להציל את בנ"י משם מוכח דישראל י"ל דין בנים למקום ב"ה ודינא דכהן מטמא לבנו וכיון דנתפרסם שהם בני אל חי א"כ יצאו קודם זמנם דקוה"ש יועיל להשלים הזמן בהיות ישראל נקראים בנים למקום ב"ה ע"ש והן עוד נביא מש"ה פני דוד ז"ל בפי' הגדה בפרשת בא דמ"ה ידוע דהמלאכים היו רוצים לזכות בתורה מדינה ד"מ אמנם ה' בתי כהונה ז"ל הביא מאסיפת זקנים דגבי בן ליכא דד"מ וכפי"ז אזדא לה טענת מלה"ש לזכות מדד"מ דכיון דישראל הם בנים לגבייהו ליכא דדב"מ ע"כ וז"ש ואנכי ה"א ולא תעבוד ח"ו ע"ז כסברת המין שטען טע"ר דאתם נקראים בני אל חי ולגבי בן ליכא ט' רובא וראיה שאתם נקראים בנים למקום ב"ה מא"מ משם באר"ה שאתם בנים דאל"כ אין הקב"ה נכנס למצרים ארץ טמאה במכת בכורות להוציא את ישראל משם ועוד איך הועיל קוה"ש להשלים הזמן דהא מי שמתכעס על עבדו כל המעבידו בקושי עושה נח"ר לרבו א"ו צ"ל דישראל נקראים בנים למב"ה ולכן שפיר נכנס הקב"ה למצרים להציל ישראל בניו דאב מטמא לבנו ושפיר יצאו ישראל קודם זמנם דקוה"ש יוסיף כח להציל ולהשלים הזמן לבן יקיר קודש ישראל ועוד ראיה שאתם בנים הלא תראה עוד אושיבך באהלים כימי מועד ופירש"י ז"ל בזה שהעמיד ממך תלמידי' עוסקי' בתורה ע"כ ע"ש ומקבלת התורה ולמודה יוכרח שאנו בנים ולגבי בן ליכא דדב"מ ולכן אני אומר לך ואנכי ה"א דווקא ובכן יובן ג"כ קרא ואנכי ה"א מא"מ ואלהים זולתי לא תדע והה"ך: